ניהול אסטרטגי כצלילה חופשית

למרות אירועים דוגמת המשבר העולמי הכלכלי ב-2008, תפיסת עולמנו במערב עדיין נאחזת בתכנון. עדיין נטועה בנו האשליה המודרניסטית שאנו יכולים לתכנן, צעד אחר צעד, את מהלך ההשפעה שלנו, כחברה, כארגונים וכיחידים. אנו תופסים את עצמנו כיצורים תבוניים ורציונליים שמסוגלים לקבל החלטות מיטביות בכל רגע נתון, לפעול על פיהן ולהגשים את מטרותינו. אולם פעם אחר פעם המציאות תופחת על פנינו ואנו מתבדים.

לדוגמה, אחד מתחביביי הוא העיסוק בצלילה חופשית. למרות ששנים רבות אני צולל צלילה ספורטיבית בעזרת מיכלי אויר, מרגע שהתוודעתי לחוויית הצלילה החופשית, משהו בי מסרב לחזור לצלול עם מיכלי אויר. מה זה אותו משהו? אולי תחושת החופש? אולי חוויית המיזוג עם הכחול הסובב אותי? יתכן, אך מתוך התבוננות פנימית, אחד הדברים שהכי קוסמים לי בצלילה חופשית הוא החיבור לעולם התחושות הפנימי באופן הכי ישיר: אוכל להעמיק כל עוד איני חש מחנק וכל עוד אני מצליח לאזן בין לחץ המים הגובר עם העומק לבין הלחץ המצטבר באוזניי ובין מסיכת הצלילה לבין פניי. אפשר ממש לחוש את בועות האויר מפעפעות ברקמותיי.

image-184

צלילה חופשית, מתוך Wikimedia Commons

יש הטוענים כי למרות ואף בגלל כל מה שתארתי צלילה חופשית היא תחביב הרבה פחות מסוכן מצלילת מיכלים. שכן בצלילה חופשית אין כל מרחב אשליה בינך לבין הפעולה. בעוד שבצלילת מיכלים אתה ממש נושם מתחת לפני המים, מה שעלול להתפס כמצב נטול סיכונים, בצלילה חופשית אתה חווה את העדר האויר בכל רגע.
אם נחזור לנושא התכנון, חשיבותו ועריצותו בעולמנו, נשאלת השאלה: מה מקום התכנון ומה הזיקה בין תכנון קפדני לבין מזעור הסכנה בכל אחד מסוגי הצלילה?
בצלילת מיכלים כל התורה כולה היא תכנון קפדני, ומכאן גם מרחב האשליה והסכנה. צלילת המיכלים מתבססת על תכנון קפדני של העמקה, הקצאת זמנים ועלייה לפני המים – בהגה המקצועית קוראים לזה צלילה על פי טבלאות דקומפרסיה. אולם כאשר אתה צולל מתחת למים בפועל, אתה חוצה את שלב התכנון אל עבר המעשה עצמו. אתה נחשף לעולם חוויות שלא ניתן בכלל לקחת בחשבון בשלב התכנון – עולם של אלמוגים, של צבעים, של חוויית ריחוף … הפער בין החוויה לבין התכנון היבש הוא מלכודת שעלולה להסתיים בתאונות צלילה קטלניות.
לעומת זאת, בצלילה חופשית התכנון הוא הרבה יותר בסיסי – כל מה שאתה צריך זה חבל שנמתח מטה לכיוון הקרקעית, שבקצהו משקולות המסמנות את העומק המקסימלי אליו אתה מכוון לצלול, בן-זוג שיסייע לכך במקרה חירום וכל השאר בונוס (סנפירים, מסיכה …). למעשה עוגני הבטיחות שלך בצלילה חופשית הם התחושות שלך בזמן הצלילה ועירנותו וכישוריו של בן הזוג שלך במקרה הצורך.
אני סבור כי תחום החשיבה האסטרטגית צריך לעבור מצלילת מיכלים לצלילה חופשית ובכך להקטין את מרחב האשליה.

השאר תגובה