אשרי, שועל אני

ההוגה ישעיהו ברלין טבע במסתו המפורסמת "הקיפוד והשועל" את ההבדל בין הקיפוד היודע הכל על תחום מסוים, לבין השועל היודע מעט על נושאים רבים. הוא הילך בכך אחר המשל העתיק של ארכילוכוס לפיו:

השועל יודע דברים הרבה, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול.

ההבחנה של ברלין, עמה ניתח את הסופרים הרוסיים הגדולים של המאה ה-19, פתחה לד"ר צבי לניר פתח לדיון בשועליות ובחשיבה שועלית בספרו פנקס הכיס של השועל. להמשך קריאה

4 שנים ברחבת הריקודים: לא תשתנה; השתנה, תשתנה

אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
אבי היה אלהים, יהודה עמיחי להמשך קריאה

המשבר בבזק, והדילמה של מחלקות האסטרטגיה בארגונים

מם: ישיבת התכנון בירוקום

דמיינו את ישיבת התכנון השנתית של חברת יורוקום (בעלת השליטה בבזק) בתחילת חודש ינואר 2015. ראש מחלקת האסטרטגיה מציג לבעלי השליטה ולמנכ"לי החברות של החברה את היעדים לשנת העבודה הקרובה. היעד המרכזי ו"המפתיע" שהוא מציג הוא הגדלת הרווחיות של הקונצרן. האמצעים להשגת היעד הזה קשורים בשלושה נדבכים – המשך מיצוי המעמד המונופוליסטי של בזק בתחום התקשורת בישראל, המשך מיצוי הרווחיות בתוך הקונצרן על בסיס שימוש מקסימלי במוצרים המשווקים על ידי חברות הקונצרן בידי בזק; ומיצוי תנאי המס על בסיס מיזוג של החברה ההפסדית (yes) עם המונפול הרווחי (בזק). להמשך קריאה

מאגיה אסטרטגית – על העוקץ של מודלים לאסטרטגיה

מאגיה אסטרטגית

פעם בכמה זמן גישה חדשה או מודל לא מוכר עולים בתחום הניהול והאסטרטגיה. הזריזים שמבין היועצים והקוראים שמבין המנהלים מביאים לנו את הבשורה החדשה. אם רק ננהג באופן מסויים, לפי מרשם מסויים, נצליח סוף סוף לפתור את בעיותינו. זה אכן מפתה. גם אני התפתיתי לא פעם להשליך את יהבי על מתודולוגיה או צורת עבודה משכנעת ככזו שמאפשרת התמודדות רצינית עם רוב בעיות העולם. להמשך קריאה

מה עושים כשמשקיעים עוד ועוד משאבים ושום דבר לא קורה?

תקציב החינוך, ספרים

מירב ארלוזורוב פרסמה לאחרונה מאמר על מערכת החינוך (האם מערכת החינוך בישראל כושלת) הטוען כי המערכת דורכת במקום (במקרה הטוב) שעה שעוד ועוד תקציבים מוזרמים לתחום. למעשה, לפי הנתונים שהיא מפרסמת, המערכת הגדילה את התקציב היחסי לתלמיד ב-56%, אך בכל המדדים הקיימים נשארה בדיוק באותו המקום. ארלוזורוב שואלת האם התקציבים אינם מספקים או שמא קיימת בעיה ניהולית. להמשך קריאה

פרפרי מקלדת – פנטזיות לא ממומשות בגיוס כח אדם

להתאהב בפנטזיה.

רובנו מתחילים את חיינו בנקודה הזו. מכירים מישהי חמודה, ומייד מטילים עליה את כל החלומות בהקיץ של מה שנדמה לנו שהיינו רוצים מבת זוג. היא עצמה לא חשובה באמת, היא רק תשתית שדרכה אנחנו יכולים להתמוגג מהפנטזיה שלנו. כל דבר שהיא עושה או אומרת מייד מחזק את הדמות שבנינו לעצמנו, גם אם אין שום קשר בין האדם עצמו לתכונה שייחסנו לה. להמשך קריאה

למדוד או להיות אפקטיביים?

בפוסט האחרון הצגנו 4 עצות למדידה רלוונטית בארגונים. בשולי הדברים הסתמנה מחשבה אחרת, כזו שחותרת תחת היגיון המדידה כמצפן מרכזי לניהול בעידן הנוכחי. כדי להרחיב ולהבין את הטענה הזו, ראוי לשאול בצורה יותר ממוקדת למה אנחנו מודדים, את מה כדאי למדוד ומה הסכנות הגלומות בחוסר היכולת להבחין בין המדיד ובין שאיננו מדיד. להמשך קריאה

הארגון שלכם מודד את עצמו? 4 דברים שכדאי לעשות כדי להיות אפקטיביים

בשנים האחרונות הפכה המדידה שם נרדף למקצועיות בניהול. משרדי ממשלה ומערכות ציבוריות, קרנותעמותות "מעוז", למשל, 16% מהעובדים עוסקים בהערכה ומדידה), עסקים קטנים וגדולים משקיעים הון עתק בלמדוד את עצמם על מנת להשתפר ולהצליח במילוי ייעודם. לכאורה המדידה משרתת את אותה המטרה (התייעלות) אבל בפועל בכל מגזר יש לה תפקוד מאוד שונה – במגזר הציבורי היא מהווה מנגנון התומך בנסיון לממש החלטות ומדיניות על פני מערכת מאוד מורכבת; במגזר העסקי המטרות הן פנימיות (ההנהלה מחפשת כלים לשיפור התוצאות העסקיות); בעמותות המדידה משרתת לרוב ניסיון לגייס עוד תורמים ומשאבים. להמשך קריאה

למה הייעוץ האסטרטגי נכשל? (פוסט בעקבות סתיו שפיר)

סתיו שפיר

לפני כמה שנים נתקלתי במצגת שהכינה חברת ייעוץ גדולה עבור מיזם ממשלתי מוביל. פרט לעיצוב שהיה מושקע עד מאוד, המצגת עצמה היתה מביכה להחריד – אוסף של "בנצ'מרקים" מהעולם (כן, החברות האלו יודעות לעשות גוגל), ולצד ניסוח 'מותגי' של חזון המיזם, חזון שהתהדר בעיקר במילים גדולות וטרנדיות. מה שממש לא היה שם הוא בירור של הייחודיות של ההקשר הישראלי שמחייב – מעבר ללמידה מסדר ראשון ממה שקורה בעולם – ליצור מענה ישראלי יחודי ושונה. לצערי ולצערם של אזרחי ישראל, למרות הסכום היפה ששולם לחברה, המיזם לא האריך ימים. כאשר שוחחתי עם חבר שעובד בחברה שעסקה בגיבוש המסקנות האמורות הוא טען בפני שזה מה שהלקוח רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל. אני טענתי, מנגד, שבשאלות מהסוג הזה הלקוח בהכרח לא יודע מה הוא רוצה (שאם לא כן הוא לא היה שוכר את שירותי הייעוץ) ולכן ליועץ יש אחריות ליצירת הבנה ושפה משותפת עם הלקוח בדבר המגבלות המובנות של תהליכים מסוג זה.

ישראליזם, הרווארדיזם וניהול מערכתי

ספרו של איתי שילוני "ישראליזם - הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל"

באחד מרגעי השיא בסרט הנהדר "הערת שוליים", מעיר הפרופסור הצעיר בשנינות אכזרית לסטודנטית כי "יש בעבודה שלך הרבה דברים נכונים והרבה דברים חדשים. הבעיה היא שהדברים הנכונים אינם חדשים והדברים החדשים אינם נכונים". את המשפט הזה אי אפשר להחיל על ספרו של איתי שילוני, ישראליזם: הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל. בספרו של שילוני (יועץ ובעלים של חברת ייעוץ אסטרטגי בשם S2R) הרבה דברים נכונים, ולא פחות מכך דברים לא נכונים, אך לא תמצאו בו דברים מחדשים. אני חייב להודות שזה מתסכל למדי כי תרבות הניהול בישראל בהחלט ראויה לניתוח ביקורתי, מעמיק ומחדש, אך לא תמצאו אותו בספר. להמשך קריאה