אופק ארגוני

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Paris s'éveille.jpg

האופק הארגוני הוא מכלול העשיה והחשיבה המקיף את הארגון ומגביל את יכולתו ואת היכולת של העובדים בו בהיבטי חשיבה ופעולה. התחומים של ניהול חדשנות, וניהול המשאב הקוגניטיבי מבקשים לעצב מחדש את האופק הארגוני כך שידע לתת מענה לאתגרים הקיימים.

אופק - מקורות המושג

אופק הוא מערכת התייחסות המעשית שהאדם ארוג בתוכה ומתוכה נשאבת המשמעות האישית והקבוצתית של הדברים. המטאפורה של האופק איננה ביחס למקום אליו אני הולך אלא האופק שמקיף אותנו מכל העברים ובשל כך חוסם את גבול הראיה שלנו. כמו באופק הנראה, שאנו יודעים שאם נמשיך הלאה, נראה אופקים חדשים, אך נאבד את האופקים שאנו נמצאים בהם כיום כך גם באופק של ההווה והתפיסה שלנו:

Cquote1.png

An horizon designates the limit of a human being's field of vision under normal conditions. The field of vision is unified, but it is not a totality, since it cannot be apprehended all at once. We cannot get the whole horizon into view, because we can only see in one direction at a time. An horizon is also perspectival: the boundary of a geometrical figure, by contrast, or of a piece of ground, is fixed and measurable.

Cquote2.png
– Finlayson, J.G (2005). Habermas: a Very Short Introduction. Oxford University Press. pp. 52

ברמה הארגונית האופק הוא מכלול ההתרחשויות והתפיסות שמכוננות את דרכי החשיבה הייחודיות לאותו ארגון. האופק הוא הגורם הכולא (גבולות המובן מאיליו) והמאפשר (מרחב הפעולה) של הארגון.

רקע והשפעה

[1]נקודות עיוורון באופק הארגוני
אופק - מרחב פעולה ומגבלה תפיסתית
הפילוסוף אדמונד הוסרל
אדמונד הוסרל - טבע את מושג האופק
הפילוסוף מרטין היידגר
מרטין היידגר - פיתח ושכלל את המושג

מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף אדמונד הוסרל ופותח בהמשך על ידי תלמידו מרטין היידגר שלקח את המושג למרחבים הקיומיים של ההוויה האנושית. מקורו של מושג האופק (horizon) מצוי במינוח היווני הורוס (ὅρος) המתייחס לגבול, הגבלה. האופק הוא גבול התודעה לפי היידגר. בכך, היידגר נותן הקשר רחב יותר לטענות שהושמעו לפניו, למשל על ידי קרל מרקס, לפיהן ההוויה מכוננת את התודעה. האופק הוא המקום וההקשר בו אדם משוקע ואשר מאפשר לו לראות ולחשוב דברים מסויימים ולא אחרים. ההגבלה הזו נדרשת כדי לספק כר לשפה, לתקשורת, ולמערכות חשיבה סדורות, אך גם מקשה על היכולת להשתנות ולהסתגל.

רעיון האופק השפיע בצורות שונות על ההתפתחויות הפילוסופיות המרכזיות במאה ה-20, ובין השאר מונח בתשתית הספר המבנה של מהפכות מדעיות המניח את רעיון הפרדיגמה כמעין אופק משותף.

אנשים מתארים את תופעת האופק

רבים מתארים את ההבנה כי תודעתם מסוגרת בתוך הקשר שאינם יכולים לפרוץ. ההבנה הזו מחוייבת להתרחש רק לאחר הפריצה, כלומר רק בדיעבד. להלן נביא תיאורים אישיים על תופעת האופק:

אותו מאורע כביר בחיי אילצני לבדוק מחדש, לפרטיה את העבודה שעשיתי במשך עשר שנים... התעקשותי להחזיק בגרסתי הרגילה לגבי המציאות כמעט שעשאתני חרש ועיוור... אכן, במלים "עצירת העולם" יש משום ביטוי הולם למצבי מודעות מסויימים שבהם המציאות של חיי היומיום משתנה משום שזרימת הפענוחים שלה, המתנהלת ברגיל ללא הפרעה, נעצרת פתוח מכוח מערכת נסיבות הזרה לאותה זרימה.

קרלוס קסטנדה, מסע לאיכטלאן, עמ' 12-13.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים