עשייה אסטרטגית

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החרישה הראשונה כפר חיטים, תרפ"ד, 1924.PNG

עשייה אסטרטגית הינו מושג המתאר פעולות הננקטות על ידי הארגון על מנת לסייע לו בגיבוש האסטרטגיה העתידית. הנחת המוצא מאחורי המושג היא שלדרג הניהולי חסר ידע באשר לרלוונטיות של שיטות הפעולה השונות, והם מצויים בשל כך באי-וודאות המקרינה על תפקוד המערכת כולה. על מנת לפרוץ את הערפל, יש לפתח ניסויים ארגוניים אשר ייצרו את תנאי הידע הנדרשים לפיתוח האסטרטגי.

Cquote2.png

עשיית אסטרטגיה תועלתית קושרת בין הפעולה לחשיבה, והחשיבה קושרת בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לדפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים מבולבלים, אלא במהות היסודית של למידה אסטרטגית.

Cquote1.png
הנרי מינצברג, ספארי אסטרטגיות

תנאים לעשיה אסטרטגית

החשש בקידום תהליכי עשייה אסטרטגיים נעוץ מחד מעצם הכניסה אל הלא נודע, ומאידך מחשש מוצדק מבזבוז משאבים ארגוניים לשווא. על מנת להגיע למיצוי המשאבים במהלך של עשייה לפתרון בעיות אסטרטגיות צריכים להתקיים מספר תנאים שיובילו לכך שגם מהלכים שבפני עצמם ייכשלו, יסייעו להכוונת האסטרטגיה הארגונית:

  • חיכוך - המהלך חייב לייצר מגע אינטנסיבי עם סביבתו האסטרטגית של הארגון. רק במגע עם פוטנציאל ה"אחרות" הבסיסית של המציאות מצויה ההזדמנות ללמידה מעבר לידוע ולמובן מאיליו.
  • רפלקציה - היכולת להתבונן על העשיה תוך כדי הנעת התהליך, ובנקודות מפתח במהלכו היא זו שתאפשר להפוך את הניסיון הייחודי של מעטים להזדמנות אסטרטגית של הארגון כולו.
  • המשגה מלווה - על מנת שהפועלים יבינו מה הם עושים, ועל מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בידע זה בעתיד יש להפוך את הניסיון לשפה ארגונית מוכרת. התהליך המאפשר את ההתמרה הזו הוא ההמשגה ההופכת את החוויה (הפרטית) למטבע שניתן להשתמש בו באופן נרחב.
  • נועזות וחדשנות תפעולית - בהכרח אין ערך במהלך שאיננו פועל לבחינת הגבולות של מה שאנו כבר יודעים שניתן לעשות.
  • מזל - העשייה האסטרטגית משליכה על הכאוס מכלול צפיות ארגוני, שעשוי להניב, ועשוי שלא להניב, כפועל יוצא ממכלול היבטים כה רחב שלא ניתן לשלוט או לנהלו עם סיכויי הצלחה ברורים וידועים.

עשייה אסטרטגית כגישוש

למעשה, העשייה האסטרטגית היא גישוש לתוך מציאות על בסיס השערות לצורך יצירת תנאי ידע טובים יותר לטובת קבלת החלטות עתידית:

רעיון הגישוש, הבדיקה החוקרת של הסביבה, מפנה את תשומת לבם של המנהלים לאפשרות שישום האסטרטגיה עשוי להניב מידע חדש ומשמעותי לגבי מה שראו המעצבים אך לא יכלו לומר, וגם לגבי תכונות של הסביבה שלא נתפשו כמשמעותיות בעבר אך כעת יש לקחת אותן בחשבון. [...] מכאן משתמע שישום האסטרטגיה כולל בתוכו תהליך עיצוב מסדר שני. יש לבחון ולעצב אסטרטגיה כהשערה לגבי סביבת הפעולה של החברה, אך יש להתייחס אל הפעולה האסטרטגית שהיא תוצאה של בחינה זו כאל גישוש בסביבה. גישוש כזה יכול, באופן פוטנציאלי, לחשוף מידע חדש לגבי אותה סביבה ולגבי הרעיונות של המעצב. הגדרה מחודשת זו של תהליך יצירת האסטרטגיה, הגדרה לפיה מדובר בתהליך בו פעולות הננקטות על מנת לממשם אסטרטגיה הן בעצמן מהלכים עיצוביים וגישושים החוקרים את הסביבה, הגדרה מעין זו מתחילה לערער את הדיכוטומיה המוכרת בין ניסוח של אסטרטגיה לבין מימושה, כמו גם בין אסטרטגיה מכוונת-תכלית לאסטרטגיה מתהווה.

אסטרטגיה ולמידה - איך להפוך מרשמים להמלצות לפעולה, Argyris & Schön


רווחי העשייה האסטרטגית

  • פיתוח ידע מואץ עד לכדי בסיס לפרדיגמה ארגונית חדשה. העשייה האסטרטגית מסוגלת ליצור מדע תקני חדש בארגון לתמיכה שינויים תפיסתיים קודמים.
  • צמצום פער הרלוונטיות - הגישוש במרחב הלא ידוע מאפשר לארגון לפרוץ את הפערים התפיסתיים שלו ולהימנע מלהיקלע לפערי רלוונטיות ולהפתעות בסיסיות הנובעות מהם.
  • הסתגלות - בסופו של דבר, העשייה האסטרטגית מאפשרת לארגון לנוע קדימה הן מתוך הבנה טובה יותר של הסביבה והן מתוך ידע מדויק יותר של יכולותיו והחיוניות שלהם בסביבה זו.

לקריאה נוספת