הנרי מינצברג

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנרי מינצברג (באנגלית: Henry Mintzberg) הוא אחד מן ההוגים המובילים בעולם בתחום של חקר הניהול ובתחום של חשיבה ביקורתית אודות התחום של אסטרטגיה ארגונית ועסקית, הוא שימש כפרופסור לניהול באוניברסיטת מקגיל בקנדה ופרסם מספר ספרים מרכזיים בתחומים אלו. עיקר פעולתו של מינצברג התמקדה בשני תחומים מרכזיים - חקר הניהול ותחום החשיבה האסטרטגית בארגונים.

Cquote2.png

אסטרטגיה אפקטיבית קושרת בין הפעולה לחשיבה, כלומר - גם בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לאורך זמן לכדי דפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים לא מאורגנים, אלא המהות היסודית של למידה אסטרטגית.

Cquote1.png
הנרי מינצברג, ספארי אסטרטגיות (בתיקוני תרגום, עמ' 71-72 באנגלית)

חקר הניהול

במסגרת חקר הניהול, מינצברג השקיע מאמצים מחקריים רבים להבנת האופנים השונים שבהם בפועל ארגונים מנוהלים. מינצברג הניח בכך תשתית לדיון שאינו רק נורמטיבי (כיצד ראוי לנהל) אלא כיצד ניהול מתרחש במציאות, כיצד מנהלים פועלים.

מינצברג על ניהול

חשיבה ביקורתית אודות אסטרטגיה

בתחום של חקר האסטרטגיה מינצברג מוכר בייחוד בשל ספרו על גישת התכנון האסטרטגי - The Rise and Fall of Strategic Planning. מינצברג מתאר את העליה של מושג התכנון האסטרטגי שהפך רעיון מוביל בעולם התאגידי של שנות ה-70'. בהמשך מתאר מינצברג כיצד רעיון זה אומץ במסגרת המחלקות לתכנון אסטרטגי שקמו בתאגידים השונים בארה"ב, וכיצד נדחה לבסוף הרעיון על ידי המנהלים הבכירים במהלך שנות ה-80' בשל הפגיעה שחלה בתפקוד הארגונים. מינצברג מנתח את התהליך הן במובנים ההיסטוריים והן בחתירה להבנת המשגים שבגישת התכנון האסטרטגי.

עשר האסכולות לחשיבה על אסטרטגיה לפי מינצברג

בספר המאוחר יותר, "ספארי אסטרטגיות" מינצברג פורס ומנתח באופן ביקורתי עשר אסכולות מובילות בחשיבה על אסטרטגיה עסקית:

  • אסכולת העיצוב - אסכולה זו מציבה את הבסיס לדיון באסטרטגיה עסקית החל מאמצע שנות ה-50', ודנה באופן שבו יש לגבש אסטרטגיה, על ידי הגורם המוביל בארגון (מנכ"ל). לפי גישה זו, תכלית האסטרטגיה היא ייצור הלימה בין הסביבה הפנים-ארגונית והחוץ ארגונית. המודל המוביל של אסכולת הייצוב הוא מודל ה-SWOT המקדש את ההלימה הזו.
  • אסכולת התכנון האסטרטרגי - אסכולת התכנון מזהה את האסטרטגיה כתוכנית כוללנית להצלחת הארגון בעתיד, ועל כן הובילה להקמת מחלקות התכנון. אלו היו אמורות לתכנן את הפעולות שיוציאו לפועל המנהלים ברמות השונות.
  • אסכולת המיצוב - אסכולה היונקת מתוך התחום הכלכלי, ועוסקת בהגעה לעמדה ייחודית בשוק. הגורם המוביל של אסכולה זו הוא מייקל פורטר. הוגי האסכולה חתרו לשיום מספר סגור של אסטרטגיות אפשריות ובכך הניחו תשתית לעליית תחום הייעוץ האסטרטגי.
  • אסכולת הייזום - אסכולה הרואה באסטרטגיה תהליך חזוני המובל על ידי יזמים כריזמטיים.
  • האסכולה הקוגניטיבית - אסכולה המתחכה אחר התהליכים הקוגנטיביים המורכבים שהאסטרטגים צריכים להחיל בבואם להבין ולפעול בתוך סביבה מורכבת.
  • אסכולת הלמידה - אסכולה הדנה במנגנוני הלמידה הארגוניים, ורואה באסטרטגיה ביטוי להסתגלות שנעשית בעיקר מלמטה למעלה.
  • אסכולת התרבות - אסכולה השמה דגש רב על התרבות הארגונית כבסיס המרכזי למיצוב האסטרטגי של הארגון.
  • אסכולת העוצמה - אסכולה הדנה באסטרטגיה כמימוש של יחסי עוצמה בתוך הארגון (עוצמת מיקרו) ובין ארגונים בשדה (עוצמת מאקרו).
  • אסכולת הסביבה - אסכולה הדנה בהשפעה של הסביבה על המיצוב האסטרטגי של הארגון.
  • אסכולת התצורה - אסכולה העוסקת בתנועה של ארגון מתצורה אחת לשניה, כלומר בתצורה הייחודית ובשינוי פרדיגמטי שמתקיים מעת לעת.

מדבריו בספר עולה כי מתוך הגישות המתוארות הוא נוטה להזדהות באופן משמעותי עם גישת הלמידה העוסקת בצורה שבו ארגונים לומדים את סביבתם באופן מתמשך ובאסכולת התצורה העוסקת בשינוי והתקבעות של ארגונים. בסוף הספר מינצברג מציע מודל המבהיר אילו מן הגישות רלוונטית באיזה שלב או מצב ארגוני וכיצד ניתן לחבר אותן יחד כדי להפוך לשלם ארגוני מתפקד.

מינצברג על אסטרטגיה

מספריו המרכזיים

  • Mintzberg on Management: Inside Our Strange World of Organizations, 1989.
  • The Rise and Fall of Srategic Planning, 1994
  • ספארי אסטרטגיות: סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, ידיעות אחרונות 2006.

קישורים חיצוניים

מצגת המציגה 6 מתוך 10 הגישות בתוך ספארי אסטרטגיות

לקריאה נוספת

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=הנרי_מינצברג&oldid=11015"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.