לצאת מכובד הלב הניהולי

בבית הכנסת המרוקאי שאני הולך אליו לעתים בערב שבת יש אדם אחד שהציבור מבקש ממנו לדבר כאשר הרב לא נמצא, ואני בעוונותי תמיד מקווה שהרב לא יימצא… בערב שבת האחרונה הוא דיבר על הפסוק "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו". הוא תיאר עד כמה הזוי התיאור הזה – אחרי המכה השביעית – מה עוד בן אדם צריך כדי להבין?!

הלוואי ויכולתי להביא את דבריו במילותיו הוא, ועם ההטעמה הנכוניה, אבל אצטט דבר אחד מתוך הדברים שאמר.
"כי אני הכבדתי" – ה"אני" שלו הכביד את ליבו, קרי – המחשבה שזה בכלל תלוי בו שמתגלה בכל הפעמים שאמר "אשלח", או "לא אשלח". זו חשיבה שכל כך אפיינית למלך (או למנהלים בכירים בימינו), לפיה תהליכים משמעותיים תלויים בהחלטתם. הביטוי הטוב ביותר לקו המחשבה הזה נמצא בפרשה הבא – "ויהי בשלח פרעה את העם". פרעה חושב שהוא זה ששילח את העם, ולכן חושב שהוא גם יכול להיות זה שיחזיר את עם. הלימוד שאפשר ללמוד מפרעה – לפי דבריו – הוא לזהות את המכות כהזדמנות לשינוי ולהסתגלות.

משה ניגש אל פרעה
כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו (איור מתנ"ך הולמן, 1890)

נהוג להקשות על ההכבדה הזו, לשאול האם זה מוסרי להכביד את ליבו של פרעה. אבל המציאות מוכיחה שמנהיגים מקשים את ליבם. די לנו אם נבחן את אחזקותיהם של בן דב ודנקנר בחברות הסלולר כדוגמא. הסערה באה, אך האוחזים בהגה אינם מוותרים על תפיסת עולמו הצטנרליסטית שמובילה אותם (ולא פעם גם אותנו) אל התהום.

גולן טלקום
גולן טלקום: שינוי רדיקאלי בתחום הסלולר, מתוך ויקי קומונס

בשנה אחרונה כתבנו אינספור ערכים שמנסים לגשש ולהציג את ההיטלים השונים בפער שנוצר בין מציאות שנעה לכיוון חדש ובין התפיסה והפעולה שלנו למול השינוי:
פער הרלוונטיות ו-ההפתעה הבסיסית
הסתגלות ו-שינוי הסתגלותי
מרחב ההכחשה
האגו הארגוני
המנעות מעבודה
אבל הפוסט הזה נכתב מתוך התחושה שלפעמים אפשר להגיד כמה מילים קצרות ולהביע בהן הרבה יותר מאשר כל שטף המלים הרבות שבערכים השונים. אם בכל זאת זאת ננסה להפוך את התהום הבסיסית שאנחנו יושבים עליה למשהו נסבל שאפשר לעשות איתו משהו, ניתן לנסות לאמץ רכיב מתוך הניהול המערכתי שעשוי לאפשר לצאת מן הבעיות המתוארות.

ההנחה הבסיסית של הניהול המערכתי, בניגוד לניהול הפרוייקטאלי היא שהוא מחייב קבוצה ניהולית ולא מנהלים יחידים. התכלית שלו היא פריצת הבדידות של המנהל מתוך יצירת קבוצת למידה מתפקדת לאורך זמן. רק במצב הזה, אפשר לצאת מה-"ואני הכבדתי את ליבו" אל ההקשבה והלמידה שמאפשרת שינוי.

אודות המחבר

יותם הכהן

בעלים משותף של חברת הייעוץ דואלוג מאז 2014, מלווה תאגידים וחברות בתחומים שונים (טכנולוגיה, קמעונאות, ועוד) יועץ ומדריך בקורסי בכירים במערכת הביטחון העוסקים בתכנון אסטרטגי וחשיבה מערכתית. שימש בעבר כראש צוות תפיסת הביטחון הלאומית במכון ראות.

תגובה אחת
  1. פנחס יחזקאלי

    צודק לגמרי במגבלות התוצאה. מרכיב הניהול בסה"כ הגורמים המשפיעים הוא במקרים רבים הגורם הפחות דומיננטי, כך שהקשר בין ניהול נכון להצלחה רחוק לצערי…

השארת תגובה