מהי הנישה שלנו?

מסתבר שלמרות השאיפה שלנו להתפרש על שלושת המגזרים, הניסיון המעשי שלנו, החוויה המכוננת שלנו, מגבילים אותנו לסוג מסוים של קהל יעד בסוג מסוים של ארגונים. יש בזה יתרונות רבים. זה מחדיר מידה רבה של וודאות לתוך המיזם – מה שמעלה את סיכויי המימוש שלו.
פתאום אפשר לתכנן. אפשר לתכנן את מהלך השיווק ויצירת המוניטין, אפשר לתכנן את ההכנסות הצפויות לפי ההתקדמות בציר הזמן, אפשר למפות את הלקוחות, את המתחרים ואת השותפים שלנו.
אבל יכול להיות שיש משהו מגביל באפשר לתכנן הזה.

אסטרטגיה בקוד פתוח

נישה בקוד פתוח

הרי כל מה שאנו לא יודעים שאנו יכולים לא מצוי באפשר לתכנן הזה. למשל, מה עם המגזר העסקי? באופן כללי המודל שלנו תואם לעבודה עם ארגונים בעלי לפחות שתי רמות פעילות וקבלת החלטות. אבל יש הסבורים שכדי להיות מקצוענים צריך היכרות יסודית עם תחום העיסוק של הארגונים שאיתם אנו נעבוד. אני חש שהלמידה האפקטיבית ביותר של תחום העיסוק של הארגונים תתבצע תוך כדי המסע אל הפרויקט המשותף – הלא זהו היבט מרכזי בקוד פתוח לא כן? יתכן שיש כאן הרחבה של המושג קוד פתוח לכדי למסע של למידה משותפת, אמיצה ומפתיעה.

השאר תגובה