מהי אסטרטגיה ומה איננה

אתה שוכר חברת ייעוץ אסטרטגי שתעשה לך אסטרטגיה. החברה מגיעה, ואחרי תהליך משותף מציגה בפניך את השחקנים המשמעותיים בשוק, המתחרים המיידים שלך, נתח הרווחים שלהם, הכסף בענף, ומגמות עולמיות קיימות. האם זו אסטרטגיה?

לא, זו אינה אסטרטגיה. דמיין שאתה גנרל שניצב בפני יער סבוך. קצין המודיעין שלך מגיע ומספר לך שהיער אורכו מאה קילומטר ורוחבו שלושים, יש בו עצי אלון ואורן, וביער חיות קבוצות של אנשים, חלקם מתנגדים לך, חלקם תומכים בך, וחלקם נייטרלים. זהו מידע חשוב; יש לו ערך אסטרטגי רב, אך זו אינה אסטרטגיה. זהו ניתוח שוק, או כפי שאנחנו קוראים לו, מבט החוצה. להמשך קריאה

דואלוג So-Low

פסיכולוגית: איך היה השבוע שלך חברת ייעוץ גנרית?
חברת ייעוץ גנרית: אני לא יודעת, קמתי בבוקר, לבשתי רשמי, קניתי קפה בארקפה, עליתי למשרד בעזריאלי. אבל שום דבר לא זז. הכל מרגיש חלול. עשיתי בנצ'מארק, שלחתי ללקוח מצגת מושקעת, מדברת על נתח שוק ועל מגמות. אתמול פגשתי את הדירקטוריון, אבל אני מרגישה שהכל תקוע. עוד ועוד משאבים ושום דבר לא באמת זז.
פסיכולוגית: שוב פעם נכנסת לאתר של דואלוג? להמשך קריאה

מגדל בבל בעיני ברוייגל – מסה על מגבלות התכנון

העשור האחרון התאפיין במשברים ושינויים לרוב. מתוך החיפושים אחרי הסיבתיות לזעזועים הללו, נולדה תנועה קטנה, שקראה תיגר על החיפוש לסדר אנושי. בתחום הפסיכולוגיה כנהמן וטברסקי (יחד עם דן אריאלי) ערערו את תפיסת היסוד בנוגע לאמונות הקודמות שלנו על רציונליות, בתחום הכלכלי נאסים טאלב עם ספריו ״״ ו״אנטי שביר״ הציגו מודלים שמניחים עולם כאוטי באופיו, וגם בתחום הפיתוח עבר השדה מפיתוח לפי מתודולוגית מפל המים ועבר למתודולוגיית האג׳ייל, שעיקרה פיתוח בתנאים משתנים באופן תדיר. להמשך קריאה

למדוד את מה שחשוב – על היתרונות של גישת ה-OKRs

אני לא חובב גדול של ספרי ניהול. הפער בין ההבטחה הגדולה שעל הכריכה, התוכן הדליל שבפנים והנחות היסוד הסמויות השקופות כל כך מכריע אותי לרוב בעמודים הראשונים. גרוע מכך, ההבטחה של הספרים הללו מציעה כמעט תמיד פתרון גנרי לכל בעיות הניהול, עם הבטחה כוזבת לפיה אם רק נחיל את הפתרון הזה על הארגון שלנו כל בעיותינו יפתרו. הספר של ג'ון דואר (Doerr) "למדוד את מה שחשוב" (Measure What Matters) נראה מאוד דומה – כותרת בומבסטית ("How Google, Bono, and Gates Foundation Rock the world with OKRs"), הקדמה דלילה של לארי פייג' שהיא בעיקר נוסטלגיה לימי גוגל הראשונים, ו-282 עמודים של אנקדוטות, התחכמויות אמריקאיות, ונוסטלגיה של המחבר לימיו בקולג'. למרות שדואר מדגיש פעם אחר פעם שאין פתרונות קסם לכלום, ארבעת הפרקים המתארים את יתרונות הגישה נמנים כ"כוחות על". בקיצור – כל הסיבות לא לפתוח את הספר. להמשך קריאה

חג מועד ונופל – השגרות הארגוניות ותהליכי שינוי

התפיסה היהודית של הזמן מציבה את המועד החוזר כנקודה בה אנו נדרשים לבחון את מעשינו:

בכל יום לפני השינה – לבחון את מעשי היום החולף

בכל שבת – לסכם את השבוע שעבר

בכל ערב ראש חודש – להרהר בחודש שנמוג

בכל ראש שנה – לבחון את השנה שהיתה ואת השנה הבאה

בכל שנה שביעית – לשמוט את מה שחשבנו עד כה ולהמשיך קדימה להמשך קריאה

מעבר לאופק – על החיבור בין אסטרטגיה ופילוסופיה

האם ניתן ללמוד אסטרטגיה? האם ניתן להעשיר את הכלים האסטרטגיים שבידנו? כיצד ניתן לחשוב מעבר למה שאנו יודעים?

הפוסט מביא תמלול מתוך הפודקאסט של עמרי די-נור "פילוסופיה בגובה העיניים". לפני כחודש נפגשנו כדי לשוחח על הקשר בין אסטרטגיה ופילוסופיה. ההקלטה עלתה לפודקאסט ומועלית כאן באופן מתומלל וערוך לרווחת הקוראים שאינם מקשיבים. להמשך קריאה

אסטרטגיה: הסיפור החסר

אסטרטגיה טובה מספרת סיפור. לפעמים הגרפים תומכים בסיפור. לפעמים ראיונות. לפעמים גם וגם. לפעמים אין נתונים ביחס לסיפור, כי הוא כל כך חדש וכל כך אחר.

שבוע שעבר הייתי בהכשרה מרתקת של צוערים חרדים לשירות המדינה. את ההכשרה הוביל אבי אסבן, שמומחה בעבודה ממשלתית ובשיח בין מגזרי. הצוערים 'התחפשו' לפקידות הבכירה בממשלה, לפי הייעוד אליו הם אמורים להגיע והתבקשו להכין תוכנית לאומית חדשה לפיתוח הצפון. היו שם חרדים ששיחקו את הדמות של מיכל פינק ממשרד הכלכלה, ד"ר אורנה שמחון ממשרד החינוך, שאול מרידור מהאוצר, ומאזן גנאים שייצג את המועצות הערביות, וכן הלאה. היה מרתק.

הם עשו עבודה נהדרת, בהצגת היעדים, המטרות, התקציב, וההשקעות הממשלתיות. כמי שמכיר מבחוץ את הממשלה, למדתי הרבה. אבל היה קשה לזהות את הסיפור. הוזמנתי כ'עיתונאי', לתצוגה שסיכמה משחק אסטרטגי בן שלושה ימים. היה קושי לדלות את הרעיון המארגן מבין השורות . פעם אחת הצלחתי – בנושא התחבורה, הם החליטו שתפקיד הממשלה זה לשים את כל הביצים בסלסלת התח"צ, כי זה הבסיס האמיתי ליצירת מוביליות ולהכללה.

אשרי, שועל אני

ההוגה ישעיהו ברלין טבע במסתו המפורסמת "הקיפוד והשועל" את ההבדל בין הקיפוד היודע הכל על תחום מסוים, לבין השועל היודע מעט על נושאים רבים. הוא הילך בכך אחר המשל העתיק של ארכילוכוס לפיו:

השועל יודע דברים הרבה, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול.

ההבחנה של ברלין, עמה ניתח את הסופרים הרוסיים הגדולים של המאה ה-19, פתחה לד"ר צבי לניר פתח לדיון בשועליות ובחשיבה שועלית בספרו פנקס הכיס של השועל.

אם אנסה לתמצת את הטענה המרכזית – ובאמת שחבל לוותר על קריאת כל הספר – הרי שבניגוד לשיטת המחשבה וההתנהלות המערבית הנוכחית, המקדשת את הניסיון למצוא מסגרת מארגנת גדולה ויציבה, הכוללת התמקצעות בתחום מוגדר, קיימת גם גישה הפוכה, שועלית שהיא רב תחומית במהותה.

השועל, לפי לניר, מעדיף את הידע הנרחב בתחומים שונים ולא בהכרח קשורים, הוא רואה את המורכבות במציאות, הוא חי את הפרקטיקה ולא רק את התיאוריות וגם לא כל כך מאמין בתיאוריה אחת שתסביר את הכל.

4 שנים ברחבת הריקודים: לא תשתנה; השתנה, תשתנה

אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
אבי היה אלהים, יהודה עמיחי להמשך קריאה

המשבר בבזק, והדילמה של מחלקות האסטרטגיה בארגונים

דמיינו את ישיבת התכנון השנתית של חברת יורוקום (בעלת השליטה בבזק) בתחילת חודש ינואר 2015. ראש מחלקת האסטרטגיה מציג לבעלי השליטה ולמנכ"לי החברות של החברה את היעדים לשנת העבודה הקרובה. היעד המרכזי ו"המפתיע" שהוא מציג הוא הגדלת הרווחיות של הקונצרן. האמצעים להשגת היעד הזה קשורים בשלושה נדבכים – המשך מיצוי המעמד המונופוליסטי של בזק בתחום התקשורת בישראל, המשך מיצוי הרווחיות בתוך הקונצרן על בסיס שימוש מקסימלי במוצרים המשווקים על ידי חברות הקונצרן בידי בזק; ומיצוי תנאי המס על בסיס מיזוג של החברה ההפסדית (yes) עם המונפול הרווחי (בזק).

אחד הנוכחים בדיון זוקף בשלב זה אצבע ואומר – "אבל זה לא יעבור את הרגולטור!" ובתזמון מושלם ראש אגף אסטרטגיה מעביר שקף שבו מתוארת המערכה לרתימת הרגולטור לעסקה. סיקור אוהד באתר ״וואלה!״ יספיק, לטענת השקף, בכדי לרתום את הרגולטור – משרד התקשורת ושר התקשורת. הנושא, נטען בעל-פה, כבר עבר גישוש ראשוני וצפוי לקבל אישור עד תום שנת המס.