למדוד או להיות אפקטיביים?

בפוסט האחרון (שנכתב אי שם לפני להרי החושך) הצגנו 4 עצות למדידה רלוונטית בארגונים. בשולי הדברים הסתמנה מחשבה אחרת, כזו שחותרת תחת היגיון המדידה כמצפן מרכזי לניהול בעידן הנוכחי. כדי להרחיב ולהבין את הטענה הזו, ראוי לשאול בצורה יותר ממוקדת למה אנחנו מודדים, את מה כדאי למדוד ומה הסכנות הגלומות בחוסר היכולת להבחין בין המדיד ובין שאיננו מדיד.

להמשך קריאה

הארגון שלכם מודד את עצמו? 4 דברים שכדאי לעשות כדי להיות אפקטיביים

בשנים האחרונות הפכה המדידה שם נרדף למקצועיות בניהול. משרדי ממשלה ומערכות ציבוריות, קרנותעמותות "מעוז", למשל, 16% מהעובדים עוסקים בהערכה ומדידה), עסקים קטנים וגדולים משקיעים הון עתק בלמדוד את עצמם על מנת להשתפר ולהצליח במילוי ייעודם. לכאורה המדידה משרתת את אותה המטרה (התייעלות) אבל בפועל בכל מגזר יש לה תפקוד מאוד שונה – במגזר הציבורי היא מהווה מנגנון התומך בנסיון לממש החלטות ומדיניות על פני מערכת מאוד מורכבת; במגזר העסקי המטרות הן פנימיות (ההנהלה מחפשת כלים לשיפור התוצאות העסקיות); בעמותות המדידה משרתת לרוב ניסיון לגייס עוד תורמים ומשאבים.

להמשך קריאה

למה הייעוץ האסטרטגי נכשל? (פוסט בעקבות סתיו שפיר)

סתיו שפיר

לפני כמה שנים נתקלתי במצגת שהכינה חברת ייעוץ גדולה עבור מיזם ממשלתי מוביל. פרט לעיצוב שהיה מושקע עד מאוד, המצגת עצמה היתה מביכה להחריד – אוסף של "בנצ'מרקים" מהעולם (כן, החברות האלו יודעות לעשות גוגל), ולצד ניסוח 'מותגי' של חזון המיזם, חזון שהתהדר בעיקר במילים גדולות וטרנדיות. מה שממש לא היה שם הוא בירור של הייחודיות של ההקשר הישראלי שמחייב – מעבר ללמידה מסדר ראשון ממה שקורה בעולם – ליצור מענה ישראלי יחודי ושונה. לצערי ולצערם של אזרחי ישראל, למרות הסכום היפה ששולם לחברה, המיזם לא האריך ימים. כאשר שוחחתי עם חבר שעובד בחברה שעסקה בגיבוש המסקנות האמורות הוא טען בפני שזה מה שהלקוח רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל. אני טענתי, מנגד, שבשאלות מהסוג הזה הלקוח בהכרח לא יודע מה הוא רוצה (שאם לא כן הוא לא היה שוכר את שירותי הייעוץ) ולכן ליועץ יש אחריות ליצירת הבנה ושפה משותפת עם הלקוח בדבר המגבלות המובנות של תהליכים מסוג זה.

להמשך קריאה

ישראליזם, הרווארדיזם וניהול מערכתי

ספרו של איתי שילוני "ישראליזם - הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל"

באחד מרגעי השיא בסרט הנהדר "הערת שוליים", מעיר הפרופסור הצעיר בשנינות אכזרית לסטודנטית כי "יש בעבודה שלך הרבה דברים נכונים והרבה דברים חדשים. הבעיה היא שהדברים הנכונים אינם חדשים והדברים החדשים אינם נכונים". את המשפט הזה אי אפשר להחיל על ספרו של איתי שילוני, ישראליזם: הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל. בספרו של שילוני (יועץ ובעלים של חברת ייעוץ אסטרטגי בשם S2R) הרבה דברים נכונים, ולא פחות מכך דברים לא נכונים, אך לא תמצאו בו דברים מחדשים. אני חייב להודות שזה מתסכל למדי כי תרבות הניהול בישראל בהחלט ראויה לניתוח ביקורתי, מעמיק ומחדש, אך לא תמצאו אותו בספר.

להמשך קריאה

מעבר ל-SWOT – הרצאות ומצגות

ב-8 ביוני ערכנו בשיתוף עם יוסי קורן כנס בנושא אסטרטגיה, שינוי ומנהיגות באי-וודאות בקמפוס גוגל. אנו מודים לכל מי שהגיע. ניתן לצפות בהרצאות באתר הכנס:

גרשון הכהן – במה מנהלים עסוקים ובמה כדאי שיתעסקו?

גרשון הכהן עוסק בשאלה מה בין ניהול המכוון ליעילות לניהול ומנהיגות המכוונים להסתגלות. לטענתו, מול שינויים דרסטיים בסביבה – נדרשת יכולות ניהוליות אחרות לגמרי.

להמשך קריאה

כנס דואלוג – מעבר ל-SWOT

ב-8 ביוני אנחנו מקיימים כנס למידה בנושא ניהול אסטרטגי בסביבה משתנה בשותפות עם היועץ הניהולי יוסי קורן. הכנס יעסוק בשינויים המתחוללים בעולם העסקי והארגוני בימים אלו, ובכלים הנדרשים מארגונים וממנהלים כדי להסתגל למציאות המשתנה.

בחרנו לקרוא לכנס מעבר ל-SWOT לאור תחושה שעלתה במסגרת העבודה שלנו עם לקוחות שונים אודות חוסר התוחלת של כלי הניהול הישנים בעולם של היום. מניסיוננו, הכלים הקונבנציונליים, וה-SWOT כמייצג המובהק ביותר שלהם, לא מסייעים לארגונים להסתגל למציאות החדשה, לפרוץ ולהוביל.

להמשך קריאה

8 שלבים הכרחיים ביציאה לחירות

כאשר אנו חושבים על חירות אנחנו רגילים לחשוב על הפכה של העבדות הטוטאלית. גם אם עבור האדם המודרני עבדות זו לא נוכחת כמציאות ממשית במאה האחרונה, הרי שהחרדה לחירות עודה שרירה וקיימת. במובנים המודרניים שלה נוסחה חרדה זו באופן מיטבי על ידי ג'ורג' אורוול בספריו הידועים חוות החיות ו-1984. אצל ארוול, המדינה מגיעה למצב שבו היא שולטת שליטה מלאה על הגוף והרוח של האדם, שליטה המגיעה לידי אבסורד בססמאות שמנחות את המדינה: "חירות היא עבדות", "בערות היא כח" ו"מלחמה היא שלום". במציאות של אורוול יש מושל ונמשל, והעבדות היא תוצר ישיר של יחסי כוחות בהירים. אורוול חיפש את דרכו לעסוק בעבדות הרוח, אבל מצא זאת רק במציאות של מערכת טוטליטארית מושלמת. החירות הזמנית ב-1984 מופיעה במקום שבו מתכנסים אנשים שאינם נשמעים לשליטת המדינה. אם תרצו – זוהי חירות במרחב.

להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני:

להמשך קריאה

הבעיות וההישגים של עבודה קשה

בשבוע שעבר כתבנו על הנטייה הבעייתית שלנו לחבר בין עבודה קשה לתוצאות מדהימות. הטענה היתה שבמציאות החיבור הזה לא תמיד מתקיים, וככל שהמציאות נהיית מורכבת רבים הסיכויים כי עבודה קשה שאין עמה בירור אסטרטגי תרד לטמיון.

ובכל זאת, במובן המילולי יש לפעמים משפט קיום לטענה הזו. התדהמה, ההפתעה הבסיסית, היא כמעט תמיד תוצר של עבודה קשה, ולא של רשלנות גרידא. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הפתעה בסיסית, כזו שיכולה להביא מערכות לכדי קריסה, היא לא (רק) תוצר של תחבולה גאונית של היריב המתחרה אלא ביטוי לחוסר הרלוונטיות של המערכת התפיסתית שלנו, חוסר רלוונטיות שאותו מנצל היריב.

להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט גדול במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע.

להמשך קריאה