מגדל בבל בעיני ברוייגל – מסה על מגבלות התכנון

העשור האחרון התאפיין במשברים ושינויים לרוב. מתוך החיפושים אחרי הסיבתיות לזעזועים הללו, נולדה תנועה קטנה, שקראה תיגר על החיפוש לסדר אנושי. בתחום הפסיכולוגיה כנהמן וטברסקי (יחד עם דן אריאלי) ערערו את תפיסת היסוד בנוגע לאמונות הקודמות שלנו על רציונליות, בתחום הכלכלי נאסים טאלב עם ספריו ״״ ו״אנטי שביר״ הציגו מודלים שמניחים עולם כאוטי באופיו, וגם בתחום הפיתוח עבר השדה מפיתוח לפי מתודולוגית מפל המים ועבר למתודולוגיית האג׳ייל, שעיקרה פיתוח בתנאים משתנים באופן תדיר. להמשך קריאה

למדוד את מה שחשוב – על היתרונות של גישת ה-OKRs

אני לא חובב גדול של ספרי ניהול. הפער בין ההבטחה הגדולה שעל הכריכה, התוכן הדליל שבפנים והנחות היסוד הסמויות השקופות כל כך מכריע אותי לרוב בעמודים הראשונים. גרוע מכך, ההבטחה של הספרים הללו מציעה כמעט תמיד פתרון גנרי לכל בעיות הניהול, עם הבטחה כוזבת לפיה אם רק נחיל את הפתרון הזה על הארגון שלנו כל בעיותינו יפתרו. הספר של ג'ון דואר (Doerr) "למדוד את מה שחשוב" (Measure What Matters) נראה מאוד דומה – כותרת בומבסטית ("How Google, Bono, and Gates Foundation Rock the world with OKRs"), הקדמה דלילה של לארי פייג' שהיא בעיקר נוסטלגיה לימי גוגל הראשונים, ו-282 עמודים של אנקדוטות, התחכמויות אמריקאיות, ונוסטלגיה של המחבר לימיו בקולג'. למרות שדואר מדגיש פעם אחר פעם שאין פתרונות קסם לכלום, ארבעת הפרקים המתארים את יתרונות הגישה נמנים כ"כוחות על". בקיצור – כל הסיבות לא לפתוח את הספר. להמשך קריאה

מעבר לאופק – על החיבור בין אסטרטגיה ופילוסופיה

האם ניתן ללמוד אסטרטגיה? האם ניתן להעשיר את הכלים האסטרטגיים שבידנו? כיצד ניתן לחשוב מעבר למה שאנו יודעים?

הפוסט מביא תמלול מתוך הפודקאסט של עמרי די-נור "פילוסופיה בגובה העיניים". לפני כחודש נפגשנו כדי לשוחח על הקשר בין אסטרטגיה ופילוסופיה. ההקלטה עלתה לפודקאסט ומועלית כאן באופן מתומלל וערוך לרווחת הקוראים שאינם מקשיבים. להמשך קריאה

אסטרטגיה: הסיפור החסר

אסטרטגיה טובה מספרת סיפור. לפעמים הגרפים תומכים בסיפור. לפעמים ראיונות. לפעמים גם וגם. לפעמים אין נתונים ביחס לסיפור, כי הוא כל כך חדש וכל כך אחר.

שבוע שעבר הייתי בהכשרה מרתקת של צוערים חרדים לשירות המדינה. את ההכשרה הוביל אבי אסבן, שמומחה בעבודה ממשלתית ובשיח בין מגזרי. הצוערים 'התחפשו' לפקידות הבכירה בממשלה, לפי הייעוד אליו הם אמורים להגיע והתבקשו להכין תוכנית לאומית חדשה לפיתוח הצפון. היו שם חרדים ששיחקו את הדמות של מיכל פינק ממשרד הכלכלה, ד"ר אורנה שמחון ממשרד החינוך, שאול מרידור מהאוצר, ומאזן גנאים שייצג את המועצות הערביות, וכן הלאה. היה מרתק. להמשך קריאה

4 שנים ברחבת הריקודים: לא תשתנה; השתנה, תשתנה

אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
אבי היה אלהים, יהודה עמיחי להמשך קריאה

מאגיה אסטרטגית – על העוקץ של מודלים לאסטרטגיה

מאגיה אסטרטגית

פעם בכמה זמן גישה חדשה או מודל לא מוכר עולים בתחום הניהול והאסטרטגיה. הזריזים שמבין היועצים והקוראים שמבין המנהלים מביאים לנו את הבשורה החדשה. אם רק ננהג באופן מסויים, לפי מרשם מסויים, נצליח סוף סוף לפתור את בעיותינו. זה אכן מפתה. גם אני התפתיתי לא פעם להשליך את יהבי על מתודולוגיה או צורת עבודה משכנעת ככזו שמאפשרת התמודדות רצינית עם רוב בעיות העולם. להמשך קריאה

מה עושים כשמשקיעים עוד ועוד משאבים ושום דבר לא קורה?

תקציב החינוך, ספרים

מירב ארלוזורוב פרסמה לאחרונה מאמר על מערכת החינוך (האם מערכת החינוך בישראל כושלת) הטוען כי המערכת דורכת במקום (במקרה הטוב) שעה שעוד ועוד תקציבים מוזרמים לתחום. למעשה, לפי הנתונים שהיא מפרסמת, המערכת הגדילה את התקציב היחסי לתלמיד ב-56%, אך בכל המדדים הקיימים נשארה בדיוק באותו המקום. ארלוזורוב שואלת האם התקציבים אינם מספקים או שמא קיימת בעיה ניהולית. להמשך קריאה

הזיהום המושגי של החדשנות

ה-Harvard Business Review פרסם לאחרונה מאמר קצר על הקושי של ארגונים להטמיע תהליכי חדשנות. המאמר מתחיל מציטוט מחקר של מקינזי לפיו 84% מן המנהלים בתאגידים מאמינים כי חדשנות היא המפתח לצמיחה שלהם אולם רק 6% מסופקים מיכולות החדשנות של הארגון שלהם. אנשי מקינזי, כמובן, ישכנעו אותנו שלהם יש פתרון לבעיה האמורה. להמשך קריאה