חזון כברית עם המציאות

הערה

החשיבה הארגונית הקלאסית מתבוננת על החזון כעל תמונת מציאות רצויה אשר נדרשת לארגון כדי לדעת הארגון הולך (מה שמכונה "כוכב צפון"). סוג החשיבה הזה רלוונטי כאשר מתמודדים עם שאלות מהעולם הפשוט, אך הוא כושל למול בעיות סבוכות בהן רכיב ההתהוות נמצא במרכז. מול בעיות מן הסוג הזה ארגונים מתקשים לנסח חזון בעל משמעות ("להיות הארגון המוביל ב…" לא נותן באמת כיוון) וגם אם זה מנוסח הוא הופך לפלקט על הקיר ולא ממלא את יעודו. להמשך קריאה

למידה משמעותית בארגונים

הערה

עובדים בארגונים משולים לא פעם לסופר שכותב משפטים מורכבים בלי להבין לאן הסיפור הולך וכיצד המשפטים הללו מתחברים ביחד. הם לא מנסים להבין את הסיפור שהם כותבים, כי "איבר הקריאה" סתום כבר "בחומר הרשמי" של הארגון. החומר הרשמי משמש כמו רעלן שמתיישב על הקולטנים (רצפטורים) העצביים, אלו שחשים את הידע המתהווה בארגון. בשל כך, הסיפור הרשמי לא מסתגל (חסימה של התנועה מלמטה למעלה בארגון). להמשך קריאה

המשגה ככלי טרנספורמטיבי

הערה

הבחירה היעוצית הקלסית היא לעשות עיבוד מיידי דרך קטגוריות מוכנות מראש שהם "הפטיש" או כלי העבודה המקצועי שלהם. מאחורי הקלעים הם יעשו עיבוד עומק ויביאו ללקוח מוצר שהוא לא מכיר. באחרונה יצא לנו לפעול בדרך זו מול לקוח, שהתקשה בסופו של דבר להטמיע את התובנות, אף על פי שנבעו מהידע וההתייחסויות שלו. במקביל, היתה לנו הזדמנות לכנס ולעבד תהליך מעין זה יחד עם מנהלת סביב פרוייקט חברתי סבוך. המנהלת חוותה חוויה של העצמה סביב מבוכות מתמשכות בעבודתה, והיא אימצה את התהליך בשתי ידיים. התהליך אפשר לה לצלול לתוך מימד נוסף של התבוננות – כשסיימנו היא אמרה שהיא מרגישה שהיא "ירדה מכדור פורח", בסוג של מעבר מדו-מימד לתלת מימד. להמשך קריאה

סכנת הניתוק של הפעיל החברתי מחייבת חיכוך ולמידה מעבר לחזון

הערה

הבעיה היא סכנת הניתוק – הפעיל החברתי יכול להיות מלא שליחות והבנה של האפקט אבל הוא חולף דרך המציאות. הוא בא להציל את המסכנים מעצמם אבל לא רואה שהוא משעתק את מצב הוא חלק מהבעיה ולא מהפתרון. נקודות העיוורון האישיות שלו חוסמות אותו מלהבין שהוא נופל שוב ושוב. פערי רלוונטיות ומסגור מחדש ממצויים ביסוד הובלת שינוי כי אחרת אתה עשוי להזיק וליצור אפקט שלילי – כמו ברפואה. להמשך קריאה

המשבר של המודל הלוגי בעולם החברתי

הערה

המגזר החברתי תקוע עמוק בשיח של המודל הלוגי – חזון – תכנון – ביצוע – הערכה שכן הוא פועל ביחידות זמן מוחלטות וסגורות שהגבולות שלהם הם בין קבלת מענק ופריעת השטר, אין תקשורת רציפה בין הגורם המממן לגורם המבצע. זאת ועוד – החזון בעשיה החברתית הוא מילה קדושה. וכאשר קובעים מילה כקדושה היא מאבדת את הדינאמיות שלה. הטוב והרע בעולם החברתי לא מאפשרים המשגה דינאמית ואפקטיבית, אלא עבודה סיזיפית על פי תרשים לוגי. להמשך קריאה

קבוצות למידה באלביט – חיים רוסו בכנס תרבות של חדשנות

הערה

באלביט יש הרבה מאוד דיסציפלינות שעושות דברים דומים ויותר מזה שיש כפילויות יש ידע שהולך לאיבוד כי עובדים בפיצול. אז באנו ואמרנו – והזכויות לעדנה – נקים קהילות ידע עם קהילות של מובילים בכל תחום בנפרד. ובדרך הזו תהיה הפריה הדדית והארגון 'יתיישר' ברמת הידע שיש בו. בתוך שנתיים וחצי מצאנו את עצמנו עם קרוב ל-25 קהילות שמתכנסות אחת לחודשיים עם כ-25-30 איש, וכמעט כולם קמו בלחץ מלמטה. נוצרה מערכת מדהימה שהגיעה להישגים גדולים מאוד. מה התוצאות? יש דברים שידענו למדוד בוודאות (מעבר של ידע ממקום אחד לאחר). הרבה דברים לא יודעים כי כתוצאה מההיכרות הם קרו מעבר למפגשים. להמשך קריאה