כאוס, חורבן, סיפור וישועה – עיון מנהיגותי במדרשי החורבן

אחד ממנגוני ההגנה החזקים ביותר של מערכות הנוטות לקריסה, או כאלו שחוו כישלון גדול הוא למצוא סיבה ברורה ובהירה, רצוי פרסונאלית, לכשלון. היכולת להאשים את המנכ"ל המפוטר, או את הש"ג, מטהר את המערכת ומסייע לה במאמצים שלא להסתגל ולהשתנות מול עומק הכשלון.

קולות רבים במרחב הדיון היהודי אודות האסון של חורבן הבית השני הם מהסוג הזה, באמירה ש"לא נחרבה ירושלים אלא על…" – על עניין אחד, מסויים. מתוך במכלול הקולות הללו ניצב קול שונה, מהדהד, שמספר כמאה וחמישים שנים לאחר חורבן ירושלים וכחמישים שנים לאחר מרד בר כוכבא סיפור שונה לגמרי. אותו אדם – רבי יוחנן, חכם שחי בארץ ישראל, אולי הדמות החשובה ביותר בתלמוד הארץ ישראלי (המכונה – התלמוד הירושלמי) מספר סיפור שאין בו לקח, ולא מוסר השכל. זהו תיאור של מערכת כאוטית, מקרית, הנעשה באופן בלתי צפוי לגמרי אל עבר חורבן בשל סיבות מקריות להחריד. ירושלים, לדבריו, חרבה בגלל משרת שהתבלבל בין שני אנשים עם שמות דומים, הר המלך (איזור ביהודה) בגלל תרנגול ותרנגולת ואילו ביתר (בירתו של בר-כוכבא) חרבה בשל גלגל מרכבה שנשבר.

להמשך קריאה

תגובות ותגובות נגד: מערכת הבחירות כאירוע מערכתי

בחירות 2015

רגע לפני שהאירועים ישכחו, כדאי להעיף מבט מערכתי בהתהוות של בחירות 2015. מהו מבט מערכתי? בעברית קיים בלבול מבורך בין מערכה (operation ולעתים גם campaign) לבין מערכת (system), שמקשה מחד את הדיבור, אבל מאפשר מאידך חשיבה על מערכה ומערכת כהיבטים משיקים. מבט מערכתי, לאור זאת, הוא מבט שבוחן התרחשות כשלם המערכתי, במידה רבה לאור עקרונות מתוך התחום של תורת המערכות, אך גם מתוך התחום של אמנות המערכה (operational art). התחום האחרון, מתייחס לא להבנת המציאות המורכבת אלא לאופן שבו ניתן להניע פעולה מורכבת המשלבת כוחות מקרב גורמים רבים בעלי נקודות מבט שונות. הבחירות שחווינו זה עתה הם ביטוי מרהיב של החיבור בין שני ההיבטים הללו.

להמשך קריאה

האסטרטגיה החדשה של גוגל דוקס: בין יעדים ואסטרטגיה

האסטרטגיה של גוגל

גוגל חשפה השבוע כי היא מבקשת להוריש את מייקרוסופט מהובלתה רבת השנים בתחום תוכנות המשרד (אופיס). אלא שהתכנית המתוארת חושפת דווקא את הבעייתיות השכיחה בתכניות אסטרטגיות מסוג זה. מעבר לשימוש הבעייתי במספרים (למשל: "להבטיח רמת פונקציונליות של 85%-90%" – איך בדיוק מודדים פונקציונאליות?), התכנית מתמקדת בעיקרה במימוש נכסים קרובים (הפיכת חבילת מוצרי גוגל למשתווה לזו של מייקרוסופט). מה שנעדר ממנה הוא חשיבה מחוללת על הזירה במובן הרחב, עמדה שגוגל כבר תבעה לעצמה מזמן בתחום מערכות ההפעלה למובייל (עם שחרור האנדרואיד).

להמשך קריאה

לצאת מכובד הלב הניהולי

שינוי רדיקאלי

בבית הכנסת המרוקאי שאני הולך אליו לעתים בערב שבת יש אדם אחד שהציבור מבקש ממנו לדבר כאשר הרב לא נמצא, ואני בעוונותי תמיד מקווה שהרב לא יימצא… בערב שבת האחרונה הוא דיבר על הפסוק "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו". הוא תיאר עד כמה הזוי התיאור הזה – אחרי המכה השביעית – מה עוד בן אדם צריך כדי להבין?!

להמשך קריאה

מות המהפכה 1/4: רפורמת הלמידה המשמעותית ביום שאחרי שי פירון

מהפכה מושגית במערכת החינוך

אנשי משרד החינוך מתלוצצים שעם הישמע דבר התפטרות שרי יש עתיד, נשמעה במסדרונות משרד החינוך צהלת רווחה: יש עתיד. למיטב זכרוני אין אח ורע בשנים האחרונות לשר שניסה להוביל שינוי רדיקאלי כל כך בתחום אחריותו ובאופן המתייחס ישירות למי שמועסקים על ידו. הרפורמות המדוברות בשנים האחרונות (בבריאות ובתקשורת למשל) אינן מתייחסות לשינויים פנימיים, אלא לשינוי תקצובי או רגולטורי המחייב בראש ובראשונה גורמים חוץ משרדיים. באותם מקומות ששינויים כן התייחסו למערכת עצמה הם כמעט תמיד הובלו על מנת לטייב את אופן הפעולה הקיים. במובנים רבים, הנסיון של שר, כדרג פוליטי, להוביל מהפכה מבפנים, הוא כמעט התאבדות ניהולית. ובכל זאת ראוי ללמוד מן הניסיון הזה ולהבין כיצד ניתן להמשיך ממנו הלאה. בשבועות הקרובים נבקש לבחון את הניסיון למהפכה פרדיגמטית בחינוך במספר פוסטים שיעסקו בנושא זה מזוויות שונות.

להמשך קריאה

כמו עטלפים במערה: לקחים אסטרטגיים מהספר אדם הולך הביתה

מאז הוטל כאוס מוחלט בעולמי ב-18 באוקטובר 1973, בשעה עשר בבוקר, עת נפל הפגז בשולי השוחה שבה עמדתי וריסק את מוחי, אני חג כמו עטלף במחשכי תודעתי העמומה ומטליא את תמונת עולמי החדש בקרעי התנגשויות וההתרסקויות על קירות המערה של חיי. 

אדם הולך הביתה, הקדמה

יורם עשת-אלקלעי פותח את ספרו אדם הולך הביתה במטפורת העטלף המשרטט את גבולות מערת חייו. בעשותו כן, הוא חותר תחת אחד האתוסים המכוננים של תורת ההכרה המערבית, כפי שהוא מגולם במשל המערה האפלטוני. לפי אפלטון האדם אמנם כבול למערתו, המגבילה את כוח תודעתו, אך הוא יכול להיחלץ משם באמצעות שימוש נכון בתודעתו, ויותר מכך יכולים אחרים לסייע בידו להיחלץ. בעולם הכאוטי של עשת, אין למערה כל פתח יציאה, אין אור ושמש בסוף המנהרה ולאדם לא נותר אלא להמשיך ולחקור לנצח את גבולות תודעתו.

להמשך קריאה

אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה

הכנס בשבוע שעבר שבו הציגה אפל את האייפון 6 לסוגיו סימן שינוי בסיסי בהתנהלות החברה. לכאורה, החברה הציגה מוצר נוסף על פי רצף רב שנתי, ואין חידוש מיוחד במופע הזה. בפועל, טוען גד גניר מבלוג חפיצים, אפל עברה מגישת פעולה לפיה היא מגדירה את הרצון של הצרכן לגישה לפיה היא מנסה לענות על רצונות הצרכנים:

להמשך קריאה

ענן וערפל סביביו – סוגים שונים של אי ודאות וההזדמנויות הגלומות בהם

בני אדם נוטים להמנע ממצבים בהם המציאות איננה מובנת וברורה וכאשר הם מאורגנים בקבוצות הם נוטים לכך עוד יותר. אלא שהיכולת לעמוד מול אי-הידיעה ואי-הוודאות הם אחד האתגרים המרכזיים עבור ארגונים בשעה שהמציאות עצמה משתנה בקצב מהיר.
הבעיה מחריפה לאור החשיבה המודרנית הרווחת בארגונים לפיה ניתן לצמצם את אי הוודאות למינימום על ידי תהליכים אנליטיים מוגדרים. לא פעם, תהליכים אלו רק מחריפים את הבעיה מאחר והם תוקפים מציאות חדשה בכלים ישנים שמייצרים היגיון כוזב. אבל באי הוודאות טמונים גם אוצרות גדולים שיש לדעת כיצד לשחררם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם. כדי ללמוד כיצד יש להתנהל מול מצבים אלו, עלינו לפתח שפה שתסייע לנו להבין את הדקויות שבין מצבים שונים, ולפעול למולם בהתאם. בפוסט זה נדון בשתי תופעות שונות של אי הוודאות וכיצד יש לפעול למול – תופעת הענן ותופעת הערפל.

להמשך קריאה

שיר שאחרי מלחמה (או בין לבין, או באמצע)

כאשר נחטפו שלושת הנערים שחתי לחבר – נראה לי שזה בדיוק מה שביבי חיפש לעצמו. עבר מאז חודש וחצי ואני בקושי זוכר למה אמרתי את זה. היו לביבי כל מיני בעיות עם קרי ואבו-מאזן, וגם כל מיני בעיות פוליטיות, וביבי נראה להוט במיוחד להשתמש בהזדמנות שנקרתה בפניו כדי להשמיש מחדש את מעמדו כ"שומר בטחון ישראל".

להמשך קריאה

בכירי המשטרה הם האחראים

רצף הכשלונות שצברו ארגוני המודיעין במהלך פחות ממאה השנים לקיומם מעלה סימני שאלה מהותיים על עצם וסיבת קיומם. הפתעת מלחמת יום הכיפורים נדמית עבורנו הישראלים כייחודית, אך היא ניצבת בשורה אחת עם כשלונות דומים דוגמת זה של המודיעין האמריקני בפרל-הארבור, למול קריסת ברה"מ ולנוכח פיגועי ה-11 לספטמבר. האירועים הללו, לצד ההתקדמות שנעשתה במחקר הקוגניטיבי, הובילו חוקרים להבנה כי היכולת האנושית להבין את המתרחש – ולא כל שכן את שעתיד להתרחש – הינה מוגבלת ביותר. בקצרה – אירועים שמתרחשים מחוץ למסגור התפישתי שלנו לא מקבלים עיבוד מספק ולא משפיעים על ההחלטות שאנו עושים.

להמשך קריאה