למדוד את מה שחשוב – על היתרונות של גישת ה-OKRs

אני לא חובב גדול של ספרי ניהול. הפער בין ההבטחה הגדולה שעל הכריכה, התוכן הדליל שבפנים והנחות היסוד הסמויות השקופות כל כך מכריע אותי לרוב בעמודים הראשונים. גרוע מכך, ההבטחה של הספרים הללו מציעה כמעט תמיד פתרון גנרי לכל בעיות הניהול, עם הבטחה כוזבת לפיה אם רק נחיל את הפתרון הזה על הארגון שלנו כל בעיותינו יפתרו. הספר של ג'ון דואר (Doerr) "למדוד את מה שחשוב" (Measure What Matters) נראה מאוד דומה – כותרת בומבסטית ("How Google, Bono, and Gates Foundation Rock the world with OKRs"), הקדמה דלילה של לארי פייג' שהיא בעיקר נוסטלגיה לימי גוגל הראשונים, ו-282 עמודים של אנקדוטות, התחכמויות אמריקאיות, ונוסטלגיה של המחבר לימיו בקולג'. למרות שדואר מדגיש פעם אחר פעם שאין פתרונות קסם לכלום, ארבעת הפרקים המתארים את יתרונות הגישה נמנים כ"כוחות על". בקיצור – כל הסיבות לא לפתוח את הספר. להמשך קריאה

מאגיה אסטרטגית – על העוקץ של מודלים לאסטרטגיה

מאגיה אסטרטגית

פעם בכמה זמן גישה חדשה או מודל לא מוכר עולים בתחום הניהול והאסטרטגיה. הזריזים שמבין היועצים והקוראים שמבין המנהלים מביאים לנו את הבשורה החדשה. אם רק ננהג באופן מסויים, לפי מרשם מסויים, נצליח סוף סוף לפתור את בעיותינו. זה אכן מפתה. גם אני התפתיתי לא פעם להשליך את יהבי על מתודולוגיה או צורת עבודה משכנעת ככזו שמאפשרת התמודדות רצינית עם רוב בעיות העולם. להמשך קריאה

לקראת מנהיגות חדשה: העימות של יהודה ויוסף במבט הסתגלותי

סיפור יוסף ואחיו המשתרע על ארבע הפרשות האחרונות בספר בראשית, ומהווה את אחת הדרמות העשירות ביותר בתנ"ך. מעבר לעושר הסיפורי הכנוס במקרא עצמו, חכמים בדורות השונים ראו במופע הזה קווי יסוד להבנת מוסדות המלוכה וההנהגה בעם ישראל. נושא זה זכה למחקר ולכתיבה ענפה, מזוויות מרובות, ורבו בו הפירושים, בכל דורות ההגות בישראל, ובעולם. להמשך קריאה

למדוד או להיות אפקטיביים?

בפוסט האחרון הצגנו 4 עצות למדידה רלוונטית בארגונים. בשולי הדברים הסתמנה מחשבה אחרת, כזו שחותרת תחת היגיון המדידה כמצפן מרכזי לניהול בעידן הנוכחי. כדי להרחיב ולהבין את הטענה הזו, ראוי לשאול בצורה יותר ממוקדת למה אנחנו מודדים, את מה כדאי למדוד ומה הסכנות הגלומות בחוסר היכולת להבחין בין המדיד ובין שאיננו מדיד. להמשך קריאה

למה הייעוץ האסטרטגי נכשל? (פוסט בעקבות סתיו שפיר)

סתיו שפיר

לפני כמה שנים נתקלתי במצגת שהכינה חברת ייעוץ גדולה עבור מיזם ממשלתי מוביל. פרט לעיצוב שהיה מושקע עד מאוד, המצגת עצמה היתה מביכה להחריד – אוסף של "בנצ'מרקים" מהעולם (כן, החברות האלו יודעות לעשות גוגל), ולצד ניסוח 'מותגי' של חזון המיזם, חזון שהתהדר בעיקר במילים גדולות וטרנדיות. מה שממש לא היה שם הוא בירור של הייחודיות של ההקשר הישראלי שמחייב – מעבר ללמידה מסדר ראשון ממה שקורה בעולם – ליצור מענה ישראלי יחודי ושונה. לצערי ולצערם של אזרחי ישראל, למרות הסכום היפה ששולם לחברה, המיזם לא האריך ימים. כאשר שוחחתי עם חבר שעובד בחברה שעסקה בגיבוש המסקנות האמורות הוא טען בפני שזה מה שהלקוח רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל. אני טענתי, מנגד, שבשאלות מהסוג הזה הלקוח בהכרח לא יודע מה הוא רוצה (שאם לא כן הוא לא היה שוכר את שירותי הייעוץ) ולכן ליועץ יש אחריות ליצירת הבנה ושפה משותפת עם הלקוח בדבר המגבלות המובנות של תהליכים מסוג זה.

ישראליזם, הרווארדיזם וניהול מערכתי

ספרו של איתי שילוני "ישראליזם - הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל"

באחד מרגעי השיא בסרט הנהדר "הערת שוליים", מעיר הפרופסור הצעיר בשנינות אכזרית לסטודנטית כי "יש בעבודה שלך הרבה דברים נכונים והרבה דברים חדשים. הבעיה היא שהדברים הנכונים אינם חדשים והדברים החדשים אינם נכונים". את המשפט הזה אי אפשר להחיל על ספרו של איתי שילוני, ישראליזם: הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל. בספרו של שילוני (יועץ ובעלים של חברת ייעוץ אסטרטגי בשם S2R) הרבה דברים נכונים, ולא פחות מכך דברים לא נכונים, אך לא תמצאו בו דברים מחדשים. אני חייב להודות שזה מתסכל למדי כי תרבות הניהול בישראל בהחלט ראויה לניתוח ביקורתי, מעמיק ומחדש, אך לא תמצאו אותו בספר. להמשך קריאה

מעבר ל-SWOT – הרצאות ומצגות

ב-8 ביוני ערכנו בשיתוף עם יוסי קורן כנס בנושא אסטרטגיה, שינוי ומנהיגות באי-וודאות בקמפוס גוגל. אנו מודים לכל מי שהגיע. ניתן לצפות בהרצאות באתר הכנס:

גרשון הכהן – במה מנהלים עסוקים ובמה כדאי שיתעסקו?

גרשון הכהן עוסק בשאלה מה בין ניהול המכוון ליעילות לניהול ומנהיגות המכוונים להסתגלות. לטענתו, מול שינויים דרסטיים בסביבה – נדרשת יכולות ניהוליות אחרות לגמרי. להמשך קריאה

כנס דואלוג – מעבר ל-SWOT

ב-8 ביוני אנחנו מקיימים כנס למידה בנושא ניהול אסטרטגי בסביבה משתנה בשותפות עם היועץ הניהולי יוסי קורן. הכנס יעסוק בשינויים המתחוללים בעולם העסקי והארגוני בימים אלו, ובכלים הנדרשים מארגונים וממנהלים כדי להסתגל למציאות המשתנה.

בחרנו לקרוא לכנס מעבר ל-SWOT לאור תחושה שעלתה במסגרת העבודה שלנו עם לקוחות שונים אודות חוסר התוחלת של כלי הניהול הישנים בעולם של היום. מניסיוננו, הכלים הקונבנציונליים, וה-SWOT כמייצג המובהק ביותר שלהם, לא מסייעים לארגונים להסתגל למציאות החדשה, לפרוץ ולהוביל. להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני: להמשך קריאה

הבעיות וההישגים של עבודה קשה

בשבוע שעבר כתבנו על הנטייה הבעייתית שלנו לחבר בין עבודה קשה לתוצאות מדהימות. הטענה היתה שבמציאות החיבור הזה לא תמיד מתקיים, וככל שהמציאות נהיית מורכבת רבים הסיכויים כי עבודה קשה שאין עמה בירור אסטרטגי תרד לטמיון.

ובכל זאת, במובן המילולי יש לפעמים משפט קיום לטענה הזו. התדהמה, ההפתעה הבסיסית, היא כמעט תמיד תוצר של עבודה קשה, ולא של רשלנות גרידא. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הפתעה בסיסית, כזו שיכולה להביא מערכות לכדי קריסה, היא לא (רק) תוצר של תחבולה גאונית של היריב המתחרה אלא ביטוי לחוסר הרלוונטיות של המערכת התפיסתית שלנו, חוסר רלוונטיות שאותו מנצל היריב. להמשך קריאה