מנהיגות בעידן הפוסט מודרני – פיתוח מנהיגות בחיל המודיעין

בחודשים האחרונים היתה לנו הזכות ללוות את השלבים האחרונים בעיצוב של המאמר "מנהיגות בעידן הפוסט מודרני" שנכתב במרכז לפיתוח מנהיגות באמ"ן. ענבר שריפט שעומדת בראש המכון ואלונה אייזנברג המשמשת כיועצת במרכז, ניסחו את המאמר לאור שנים רבות של ניסיון בעבודה בפיתוח אוכלוסיית המפקדים באמ"ן וסביב הרצאה שהציגו בכנס השנתי של הארגון הישראל לפיתוח ארגוני (איפ"א).

להמשך קריאה

האסטרטגיה החדשה של גוגל דוקס: בין יעדים ואסטרטגיה

האסטרטגיה של גוגל

גוגל חשפה השבוע כי היא מבקשת להוריש את מייקרוסופט מהובלתה רבת השנים בתחום תוכנות המשרד (אופיס). אלא שהתכנית המתוארת חושפת דווקא את הבעייתיות השכיחה בתכניות אסטרטגיות מסוג זה. מעבר לשימוש הבעייתי במספרים (למשל: "להבטיח רמת פונקציונליות של 85%-90%" – איך בדיוק מודדים פונקציונאליות?), התכנית מתמקדת בעיקרה במימוש נכסים קרובים (הפיכת חבילת מוצרי גוגל למשתווה לזו של מייקרוסופט). מה שנעדר ממנה הוא חשיבה מחוללת על הזירה במובן הרחב, עמדה שגוגל כבר תבעה לעצמה מזמן בתחום מערכות ההפעלה למובייל (עם שחרור האנדרואיד).

להמשך קריאה

מות המהפכה 3/4: ילדי המהפכה

RMA

בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של המהפכות ולגלות האם ניתן להיחלץ ממהפכות מושגיות כושלות, וכיצד.

המהפכה בעניינים צבאיים

באזור סוף שנות ה-90, ראשית שנות ה-2000 החלה מתרגשת על צה"ל מהפכה פנימית שתשפיע על דפוסי הפעולה שלו בעשורים שיבואו. שועלי קרבות וותיקים ושועלי תפיסה צעירים ברוחם חברו יחד בכדי לחשוב מחדש על מהות המקצוע הצבאי. המהפכה הזו לא התקיימה בחלל הריק – היא הושפעה והשפיעה על רצף תהליכים ברמה העולמית שלימים קיבלו את השם המוסכם – "המהפכה בעניינים צבאיים" (RMA – Revolution in Military Affairs). כמו כל מהפכה, גם ה-RMA היה שילוב של שינויים דרסטיים ברמה הטכנולוגית (כניסה של יכולות אש, מודיעין ושליטה מדוייקות החל מסוף שנות ה-70') לצד שינויים תרבותיים עמוקים שבמרכזם קריסת ברה"מ (באופן פרדוקסלי, דווקא להגות הצבאית הסובייטית היתה תרומה נכבדת לקפיצות התפיסתיות שליוו את המהפכה המדוברת במערב).

להמשך קריאה

מות המהפכה 2/4: משבר פס הייצור והצורך בתכלית במערכת החינוך

למידה משמעותית

האם יש סדר בכאוס? באופן מרתק, דווקא מהפכות ושינויים מערכתיים מקיפים נוטים להציג קווי דמיון רבים, יש שיגידו רבים מדי. ברמת המיקרו קשה מאוד לראות את הדמיון, אך הסתכלות מערכתית, כזו הסוקרת כאחד מרחבי זמן ומקום, תגלה נקודות השקה שראוי לכל מי שעוסק בשינוי ובלמידה ללמוד מהם.

לכאורה, מערכת החינוך והמערכת הצבאית הם שני העולמות הרחוקים ביותר בתוך מכלול העשיה של המערכות הציבוריות. מצד אחד מערכת שתכליתה הפעלה מאורגנת של אלימות, ומנגד מערכת שתכליתה עיצוב הנפשות והיכולות של ילדינו. ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין המהפכות התפיסתיות שהתרחשו בצה"ל (תחת רעיונות תפיסת ההפעלה החדשה של שנות ה-2000) ובמערכת החינוך (תחת רפורמת הלמידה המשמעותית) בשני העשורים האחרונים וראוי ללמוד מקווי הדמיון כמו גם מן ההבדלים המשמעותיים.

להמשך קריאה

בין מנהיגות אותנטית ומנהיגות הסתגלותית

מנהיגות אותנטית מנהיגות הסתגלותית

השבוע הזדמנו לפורום של יועצים ארגוניים במערכת הביטחון במסגרת יום למידה על גישות מנהיגות שונות. במרכז היום עמד דיון בשתי גישות מרכזיות – גישת המנהיגות האותנטית וגישות המנהיגות ההסתגלותית. בסיכום היום הצגנו השוואה של הגישות, שסייעה בעינינו להבין את הייחודיות של כל אחת מהגישות כמו גם את ההבדלים בתפיסת העולם.

להמשך קריאה

מות המהפכה 1/4: רפורמת הלמידה המשמעותית ביום שאחרי שי פירון

מהפכה מושגית במערכת החינוך

אנשי משרד החינוך מתלוצצים שעם הישמע דבר התפטרות שרי יש עתיד, נשמעה במסדרונות משרד החינוך צהלת רווחה: יש עתיד. למיטב זכרוני אין אח ורע בשנים האחרונות לשר שניסה להוביל שינוי רדיקאלי כל כך בתחום אחריותו ובאופן המתייחס ישירות למי שמועסקים על ידו. הרפורמות המדוברות בשנים האחרונות (בבריאות ובתקשורת למשל) אינן מתייחסות לשינויים פנימיים, אלא לשינוי תקצובי או רגולטורי המחייב בראש ובראשונה גורמים חוץ משרדיים. באותם מקומות ששינויים כן התייחסו למערכת עצמה הם כמעט תמיד הובלו על מנת לטייב את אופן הפעולה הקיים. במובנים רבים, הנסיון של שר, כדרג פוליטי, להוביל מהפכה מבפנים, הוא כמעט התאבדות ניהולית. ובכל זאת ראוי ללמוד מן הניסיון הזה ולהבין כיצד ניתן להמשיך ממנו הלאה. בשבועות הקרובים נבקש לבחון את הניסיון למהפכה פרדיגמטית בחינוך במספר פוסטים שיעסקו בנושא זה מזוויות שונות.

להמשך קריאה

חוסן קהילתי – תובנות מסדנת למידה במחוז ירושלים

המתח בין המרכזיות של החוסן לבין אי היכולת להציב אותו כמשימה ניהולית הביא אותנו להניח במרכז מפת הידע את השאלה: האם המתנ"ס הוא בעיקרו ספק שירותים או מרכז קהילתי?

ב-29 באוקטובר התקיים חצי יום למידה בנוכחות מנהלי מנהלים קהילתיים במחוז ירושלים ונציגי מכון ראות ו-דואלוג בנושא קידום חוסן קהילתי. היום כלל יחידה של חילוץ הידע המעשי אודות האופן שבו המנהלים מקדמים חוסן קהילתי, הצגה של מודל לקפיצת מדרגה עירונית מצד מכון ראות, וכינוס של התובנות לכדי פריים מארגן. להלן יפורטו התובנות מיום הלמידה, וכן רפלקציה על תהליך הלמידה עצמו.

להמשך קריאה

כמו עטלפים במערה: לקחים אסטרטגיים מהספר אדם הולך הביתה

מאז הוטל כאוס מוחלט בעולמי ב-18 באוקטובר 1973, בשעה עשר בבוקר, עת נפל הפגז בשולי השוחה שבה עמדתי וריסק את מוחי, אני חג כמו עטלף במחשכי תודעתי העמומה ומטליא את תמונת עולמי החדש בקרעי התנגשויות וההתרסקויות על קירות המערה של חיי. 

אדם הולך הביתה, הקדמה

יורם עשת-אלקלעי פותח את ספרו אדם הולך הביתה במטפורת העטלף המשרטט את גבולות מערת חייו. בעשותו כן, הוא חותר תחת אחד האתוסים המכוננים של תורת ההכרה המערבית, כפי שהוא מגולם במשל המערה האפלטוני. לפי אפלטון האדם אמנם כבול למערתו, המגבילה את כוח תודעתו, אך הוא יכול להיחלץ משם באמצעות שימוש נכון בתודעתו, ויותר מכך יכולים אחרים לסייע בידו להיחלץ. בעולם הכאוטי של עשת, אין למערה כל פתח יציאה, אין אור ושמש בסוף המנהרה ולאדם לא נותר אלא להמשיך ולחקור לנצח את גבולות תודעתו.

להמשך קריאה

תשובה לירון אזרחי – לא ברירה בין חלופות אלא היתוך לכדי הבנה חדשה

עם סוף אירועי צוק איתן פרסמנו ניתוח של הויכוח בין רביב דרוקר ויעקב עמידרור על כך ששניהם אינם רואים בקבלת ההחלטות תהליך של למידה אלא רק אקט של שיפוט. מתוך כך עמדנו על הצורך להשיב את הלמידה לתוך קבלת ההחלטות האסטרטגית – ברמה המדינית כמו גם בזו הארגונית/עסקית. לאור פוסט זה קיבלנו את תגובת פרופ' ירון אזרחי שדנה בסוגייה. אזרחי מציב שאלות רבות ורלוונטיות לבירור, ואנו נשתדל במהלך הזמן להתמודד עם כולן ואלו יסייעו לנו, בתקווה, לדייק את הבנתנו בדבר חיוניות הלמידה בתהליכי קבלת החלטות. בפוסט זה נדון בנושא של קבלת החלטות כברירה בין חלופות.

להמשך קריאה

שנה של מסגור מחדש

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ… תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

– "אחות קטנה", פיוט לראש השנה

ראש השנה הוא זמן שבו אנחנו מאחלים זה לזה ולעצמנו לשים מאחורינו את הרעות והקשיים של השנה שחלפה, ולהכנס אל תוך שנה של ברכה. לפי המסורת היהודית, ראש השנה, הוא גם אבן דרך מרכזית בתהליך התשובה של חודש אלול-תשרי. האם יש קשר בין הרצון שלנו ליצור הבדלה בין השנה שעברה לבין השנה הבאה, ובין תהליך התשובה?

להמשך קריאה