שילוביות ווינגייט

קראתי את ספרה עופרה גרייצר על וינגייט (מפליטי המלת"ם, גם במל"ן היא עשתה סיבוב).

הספר עוד לא יצא לאור אבל מדבר חופשית בשפת המערכה ומציג את וינגייט כאחד הראשונים – היחידים? – שחשב ופעל מערכתית. בראשית הספר היא ממשיגה את המושג "מערכות מיוחדות" שמבוצעות ע"י כוחות מיוחדים עם שלל יכולות ושילוביות רבה.

להמשך קריאה

מטרות – יובל

למה חשוב לי לכתוב את הספר? יש בי אמירה שאינה מתיישבת עם מבנים חברתיים. יש בי אמירה שמעדיפה את האדם על פני המבנה החברתי, ביג טיים.

הטבע יצר אותנו עם קורטוב של התהוות גלית ואילו המבנים החברתיים סוגרים עלינו במסגרות זוויותיות ובקוים ישרים. את המשמעת אני מאמין שאדם צריך להפריש מבפנים – כלומר לקדש את הכוונה ואת המשמעות, לעצב את הערך מתוך המהות, את הנוהל מתוך האמונה ואת העשייה מתוך הערבוביה. כדי שקבוצות ימצו עצמן אסור להן להכחיד את האסתטיות הייחודית של חבריהן – האסתטיות של כל אחד מגורמי המערכת מתמזגת לאלסטיות הקבוצתית. אסור שחוקים ותקנות יחליפו את מושג האלוהים – ההתמזגות היוצרת מונעת מניצוץ המיסתורין, שכל כך מאיים על התכליתיות הארגונית. בארגונים אין אהבה, אבל בסופו של יום מוצלח בעבודה, זו התחושה שעימה אני חוזר הבייתה. יותר מדי משפחות של עובדי הייטק התפרקו בגלל בריחת הלבבות. אמפטיה היא הבסיס לאנטליגנציה מערכתית – פארדיגמה ניהולית חדשה שמגיעה מהתפילה להכנס לנעליו של אחר ולהצית בו את ניצוץ התקווה – לרתום אותו למהלך של שינוי שאותו ייחל בלא יודעין.

להמשך קריאה