שנה של מסגור מחדש

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ… תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

– "אחות קטנה", פיוט לראש השנה

ראש השנה הוא זמן שבו אנחנו מאחלים זה לזה ולעצמנו לשים מאחורינו את הרעות והקשיים של השנה שחלפה, ולהכנס אל תוך שנה של ברכה. לפי המסורת היהודית, ראש השנה, הוא גם אבן דרך מרכזית בתהליך התשובה של חודש אלול-תשרי. האם יש קשר בין הרצון שלנו ליצור הבדלה בין השנה שעברה לבין השנה הבאה, ובין תהליך התשובה?

בבסיס השיח היהודי על רעיון התשובה היהודי מצויה הטענה כי ניתן לתקן את העבר, ולא רק לכסות ולכפר עליו. הגישה הזו מתבטאת באופן מובהק באמירתו של החכם ריש לקיש שחי במאה ה-2 בארץ ישראל לפיה התשובה מאפשרת לזדונות להפוך לזכויות. אד-הומינום כדאי לציין כי ריש לקיש בעצמו שימש כראש כנופיית שודדים לפני ששינה את דרכיו. הגישה הזו טוענת כי מה שהיה איננו חתום במה שכבר היה ועבר, אלא מעין הווה מתמשך שללא תיקון שלו ימשיך ללוות אותנו. מי שעוסק בארגונים ומערכות יודע עד כמה ההתבוננות הזו מדוייקת ועד כמה העבר הארגוני רודף את הארגון בהווה, ביודעין ושלא ביודעין.

אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה

הכח לקחת את המעשים הרעים, או אולי יותר מכך – את הכח המשחית שבבסיסם, ולכוון אותו לטובה, היא לכן בסיס הרעיון שאפשר לעשות תשובה, ובמובן זה, התשובה היא השבה של כוחות אלו למוטב ואין לה דבר עם התשובה כ-answer. אבל איך ניתן לעשות זאת?

בשיח הפסיכולוגי ולאחר מכן בשיח על שאלות קוגניטיביות ארגוניות רווח המושג מסגור-מחדש (reframing) כיכולת לייצר התבוננות חדשה ואחרת על מכלול ההיבטים של המציאות. מסגרת הפרשנות החדשה מאפשרת לנו לסדר באופן אחר את היחסים בין המרכיבים ולשנות את התייחסותינו אליהם. ד"ר צבי לניר מתאר את איכויות המסגור מחדש באופן יפה:

תהליכי Reframing הופכים את המערכת המושגית שיצרנו לזמינה לביקורת עצמית, לשינוי ולהעשרה מתמדת לנוכח התנסויות נוספות. בעזרתם תוכל לשפר את יכולתך לפרש בעיות חדשות והקשרים חדשים ולהעלות תמיהות חדשות.

– פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 3544-3547),

הרעיון של המסגור מחדש, נמצא, אם כן, בבסיס רעיון התשובה, ויש לכך מופעים רבים ומגוונים בספרות היהודית, כמו הביטוי שהשתרש "לטהר את השרץ", ואחד ממקורותיו הוא האמירה כי "אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ". אחד הביטויים היפים לכך נמצא בביטוי של ספר הזוהר שקיבל פירושים רבים לאורך השנים, לפיו מי שיכול "להכנס להיכלו של משיח" הוא מי שיודע להפוך חושך לאור וטעם מר למתוק. היכולת לתקן, קשורה לפי דעה זו בבסיסה ליכולת לחולל מסגור מחדש שבו גם החושך עצמו הופך לאור, והטעם המר למתוק.

המסגור מחדש הוא תמצית המנהיגות

בעוד שמה שאנחנו מבקשים ממנהל זה שימצה את המקסימום מן המשאבים הנתונים בידיו, ממנהיג יש לנו ציפיה הפוכה. צפייה שיפתיע אותנו לגלות שיש הרבה יותר בקיים ממה שחשבנו. צפייה שיגלה משאבים שלא העלנו על דעתנו. הצפייה הזו קשורה בטבורה ביכולת לקחת את מה שאיננו רואים ולהפוך אותו לגלוי, ולקחת את מה שאנו חושבים לאיום ולהפוך להזדמנות. אם תרצו – המנהל פועל על פי מודל ה-SWOT, המנהיג לעומתו משרטט את ה-SWOT ואז הופך אותו על פיו. הוא מוחק את הקווים ומשרטט מסגרת חדשה סביב ההזדמנויות והאיומים, החולשות והחוזקות, ויודע להפוך אותם לכיוון פעולה לרבים.

בשנה האחרונה עברנו כמה מסגורים מחדש, כחברה, וכפרטים. לא את כולם אנחנו יודעים עדיין להפוך למילים. אנחנו, כדואלוג, עברנו מסגור מחדש של עצם הזהות המקצועית שלנו. התחלנו את השנה כשכירים במקום שגידל והצמיח אותנו, וסיימנו אותה כאשר אנו מחזיקים במיזם העצמאי שלנו, שיקום או יחדול על בסיס המסגרת שאנו נציב עבורו. זה רגע שאפשר להתבונן ולהודות לכל האנשים הרבים שתמכו, סייעו, השקיעו מזמנם ומכספם בגיבוש, בעיצוב ובהקמה, ולאחל לכולנו שנדע להפוך את הקללות לברכות, בפתחה של שנה חדשה.

שנה טובה!

יותם ויובל.

אודות המחבר

דואלוג

צוות דואלוג מלווה חברות בתהליכי חשיבה אסטרטגיים, למול שינוי ואי-וודאות. אנו מיישמים כלים מעולם החשיבה המערכתית לטובת פיתוח ידע חדשני המאפשר פריצות דרך בניהול הארגונים.

2 תגובות
  1. פנחס יחזקאלי

    האם חייבים תמיד מסגור בעולם דינמי, המשתנה במהירות? לשם מה האשליה שניתן למסגר כל דבר?
    שתהיה לכם שנה נהדרת. עשיתם דרך מופלאה השנה וכיף לקרוא אתכם ולצפות במעשיכם!

    פיני

    • דואלוג

      אין צורך ואין יכולת למסגר כל דבר בעולם שמשתנה במהירות. הבעיה היא שדווקא בגלל השינוי המהיר אנחנו נוטים שלא לשים לב לתבניות התפיסתיות שלנו, ואנחנו מתאימים המון היבטים מקומיים אבל לא מצליחים להסתגל באופן מערכתי. ברקע לכך הקושי שלנו ליצור מסגור מחדש שמצריך סוג חשיבה אחר.

      אין צורך למסגר כל דבר כי המסגור הוא תהליך קשה שמצריך משאבים רבים. אין אשליה שאפשר למסגר מחדש כל דבר, אבל אנחנו כן מניחים שאנחנו מצויים במיינד-סט שממסגר מראש היבטים רבים. אפשר לחלוק על כך, אבל זו הגישה הבסיסית שאנחנו פועלים מתוכה. מתוך כך, לא כל עניין ראוי למסגור מחדש, אבל כאשר עומדים מול סוגיות יסוד, יש צורך לעצור גם את שטף הדברים ולהתבונן, דווקא בגלל השינוי.

      וברמה האישית – תודה על העזרה הרבה שלך להצלחת הפרוייקט.

השארת תגובה