86
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
האתגר ההסתגלותי מפעפע מלמטה למעלה. הקבוצות השונות מלמטה מאפשרות לסמכות דרגת חופש לשנות את המוסדות החברתיים. לבסוף, המנהיגות האדפטיבית תובעת מהחברה אמנה חדשה בין חברי הקבוצה לבין בעלי הסמכות.
==מושגים נלווים==
===המנעות מעבודה===
לרוב, אנשים במערכות נוטים להמנעות מעבודה (Work avoidance). למשל, ביחס להתמודדות עם אתגר טכני, פניה אל בעל הסמכות היא התמודדות מערכתית ראויה, אך במקרה של אתגר הסתגלותי מדובר בהימנעות מעבודה, מאחר שאין בידע ובכלים שעומדים לראשותו של בעל הסמכות כדי לפתור את האתגר ההסתגלותי.
קיימים שני מנגנונים עיקריים של הימנעות מעבודה - הימנעות מאחריות אישית ביחס לאתגר והימנעות מהאתגר עצמו ע"י הסטת הפוקוס.
===לגיטימציה===
התגרות ופרובוקציה קיצוניות עלולות לפגוע בלגיטימציה של סוכני ההשפעה. הסיכון בהנעת שינוי מערכתי הוא מאוד גבוה, ולכן חשוב להבין שכאשר אנחנו מחליטים ללכת על נושא מסוים, באמת מדובר בנושא חשוב לנו ולמערכת. כלומר, יש לוודא שהאתגר הוא אכן הסתגלותי ומערכתי.
צריך לשים לב לכך שלמערכת יש נטיה לסמן שעירים לעזאזל ומי שמעלה את האתגר ההסתגלותי למרכז השיח עלול להפוך מזוהה עם הבעיה. זהו הלכה למעשה סימון השעיר לעזאזל. זה מצב מאוד מסוכן, אשר יכול להיות בעל מימדים של רצח פוליטי, של פיטורין, הסטה מליבת העשייה למשהו שולי.
לגיטימציה היא כמו חמצן עבור סוכני ההשפעה ולצד הפעילות החתרנית, יש לשמר גם אותה.
[עריכה]התמודדות עם כישלון
כישלון הוא חוויה לקידום המערכת שהאדם הוא חלק ממנה, אשר בדיעבד ניתן היה לומר שמדובר בשאלה הסתגלותית, והכשלון נטרלו או שהפסקנו, ולא משום ש'עשינו מה שיכולנו', אלא החוייה שחשים נטרול. אחת הדרכים לנטרול מתרחשת כאשר עושים את זה כל כך קשה ולא אטרקטיבי עד שהאדם זונח את זה בעצמו. הכישלון הוא החוויה בה מתרחשת הרגשת כאב פנימי. כמו שאמרנו, נדרשת שורה של ניסויים שחלקם יכשלו, ומי שמתעסק ומכניס את עצמו לסיטואציות של התמודדויות אדפטיביות נמדד לא בהצלחתו, אלא באיך הוא ממשיך אחרי שהוא נכשל, והאם הוא יכול להפיק למידה מהכשלון. אנחנו מתרכזים בכישלון כי הוא מצע פורה מאוד ללמידה וכי אנחנו מעודדים כשלונות בחברה שהיא שבויית הצלחות. ראוי לציין, שכאשר מתרחש מצב בו מתקיים ניטרול, המנהיגות תתבטא ביכולת להתאושש מהניטרול ולקדם את הרעיון.
==לקריאה נוספת==