שינויים

במערכות אנושיות, הניחנות הן בעצמאות של הפרטים והן ביחסי גומלין הדדיים, ההתהוות קיימת בכל רגע נתון. ד"ר שי בן יוסף [http://shayby.files.wordpress.com/2010/06/d7aad790d795d7a8d799d799d7aa-d794d79ed7a2d7a8d79bd795d7aa-d794d79ed795d7a8d79bd791d795d7aa.pdf מצטט] את לסינג בבואו לשרטט את הקשר שבין המחקר הביולוגי והבנת המערכות האנושיות:{{ציטוט|תוכן=בשביל מתמטיקאים ופיסיקאים ההפתעה הגדולה היא כי מורכבות מתהווה מתוך מערכות פשוטות ביותר, בשביל ביולוגים זו ההבנה כי ברירה טבעית אינה המקור היחיד לסדר בטבע. אבקש להציע כי בתחום מדעי החברה, תהיה להכרה כי לתופעת ההתהוות ( Emergence) – הופעת דפוסים חברתיים מורכבים, כתוצאה של אינטראקציות חברתיות פשוטות ביותר, יכולה להיות השפעה [מהפכנית] דומה|מקור=J. Stephen Lansing, [http://www.cecm.usp.br/~eris/pub/artigos/Lansing-CAS-annurev.anthro.pdf Complex Adaptive Systems]}}. הבעיה בהתמודדות עם ההתהוות היא העובדה שצורת השינוי [[מלמטה למעלה]] מקשה מאוד על היכולת להבחין בה ביומיום. זרמי עומק חותרים תחת האדמה היציבה ולא מובילים לקריסתה ביום אחד, וכאשר המים חוצבים בהר לאט קשה לשים לב לשינוי. זרמי העומק הללו מתגלים כאשר המערכת נעה ממצב [[סבוך]] (complex) למצב [[כאוס|כאוטי]]. בכאוס כמות ההתרחשויות מחד, חוסר הקוהרנטיות של ההתרחשויות מאידך, מובילים לשינוי רדיקלי. לשינוי הזה שני גורמים – בשל התנועה, האדמה תחת זרמי העומק קורסת ומתגלים פנים חדשות-חבויות של המציאות, וכן במהלך התנועה המואצת מתקיימת התהוות חדשה במהירות שיא.