#הפניה {{תמונה|https://lh4.googleusercontent.com/-lVTR6hkEn6U/VDEHecFu5oI/AAAAAAAAC0I/1XAY_L1o9F4/s441-no/LANIR.jpg|ד"ר צבי לניר|300}}ד"ר '''צבי לניר''' הוא מחלוצי [[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] בישראל. לניר גיבש תפיסות פורצות דרך ביחס להבנת התודעה הארגונית והמערכתית, מגבלותיה, והכלים הנדרשים לפתרון מגבלות אלו. '''לניר''' הינו מייסד ונשיא חברת פרקסיס, מפתח תיאוריית [[ההפתעה הבסיסית]], [[פער הרלוונטיות]], ובעל תרומה משמעויות לשיח בנושא [[שילוביות]], [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] בארגונים. לניר היווה מורה דרך עבור צוות [[דואלוג]], ואנו עושים שימוש רב בכלים שהנחיל לנו. ==ההפתעה הבסיסית=={{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-lTbMWxAySY8/VDEHnqbr4sI/AAAAAAAACzs/CF1pY94OlhE/w300-h525-no/%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94%2B%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA.png|צבי לניר - ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר|250}}'''צבי לניר''' שימש כקצין מודיעין בדרגת סא"ל במהלך [[ויקי:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]]. עם שוך הקרבות חש לניר כי האופן שבו בחנו חיל המודיעין ולאחר מכן וועדת אגרנט את המחדל ההתרעתי אינו מספק והחליט לצאת למסע מחקרי אישי הנסמך על מחקר היסטורי וקוגניטיבי לבחינת שורשי הכישלון. לניר כתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא ההפתעה, שם גיבש את מושג [[הפתעה בסיסית|ההפתעה הבסיסית]], ופרסם אותה בספר הנושא את אותו שם. חלקו הראשון של הספר מוכיח באופן היסטורי כי מחדל ההתרעה ביום הכיפורים לא נבע מכשל מקומי או אישיותי אלא מגישה כוללת שאיננה רלוונטית. גישה זו איננה מצויה דווקא אצל אנשי המודיעין, אלא במערכת כולה. לטענת לניר, במלחמה נחשף [[פער רלוונטיות]] תפיסתי שלא ניתן לסגור בעזרת עוד מידע. זאת, מאחר והמסגרת התפיסתית עימה בחנה ישראל את המציאות חדלה מלהיות רלוונטית. את הלמידה הנדרשת במצב זה של פער בסיסי מכנה לניר [[למידה בסיסית]], ומאפייניה שונים מן הלמידה המצבית. תכליתה של הלמידה הבסיסית איננה לצבור עוד מידע, או להעשיר מסגרת קיימת, אלא ליצור גישה חדשה להבנת המציאות. את התהליך הזה מכנה לניר [[מסגור מחדש]]. בדיעבד, לעומת זאת, קשה מאוד להבין את ההקשר המקורי, ולכן קל כל כך לדון בכשל המודיעיני מאחר ומסגרת הפרשנות השתנתה באופן דרמטי. בחלקו השני של הספר לניר משרטט קווים מנחים לאופן הלמידה הנדרש במצבים של הפתעה בסיסית, אופן הנשען וממשיך לפתח את פריצות הדרך של [[ויקי:דניאל כהנמן|כהנמן]] ו[[ויקי:עמוס טברסקי|טברסקי]], ומניח את התשתית למה שהוא מכנה "מודיעין בסיסי". ==לאחר ההפתעה הבסיסית==לאור הבנת תופעת ההפתעה הבסיסית, ובהישען על גישות מתחום [[תורת המערכות]] יצא לניר לתהליך של הבנה של שיטות הלמידה הנדרשות בעולם ה[[סבוך]]. לניר פיתוח מאוד את הכלים ל[[המשגה]] בתוך מתארים אלו מתוך הבנה כי לנפש האנושית יכולות להבין את המערכות הסבוכות דרך התבוננות שמהווה לוגיקה מסוג אחר לזה המוכר (הוא מכנה זאת אבדוקציה). במסגרת תהליך זה הקים לניר את חברת [http://praxis.co.il פרקסיס] שמתמחה בליווי תהליכי למידה מסוג זה. לניר היה שותף מרכזי גם בהקמת ומיסוד המחקר לחקר תורת המערכה [[ויקי:המלת"ם|המלת"ם]] שפעל בצה"ל בהובלת שמעון נווה ודוביק תמרי. ==עקרי גישתו==לאור ההבנה של מגבלות התפיסה האנושית, כפי שהיא ניבטת מתופעת [[ההפתעה הבסיסית]], לניר טוען כי שתי דרכי החשיבה המערביות השגורות - ה[[ויקי:אינדוקציה|אינדוקציה]], קרי - ההסקה מפרטים לכדי הבנה כללית, וה[[ויקי:דדוקציה|דדוקציה]] - קרי - ההסקה מן הכלל אל הפרטים, אינן מסייעות מול פער בסיסי. במצב זה, יש להפעיל חשיבה "שועלית" (בניגוד לחשיבה קיפודית, על מסתו המפורסמת של ישעיה ברלין){{הערה|[http://cafe.themarker.com/post/128006/ על שועלים וקיפודים], פוסט בבלוג של לניר בדה-מרקר קפה}} הפועלת על פי עקרון האבדוקציה{{הערה|לקריאה נוספת אודות מקורות האבדוקציה ר' ווים סמיט על גישתו של [[Wikipedia:Charles_Sanders_Peirce|צ'רלס פירס]] - [http://www.uva.nl/binaries/content/documents/personalpages/s/t/w.staat/nl/tabblad-een/tabblad-een/cpitem%5B7%5D/asset?f=Staat on On Abduction, Deduction, Induction and the Categories]}}. החשיבה האבדוקטיבית איננה [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]], אלא "מהצדדים". עיקרה נעוץ ביכולת לשאת [[ענן]] עמום של [[היטלים]] ו[[מושגים]], עד ליצירת [[מסגור מחדש|מסגרת פרשנות חדשה]]. כדי לעשות זאת, חברת פרקסיס גם פתחה כלי תוכנה ליצירת [[מפה מושגית|מפות מושגיות]] מורכבות, שיאפשרו להכיל בו זמנית היבטים רבים מבלי לייצר באופן מיידי סדר שרירותי בניהם. האופן שבו החשיבה הזו מתקיימת נעוץ ביכולת להעשיר את הפרט החושב ו[[קבוצת הלמידה|הקבוצה הלומדת]], במעין "פרח" ו"עלי כותרת" במה שהמשיג לניר כ-"הצוות ה[[שילוביות|שילובי]]"{{הערה|[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110632.pdf למה צריך את מושג השילוביות] - ד"ר [[צבי לניר]], '''מערכות 401''', יוני 2005.}}. מרכז הפרח הוא החיבור החדש המתרחש בקבוצה של של עלי הפרח השונים, בתהליך מתמשך של התבדרות והתכנסות. ניתן להמשיך ולהתוודע לתובנותיו של לניר אודות מאפייני ה[חשיבה מערכתית|חשיבה המערכתית]] ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] בספר האלקטרוני שפרסם לאחרונה [[פנקס הכיס של השועל]].==צבי לניר ודואלוג==[[מכון ראות]] ינק את מתודולוגיית [[פיתוח ידע|פיתוח הידע]] וחלקים נרחבים מהגדרת ה[[חזון]] של המכון מעבודתו של צבי לניר, ובהנחייתו הישירה. במסגרת עבודת צוות דואלוג במכון, זכינו להיות מוכשרים על ידי צבי, להוועץ עמו רבות, וכן לערוך יחד הכשרות לאנליסטים חדשים ומתקדמים במכון. עבודתו של צבי מהווה בסיס להיבטים רבים של עבודתנו, בייחוד ביישום של כלים ל[[פיתוח ידע]], [[מסגור מחדש]], והבנה של [[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]]. ==מושגים מרכזיים שעיצב ופיתח צבי לניר==* [[ההפתעה הבסיסית]]* [[פער הרלוונטיות]]* [[המשגה]]* [[ענן]]* [[מסגור מחדש]]* [[שילוביות]]* [[חשיבה מערכתית#]] ==לקריאה נוספת==* צבי לניר, '''[[פנקס הכיס של השועל]]''', [http://mendele.co.il/?wpsc-product=pinkashakis מנדלי מוכר ספרים], 2013 (ספר אלקטרוני). * צבי לניר, '''ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר''', המרכז למחקרים אסטרטגיים: אוניברסיטת תל אביב, 1983. ==קישורים חיצוניים==* [http://praxis.co.il האתר הרשמי של חברת פרקסיס]* [http://cafe.themarker.com/blog/68455/ הבלוג של צבי לניר]בקפה דה-מרקר* [http://mendele.co.il/wp-content/uploads/2013/05/PinkasHakis-650x867.jpg]* מורן פלד - [http://eretzacheret.org.il/wp-content/uploads/2013/11/peled-perot.jpg דרושה מערכת מושגים חדשה]- ראיון עם צבי לניר בכתב העת '''ארץ אחרת''' (למנויים בלבד). * David Dabscheck, '''Beyond Brainstorming - An analytic inventory of idea generation methods of leading innovation and design consultancies''', Columbia Business School, 2014. pp. 10-13. {{הערות}}