שינויים

{{תמונה|http://mendele.co.il/wp-content/uploads/2013/05/PinkasHakis.jpg|פנקס הכיס של השועל|300}}לאור ההבנה של מגבלות התפיסה האנושית, כפי שהיא ניבטת מתופעת [[ההפתעה הבסיסית]], לניר טוען כי שתי דרכי החשיבה המערביות השגורות - ה[[ויקי:אינדוקציה|אינדוקציה]], קרי - ההסקה מפרטים לכדי הבנה כללית, וה[[ויקי:דדוקציה|דדוקציה]] - קרי - ההסקה מן הכלל אל הפרטים, אינן מסייעות מול פער בסיסי. במצב זה, יש להפעיל חשיבה "שועלית" (בניגוד לחשיבה קיפודית, על מסתו המפורסמת של ישעיה ברלין){{הערה|[http://cafe.themarker.com/post/128006/ על שועלים וקיפודים], פוסט בבלוג של לניר בדה-מרקר קפה}} הפועלת על פי עקרון האבדוקציה{{הערה|1=לקריאה נוספת אודות מקורות האבדוקציה ר' ווים סמיט על גישתו של [[Wikipedia:Charles_Sanders_Peirce|צ'רלס פירס]] - [http://www.uva.nl/binaries/content/documents/personalpages/s/t/w.staat/nl/tabblad-een/tabblad-een/cpitem%5B7%5D/asset?f=Staat on On Abduction, Deduction, Induction and the Categories]}}. החשיבה האבדוקטיבית איננה [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]], אלא "מהצדדים". עיקרה נעוץ ביכולת לשאת [[ענן]] עמום של [[היטלים]] ו[[מושגים]], עד ליצירת [[מסגור מחדש|מסגרת פרשנות חדשה]].