2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
[[File:EduWiki Learning Day Belgrade 2014-005.JPG|left|frameless|221x221px]]'''קבוצת הלמידה''' היא תנאי כמעט הכרחי ליכולת להגיע ללמימוש [[ניהול מערכתי]] הנדרש ב[[חשיבה מערכתיתמערכת סבוכה|סביבה סבוכה]], למאחר והיא מאפשרת [[פיתוח ידע]] מערכתי, ולו[[חשיבה מערכתית]] על מנת להתמודד באופן [[מסגור מחדשרלוונטיות|רלוונטי]] עם מכלול האתגרים. הובלת קבוצת למידה היא תהליך המושתת על יכולות בסיסיות של האתגריםבני האדם כיצורים קהילתיים ולומדים, אך מצריכה לרוב כלים ומתודולוגיה למימושה בתוך הסביבה הארגונית.
==האיכויות הייחודיות של קבוצת הלמידה==
{{ציטוט-צף|את מה שמתפתח קוגניטיבית בין הילדים בבית הספר הכפרי כינה [[wiki:לב ויגוצקי]] במושג "אזור התפתחות קרובה" (Zone of Proximal Development ). באזור זה מתרחשת למידה משותפת הגורמת להתפתחות אישית של הילדים, בהשפעת 'השונות המשלימה' המתקיימת ביניהם בידע, בכישורים ובמיומנויות.|[[צבי לניר]], [http://cafe.themarker.com/post/181210/ אזור ההתפתחות הקרובה].}}קבוצת הלמידה מאפשרת מיצוי של [[היטלים]] רבים המובעים על ידי הגורמים השונים בקבוצה, לכדי הבנה מערכתית משותפת. התהליך והתוצרים של קבוצת הלמידה מאפשרים
* '''[[שילוביות]]''' - הלמידה המשותפת מאפשרת יצירה של הבנות משותפות בקרב גורמים שונים בארגון אשר קיומם הכרחי למימוש שילוביות חוצת מערכים.
* '''נשיאה משותפת של [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] עד להתבהרות משותפת '''- קבוצת הלמידה מסוגלת לשהות לאורך זמן באתגרים, וכך לשאת במשותף את אי-הוודאות הניהולית, מבלי לתת לאלו פתרון מיידי וחלקי/טכני. מתוך ההשתהות והלמידה נוצרים פתרונות מערכתיים הנוגעים בליבת האתגרים ולא רק בגילויים על פני השטח.
* '''פיתוח שפה, [[המשגה]] ו[[ניכוס]] מערכתי '''- יצירת הידע בקבוצה מובילה לפיתוח [[מערכת מושגית]] חדשה היוצרת שפה משותפת המאפשרת ניכוס של התובנות בקרב חברי הקבוצה.
* [[חדשנות|'''חדשנות''']]''' ו-[[מסגור מחדש]]''' - הלמידה המשותפת מאפשרת לפרוץ את גבולות החשיבה האנליטית הצרה אשר מאפשרת פיתוח של רעיונות חדשים רק ברמה ה[[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך|אינקרמנטלית]]. קבוצת הלמידה מביאה להתכה של ריבוי גישות המאפשר פריצה של גבולות המובן מאליו ומימוש [[חדשנות פורצת דרך]].
==קשיים אופייניים בהובלת קבוצת למידה==
קבוצת הלמידה מצריכה מהשותפים בה התנהלות שונה מאוד מהניהול השגור בארגונים. בשל כך, הובלת קבוצת חשיבה צפויה להיתקל באתגרים רבים, בייחוד בשלביה הראשונים. בין אתגרים אלו ניתן למנות:
* '''היעדר מחויבות וחוסר מערובות אישית '''- קבוצת הלמידה מצריכה מהשותפים זמן וקשב, וכאשר אלו אינם מצויים, קשה מאוד לחולל תהליך ראוי.
* '''התנגדויות לעצם התהליך''' - לא פעם נוכחים בחדר גורמים שמתנגדים לעצם התהליך, או לערעור שהוא עשוי לחולל ביחס לסטטוס קוו הקיים, ובעצם נוכחותם הם פוגעים באינטימיות שנדרשת להשגת הלמידה. ההתנגדות יכולה לנבוע מסיבות רבות (תרבותיות, אישיות, פוליטיות וכיוב'), ולרוב קשורות בביטוי של תחושת חוסר התוחלת של הדיבורים ביחס למעשים הנדרשים.
* '''חוסר יכולת להשתהות וחתירה לפתרונות מידיים וטכניים''' - יכולת ההשתהות המשותפת בבעיה היא הבסיס של קבוצת הלמידה. במקום שבו לא קיימת יכולת משותפת להכיל את אי הוודאות ולהשתהות עד לגיבוש גישה חדשה ורחבה נפגע היבט הלמידה של קבוצת הלמידה.
* '''ויכוח ו-אגו במקום פיתוח ידע '''- התשתית של קבוצת הלמידה היא שהידע הוא של כל הנוכחים, וכי התכלית איננה להתווכח אלא לפתח ידע גישות חדשות. באותו מקום שהצורך של הנוכחים להשמיע את גישתם גדול משמעותית מהיכולת שלהם להכיל ולשמוע דעות אחרות, אמינות התהליך נפגמת.
==קשיים אופייניים בהובלת מתודולוגיות וכלים להובלת קבוצת למידה=={{ציטוט-צף|כולנו עשויים כרקמת טלאים... וקיים הבדל בינינו לבין עצמנו באותה מידה שהוא קיים בינינו לבין זולתנו|[[wiki:מונטיין]], 1533-1592}}כדי להתמודד עם האתגרים המתוארים ולהגיע למיצוי יכולות הלמידה של הקבוצה יש לפעול לפי מספר היבטים: === משתתפי הקבוצה ===משתתפי הקבוצה הם האלמנט החשוב ביותר להצלחת הלמידה. גיבוש קבוצת הלמידה מצריך מינון מדויק בין אופי, פוזיציה ויכולות של המשתתפים. * '''אינטימיות '''- קבוצת הלמידה חייבת להיות מרחב אינטימי ובטוח להצגת רעיונות ראשוניים ולשיח פנימי. לכן, '''מספר המשתתפים הקבועים בקבוצת למידה לא יעלה באופן בסיסי על 8-10. '''מעבר למספר זה, מניסיוננו, קשה מאוד להחזיק מתח של למידה וחוויה אינטימית מבלי שאנשים מתנתקים מהתהליך. * '''גיוון''' - המשתתפים בקבוצה צריכים לספק [[היטלים]] שונים של הסוגיות ועל צריכים להביא לידי ביטוי תמונה רחבה ככל הניתן של הסביבה הארגונית. * '''קביעות, נוכחות ומחויבות '''- כדי לאפשר את ההשתהות באי הוודאות על קבוצת הלמידה להיות קבועה, והנוכחות צריכה להיות קבועה עד כמה שניתן. רק אלו מייצרות את המחויבות הפנימית של השותפים לתהליך. * '''מסוגלת ללמידה ולאתגור הנחות יסוד '''- השותפים בתהליך צריכים להיות הגורמים בארגון שמוכנים לחשוף, לאתגר ולדון בהנחות היסוד שלהם, כדי לאפשר פיתוח ידע המותאם לסביבה המשתנה. === הובלת הקבוצה ===קבוצת הלמידה מצריכה עיצוב מדויק שנערך על ידי מוביל/י הקבוצה. * '''השהיה והשתהות''' - קבוצת הלמידה איננה אירוע חד-פעמי אלא תהליך שתוצאותיו אינן ידועות מראש. לשם כך נדרשת * '''גורן במקום "גולם במעגל"''' - במקומות רבים נהוגים "טקסי דיון" המונעים פיתוח של קבוצת למידה, כגון התייחסויות במעגל ללא קשר בין ההתייחסויות, או שיח מול מוביל הקבוצה ולא מול הקבוצה כולה. על המובילים לדאוג ליצירת מקום שווה ובטוח שבו כל הנוכחים יכולים לתמוך בפיתוח הידע. * '''"פופ-קורן" ו"גמגום" (Speak Out Loud)''' - הרעיונות החדשים בקבוצה אינם באים לפי התור, ולכן יש ערך רב במתן יכולת לרעיונות מתפרצים לקבל ביטוי ולאפשר להם המשך פיתוח משותף. הגמגום, לפי [[צבי לניר]], הוא דיבור מתוך מקום שאיננו מבורר עד סופו, ומאפשר בירור תוך כדי דיבור. * '''כתיבה משותפת''' - תהליכים של כתיבת תוצרים משותפים ברגעים מכריעים בתהליך מאפשרים חידוד של ההבנות המשותפות לצד הנחות היסוד השונות, ומאיצות את האיכות והמהירות של התהליך. * '''בירור גבולות התהליך והדיון''' - כדי שהדיון לא יתפזר, יש צורך במסגור של גבולות העיסוק בסוגיה על בסיס חשיבה על-תהליכית, לצד ניהוג קונקרטי של תהליך הדיון עצמו. === חומרי הלמידה ===* '''סיכום ותיעוד''' - אנו דוגלים בגישה שדיון בקבוצת הלמידה צריך להיות מוקלד ומתועד על מנת [[חילוץ|לחלץ]] ממנו מאוחר יותר את התובנות המרכזיות של הדיון. * '''עיבוד ממפגש למפגש '''- בין המפגשים יש לעבד את החומרים שנוצרו (והוקלדו) לכדי [[מפת ידע]] שמוצגת במפגש הבא ומאפשרת את המשכיות הלמידה לצד העמקה ברעיונות שעולים.
==לקריאה נוספת==
*[[מקהל:כיצד לומד הצוות הלומד?|כיצד לומד הצוות הלומד?]]
* [[בלוג:קבוצות-למידה-באלביט-חיים-רוסו-בכנס-תרב/|קבוצות למידה באלביט]] - פוסט בבלוג דואלוג
* [[שילוביות]]
* [[ניהול מערכתי]]
[[קטגוריה:פיתוח ידע ולמידה]]