2,173
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
== האתגר: גישה מכניסטית לבעיה מורכבת ==
[[File:Man looks under the hood of an old jeep from world war two.jpg|alt=אבחון ארגוני|thumb|האבחון כמהלך מכניסטי]]
במחקר הארגוני, נושא האבחון הוא לאקונה. יועצים לא ממש יודעים לאבחן ובאוניברסיטה לא יודעים ללמד מה איך עושים את זה. כשממש מתאמצים לדבר על זה, מגיעים למ[[מטפורה|טפורת]] המוסכניק שפותח מכסה מנוע ומנסה לאתר מה לא עובד. המטאפורה הכל כך מכאניסטית הזו, היא בדיוק הביטוי לחוסר היכולת לתאר את המורכבות של פעולת האבחון.
בקרב רבים העוסקים במלאכה, האבחון הוא שלב חשוב ביצירת הלגיטמציה לתהליך הייעוץ, ולרוב מדובר באיסוף נתונים בכל מיני צורות וכל המרבה הרי זה משובח. הנתונים הרבים נאספים, לרוב, כדי לצדק תיאוריות ומודלים של best practices שכבר עומדים וקיימים (במקרה הטוב), או דעות קדומות של היועץ (במקרה הפחות טוב).
== אבחון ארגוני בגישה מערכתית ==
ב[[חשיבה מערכתית]], תהליך האבחון הוא למעשה תהליך [[גישוש]]. אנו מגששים את המערכת אותה אנו פוגשים. מגרים הגישוש הכרחי מאחר ואין מודל גנרי של ארגון שלאורו ניתן לאבחן את הארגון הספיציפי. כדי להבין את ההקשר הייחודי עלינו לגרות את בעלי העניין השונים להתבטא באופן נטול עכבות בנוגע לסוגיה שמעסיקה אותם. לאחר לכידת הדיבור השוטף אנו [[המשגה|ממשיגים ]] את חומר הגלם ויוצקים מתוכו מוקדי דיון, [[מושג|מושגים ]] לא מבוררים ושאלות חדשות. מתוך דיון של בעלי העניין אודות המושגים החדשים שחולצו והומשגו, עולים מתחים ופערים בין הרבדים השונים של העשייה המערכתית - בין פרטים, ביחס לפרויקטים, ביחס לערכים סותרים בתרבות הארגונית וכדומה.
לאחר זיהוי מדויק של המתחים הבסיסיים במערכת, המשתקף ברמה ה[[מושג|מושגית]] וברמת השיח הבין-אישי, אנו מגדירים מכוונים לכימות או המחשת המתחים. וכך, הגישוש הארגוני הוא למעשה שלב מכריע בתהליך הייעוץ וההתערבות: מבירור תפיסתי ([[גילוי]]) למדידה כמותית (צידוק). דרך כל תהליך הגישוש, המערכת הופכת מודעת יותר וכבר נפתח אשנב לשינוי המיוחל בדפוסי הפעולה.