7,737
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
=== עשר האסכולות לחשיבה על אסטרטגיה לפי מינצברג ===
בספר המאוחר יותר, "ספארי אסטרטגיות" מינצברג פורס ומנתח באופן ביקורתי עשר אסכולות מובילות בחשיבה על אסטרטגיה עסקית:
* '''אסכולת העיצוב ''' - אסכולה זו מציבה את הבסיס לדיון באסטרטגיה עסקית החל מאמצע שנות ה-50', ודנה באופן שבו יש לגבש אסטרטגיה, על ידי הגורם המוביל בארגון (מנכ"ל). לפי גישה זו, תכלית האסטרטגיה היא ייצור הלימה בין הסביבה הפנים-ארגונית והחוץ ארגונית. המודל המוביל של אסכולת הייצוב הוא מודל ה-[[SWOT]] המקדש את ההלימה הזו. * '''אסכולת התכנון האסטרטרגי ''' - אסכולת התכנון מזהה את האסטרטגיה כתוכנית כוללנית להצלחת הארגון בעתיד, ועל כן הובילה להקמת מחלקות התכנון. אלו היו אמורות לתכנן את הפעולות שיוציאו לפועל המנהלים ברמות השונות. * '''אסכולת המיצוב ''' - אסכולה היונקת מתוך התחום הכלכלי, ועוסקת בהגעה לעמדה ייחודית בשוק. הגורם המוביל של אסכולה זו הוא מייקל פורטר. הוגי האסכולה חתרו לשיום מספר סגור של אסטרטגיות אפשריות ובכך הניחו תשתית לעליית תחום [[ייעוץ אסטרטגי|הייעוץ האסטרטגי]]. * '''אסכולת הייזום ''' - אסכולה הרואה באסטרטגיה תהליך חזוני המובל על ידי יזמים כריזמטיים. * '''האסכולה הקוגניטיבית ''' - אסכולה המתחכה אחר התהליכים הקוגנטיביים המורכבים שהאסטרטגים צריכים להחיל בבואם להבין ולפעול בתוך סביבה מורכבת. * '''אסכולת הלמידה ''' - אסכולה הדנה במנגנוני [[למידה ארגונית|הלמידה הארגוניים]], ורואה באסטרטגיה ביטוי להסתגלות שנעשית בעיקר [[מלמטה למעלה]]. * '''אסכולת התרבות ''' - אסכולה השמה דגש רב על התרבות הארגונית כבסיס המרכזי למיצוב האסטרטגי של הארגון. * '''אסכולת העוצמה ''' - אסכולה הדנה באסטרטגיה כמימוש של יחסי עוצמה בתוך הארגון (עוצמת מיקרו) ובין ארגונים בשדה (עוצמת מאקרו). * '''אסכולת הסביבה ''' - אסכולה הדנה בהשפעה של הסביבה על המיצוב האסטרטגי של הארגון. * '''אסכולת התצורה ''' - אסכולה העוסקת בתנועה של ארגון מתצורה אחת לשניה, כלומר בתצורה הייחודית ובשינוי [[פרדיגמה|פרדיגמטי]] שמתקיים מעת לעת.
מדבריו בספר עולה כי מתוך הגישות המתוארות הוא נוטה להזדהות באופן משמעותי עם גישת ה[[למידה ארגונית|למידה]] העוסקת בצורה שבו ארגונים לומדים את סביבתם באופן מתמשך ובאסכולת התצורה העוסקת בשינוי והתקבעות של ארגונים. בסוף הספר מינצברג מציע מודל המבהיר אילו מן הגישות רלוונטית באיזה שלב או מצב ארגוני וכיצד ניתן לחבר אותן יחד כדי להפוך לשלם ארגוני מתפקד.