למידה בסיסית

למידה בסיסית היא שלב הכרחי בהתמודדות עם פער רלוונטיות, הנוצר כאשר יש אי הלימה משמעותית בין האופן שבו הארגון תופס את המציאות לבין סביבת הארגון.

מקורות המושג

המושג למידה בסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר צבי לניר "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של פער רלוונטיות. הלמיה הבסיסית ניצבת אל מול הלמידה המצבית, האינקרמנטלית, המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשר לנוע לכיוון אחר לגמרי, כפי שנדרש במצבים אלו. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור שלבי ההתפחות של פער הרלוונטיות.

התנאים ליצירת למידה בסיסית

כדי לחולל למידה בסיסית יש צורך בתמהיל נכון של ניסויים תפיסתיים ומעשיים ההופך את הארגון לכדי מעבדה דואלוגית:

• מודעות לפער - יש לפרוץ את מרחב ההכחשה, ולהיות מודעים לכך שגישה הקיימת איננה רלוונטית עוד למציאות ולסביבה המשתנה. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מודעות זו הינה פרובלמטיזציה - ערעור של המובן מאליו בארגון.
• נכונות לפרוץ את מסגרות העבודה הקיימות - המודעות לפער איננה מהווה בהכרח גם נכונות לנוע הלאה לפיתוח גישות חדשות. כדי לעשות זאת יש צורך בהעזה ארגונית.
• מרחב התנסות וחיכוך - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה.