אופק ארגוני
אופק הוא מערכת התייחסות המעשית שהאדם ארוג בתוכה ומתוכה נשאבת המשמעות האישית והקבוצתית של הדברים. המטאפורה של האופק איננה ביחס למקום אליו אני הולך אלא האופק שמקיף אותנו מכל העברים ובשל כך חוסם את גבול הראיה שלנו. כמו באופק הנראה, שאנו יודעים שאם נמשיך הלאה, נראה אופקים חדשים, אך נאבד את האופקים שאנו נמצאים בהם כיום כך גם באופק של ההווה והתפיסה שלנו:
|
An horizon designates the limit of a human being's field of vision under normal conditions. The field of vision is unified, but it is not a totality, since it cannot be apprehended all at once. We cannot get the whole horizon into view, because we can only see in one direction at a time. An horizon is also perspectival: the boundary of a geometrical figure, by contrast, or of a piece of ground, is fixed and measurable. |
|
| – Finlayson, J.G (2005). Habermas: a Very Short Introduction. Oxford University Press. pp. 52 | ||
ברמה הארגונית האופק הוא מכלול ההתרחשויות והתפיסות שמכוננות את דרכי החשיבה הייחודיות לאותו ארגון. האופק הוא הגורם הכולא (גבולות המובן מאיליו) והמאפשר (מרחב הפעולה) של הארגון.
רקע והשפעה
מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף אדמונד הוסרל ופותח בהמשך על ידי תלמידו מרטין היידגר שלקח את המושג למרחבים הקיומיים של ההוויה האנושית. מקורו של מושג האופק (horizon) מצוי במינוח היווני הורוס (ὅρος) המתייחס לגבול, הגבלה. האופק הוא גבול התודעה לפי היידגר. בכך, היידגר נותן הקשר רחב יותר לטענות שהושמעו לפניו, למשל על ידי קרל מרקס, לפיהן ההוויה מכוננת את התודעה. האופק הוא המקום וההקשר בו אדם משוקע ואשר מאפשר לו לראות ולחשוב דברים מסויימים ולא אחרים. ההגבלה הזו נדרשת כדי לספק כר לשפה, לתקשורת, ולמערכות חשיבה סדורות, אך גם מקשה על היכולת להשתנות ולהסתגל.
רעיון האופק השפיע בצורות שונות על ההתפתחויות הפילוסופיות המרכזיות במאה ה-20, ובין השאר מונח בתשתית הספר המבנה של מהפכות מדעיות המניח את רעיון הפרדיגמה כמעין אופק משותף.
אנשים מתארים את תופעת האופק
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ערך על מרטין היידגר ועל אדמונד הוסרל בויקיפדיה.
- - Horizon - מתוך 'מילון היידגר', מיכאל אינווד (אנגלית).