תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==ההיסטוריה של המושג==
ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג הופיע לראשונה על ידי בכתיבה של צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60במאמר הנושא את השם Wicked Problems<ref>Churchman, ופותח בהמשך C. West (December 1967). "[https://pubsonline.informs.org/doi/pdf/10.1287/mnsc.14.4.B141 Wicked Problems]". ''Management Science''. '''14'''(4).</ref> ומתייחס לסמינר שנערך על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין (מל) וובר. האחרונים העמיקו את ההבחנה במאמר עוקב העוסק בבעיתיות בבעייתיות שבהפעלה של כלים מעולם התכנון, ההנדסה והמדע המדוייק על אתגרים ציבוריים. תקציר המאמר שלהם מסכם את עיקרי טענותיהם: <blockquote>החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד לכשלון בשל הטבע של הבעיות הללו. מדובר בעיות ״סוררות״ ואילו המדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). למעשה, לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של זכויות; מהלכי מדיניות אשר נועדה לספק מענה לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.<ref>Rittel, H.W.J., Webber, M.M. [https://web.archive.org/web/20070930021510/http://www.uctc.net/mwebber/Rittel+Webber+Dilemmas+General_Theory_of_Planning.pdf Dilemmas in a general theory of planning.] Policy Sciences 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר. </ref></blockquote>הכותבים מתארים מספר תופעות שהחיבור בניהן מוביל להופעה של תופעת הבעיות הסוררות בעולמות המדיניות הציבורית. המרכזיות שבהן נוגעות בשינוי בוג האתגרים העומדים לפתחו של השירות הציבורי, לשינוי אופי השיח בחברות המערביות ולהשתנות הדינמיקות החברתיות.
===סוף עידן הבעיות הפשוטות===

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/10096"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.