שינויים

'''קבלת החלטות''' היא אספקט מרכזי בבחינת מצב באיכות ה[[ניהול]] בארגונים והוא משפיע באופן ישיר על תהליכי ה[[עיצוב]] ויישום והיישום של ה[[אסטרטגיה]] בכל רמות הארגון. עם זאת, המודלים הרווחים בתחום קבלת ההחלטות כמעט ואינם מושתתים על הבנה של אתגרי הסביבה האסטרטגית, ומאליו לא מסייעים בקבלת החלטות אסטרטגיות. ערך בערך זה יבחן נציג את מקורות תחום קבלת ההחלטות בארגונים ויציב אותם למול והגישות המרכזיות ונציע חלופות המבוסס על גישת הלמידה האסטרטגית החשיבה המערכתית כחלופה רלוונטית לקבלת ההחלטות אסטרטגיתברמה האסטרטגית בארגונים.

הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי{{הערה|[https://www.ecu.edu/cs-dhs/rehb/upload/Warstler_NCRCA-2012-Poster.pdf A Social Constructivist Approach to Ethical Decision-Making ]}} נסמך על גישות המחברות את הנחות היסוד בדבר הקיום של [[פרדיגמות ארגוניות|פרידגמות]] או מיינדסט (mindset) ארגוני, את גישות הלמידה בפסיכולוגיה (למשל [http://basecamp.wiki.co.il/index.php/Zone_of_Proximal_development זו של לב וויגוצקי]), ואת ההבנות אודות הצורך ב[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ([[צבי לניר]] ואחרים). הגישה ההבנייתית מסבירה כיצד אנו מצליחים לקבל החלטות מוצלחות על בסיס ידע סמוי, נלמד ולעתים אינטואטיבי. היא גם מסייעת בתיאור תהליכים יצירתיים ומהלכי חדשנות, שהגישה הרציונליסטית והפסיכולוגית יותר מתקשות לתאר.  === החשיבה כיום ===כיום, תחום זה עדיין נשלט ברובו על ידי הגישה הרציונאלית והפסיכולוגית, הנלמדת באופן אינטנסיבי בבתי הספר למנהל עסקים ומדיניות ציבורית. הבעיה היא שהמודלים הפסיכולוגיים והרציונאליים עוצבו רובם ככולם ביחס לשאלות בעלות רמת סיבוכיות נמוכה, ומספר משתנים מועט (כמעט תמיד נדונה בחירה בין מספר מצומצם של חלופות ברורות)<ref>Laure Cabantous,[http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour],'''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.</ref>. הגישה ההבנייתית, צמחה מתוך ביקורת על חוסר הרלוונטיות של הגישות הקיימות הן ביחס לתיאור האופן שבו החלטות מתקבלות במציאות, והן באשר לסיוע שגישות אלו מספקות לתהליך קבלת ההחלטות בארגונים.  === הרלוונטיות של הגישות והמודלים ביחס לאתגר ===לכל אחת מהגישות שלמעלה יש ערך במציאות ותנאים מסויימים, ולמול אתגרים מסוגים מסויימים. הטבלה שלהלן, מציעה טיפולוגיה של מודלים וגישות להתמודדות עם אתגרים שונים ותנאים משתנים.<ref>הטבלה מבוססת על הטבלה בספר הדיגיטלי [https://granite.pressbooks.pub/principlesmanagement/ PRINCIPLES OF MANAGEMENT], בפרק [https://granite.pressbooks.pub/principlesmanagement/chapter/11-3-understanding-decision-making/ 11.3 UNDERSTANDING DECISION MAKING]</ref>{| class="doalogue-table"!האתגר!התנאים!המודל הרלוונטי|-|קבלת החלטה חד פעמית בעלת חשיבות|* החלופות האפשרויות ברורות * ניתן לאסוף ולכמת את המידע הנדרש על החלופות ותוצאותיהן הצפויות|[[המודל הרציונלי]]|-|יש הכרח לקבל החלטות במהירות|* היעדים אינם בהירים* יש לנו ניסיון מהעבר עם האתגר או הבעיה|קבלת החלטות אינטואיטיבית / סמויה|-|קבלת החלטות אסטרטגיות מול [[מבוכות|מבוכה]] מערכתית|* החלופות אינן ידועות או ברורות * יש מספיק זמן [[פיתוח ידע|לפתח ידע]] בהקשר* יש הכרח לפתח פתרונות ו[[מענה|מענים]] חדשים* הניסיון מהעבר אינו מספק בשל השתנות של המציאות|תהליך יצירתי לקבלת החלטות / [[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך עיצוב אסטרטגי]]|}