שינויים

'''קבלת החלטות''' היא אספקט מרכזי בבחינת מצב ה[[ניהול]] בארגונים. תחום הידע של קבלת ההחלטות מבקש לסייע למנהלים ונושאי תפקידים בכירים בהתנהלותם למול ההחלטות שיש לקבל, מתוך הצגת מודלים ראויים לקבלת ההחלטות מחד, לצד הצגת משגים נפוצים מאידך. לרוב, לתחום ידע זה מספר בעיות בסיסיות: חוסר רלוונטיות עבור מקבלי ההחלטות עצמם (שכמעט אף פעם לא פועלים לאורו), וחוסר תוחלת באותם מקרים שכן פועלים לאורו. זאת, לאור מספר הטיות בסיסיות הנובעות מהיעדר ההבנה של הצורך בוהוא משפיע באופן ישיר על [[עיצוב]] ויישום ה[[למידה בסיסיתאסטרטגיה]] בתהליכי בכל רמות הארגון. עם זאת, המודלים הרווחים בתחום קבלת ההחלטותכמעט ואינם מושתתים על הבנה של אתגרי הסביבה האסטרטגית, ומאליו לא מסייעים בקבלת החלטות אסטרטגיות. ערך זה יבחן את מקורות תחום קבלת ההחלטות בארגונים ויציב אותו אותם למול גישת הלמידה בתהליכי קבלת האסטרטגית כחלופה רלוונטית לקבלת ההחלטותאסטרטגית.

==רקעקבלת החלטות ואסטרטגיה==רוב הדיון הפסיכולוגי בקבלת החלטות מבוסס על ניסויים שבהם צומת קבלת ההחלטות מובנית מראש על ידי צוות המחקר. בתוך הקשר זה, נבחן כיצד האדם מקבל את החלטותיו. גם הדיון בתהליכי קבלת החלטות [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]], מתבסס לרוב על אירועים שבהם תהליך קבלת ההחלטות היה מוכרח מכורח נסיבות חיצוניות (למשל - משבר הטילים בקובה). עם זאת, קבלת החלטות בסביבה אסטרטגית, איננה מובנית מבחוץ, ומחייבת [[מסגור]] של הצורך להכריע, קרי - הצורך לבחון מחדש לאן דרכנו מובילה ולהכריע בהתאם. כדי לקבל החלטות, במצבים אלו, דרושים תנאי ידע, קרי - תשתית הבנה, המספקת את היכולת להחליט ולשנות כיוון לפי הצורך. {{ציטוטרץ|תוכן=הטענה הרווחת היא שהחלטות מקבלים במקום של צומת. לכאורה, הגעתי לצומת או לא, הצומת קיימת. אבל אלו לא החלטות של אסטרטגיה. בהתנהלות אסטרטגית את הצומת יוצרים, הצומת לא קיימת מבלי שיהיה אדם שיבוא ויעצור את הרכבת, יבין את הדילמות ויחליט לבחור. החלטות של טייס הם החלטות שמקבלים מאוד מהר ולאור סיטואציה שבה ברור שצריך לקבל החלטה. הטייס צריך לתפעל סט של פתרונות, זה מאוד מאתגר אבל זה ממש לא הסיפור של אסטרטגיה. וצריך להגיד - זה לא דומה בכלל להחלטות של רמטכ"ל.  דוגמא טובה - המעשה של [[ויקי:אנטק צוקרמן|אנטק צוקרמן]] כאשר הוא מגיע לוורשה. הוא הרי בכלל לא משם. כאשר הגרמנים מגיעים לליטא הוא עובר לצד הרוסי. ויש לו כיוון - ארץ ישראל. אבל איפשהו בדרך הוא בונה צומת. הוא אומר - אם אני הולך לארץ ישראל אני מציל את עצמי. כאשר האחים היהודים נמצאים במצוקה, הדרך הנכונה היא וורשה. הוא בוחר לשים את עצמו בצומת ובוחר למעשה להיות בשואה. אם בעבור רוב האנשים השואה היתה צונאמי שבו האדם הקטן נשטף, כנגד כל אפשרות של בחירה חופשית, פה זה משהו הרבה יותר מעניין. הוא [[המשגה|ממשיג]] את המצב ואומר - בשעה הזו, עבורי, ההחלטה היא להצטרף לציבור. מי שיוצר את הצומת זה אנטק עצמו וזה רגע של התגלות. זה לא כתוב על המפה - פה תקבל החלטה, אלא בחירה לעצור ולהחליט. |מקור= מתוך הרצאה של האלוף [[גרשון הכהן]]}}==מחקר קבלת ההחלטות==תחום המחקר של קבלת ההחלטות מבקש לסייע למנהלים ונושאי תפקידים בכירים בהתנהלותם למול ההחלטות שיש לקבל, מתוך הצגת מודלים ראויים לקבלת ההחלטות מחד, לצד הצגת משגים נפוצים מאידך. לרוב, לתחום ידע זה מספר בעיות בסיסיות: חוסר [[רלוונטיות]] עבור מקבלי ההחלטות עצמם (שכמעט אף פעם לא פועלים לאורו), וחוסר תוחלת באותם מקרים שכן פועלים לאורו. זאת, לאור מספר הטיות בסיסיות הנובעות מהיעדר ההבנה של הצורך ב[[למידה בסיסית]] בתהליכי קבלת ההחלטות.  ===השלבים המרכזיים במחקר קבלת ההחלטות===

* '''====השלב הרציונאלי''' - ====[[קובץ:Manual_decision_tree.jpg|עץ קבלת החלטות|ממוזער|alt= עץ קבלת החלטות]]החל משנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20, ביקשו חוקרי קבלת ההחלטות להניח מסד ידע ומודלים שבאמצעותם יוכלו מנהיגים ומנהלים לקבל החלטות בתחום אחריותם באופן רציונאלי ככל הניתן. תחום זה נוצר בעיקרו באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ועד היום זוכה לדומיננטיות בשיח אודות קבלת ההחלטות. מודל זה נסמך בראש ובראשונה על הלוגיקה והסטטיסטיקה המציגות את האופן שבו ראוי לקבל החלטות, לכן מדובר במודלים נורמטיביים. * '''אחד הביטויים היישומיים של הגישה הרציונאלית הוא שרטוט של עץ קבלת ההחלטות לטובת הבנת המשמעויות של ההחלטות האפשריות, תוך בחינה של מספר צמתי החלטה בהמשך הדרך. ====השלב הפסיכולוגי''' - ====הפריצה המשמעותית של הפרופסורים [[ויקי:דניאל כהנמן|דניאל כהנמן]] ו[[ויקי:עמוס טברסקי|עמוס טברסקי]], היתה בכך שהם הצליחו להוכיח כי באופן בסיסי בני האדם אינם מחליטים כפי שראוי שיחליטו על פי המודלים הנורמטיביים. בהסתמך על תחומים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ניתחו כהנמן וטברסקי שלל משגים נפוצים ביותר בתהליכי קבלת החלטות.  בהיותו מודל תיאורי (דיסקריפטיבי), תחום הידע שיצרו נעשה לרוב שימוש ביצירת מודעות למגבלות והטיות התפיסה האנושיות, על מנת לקרב את קבלת ההחלטות למודלים הנורמטיביים. הכלים שניתן להפיק ממחקרים אלו מצויים בהיכרות עם מגוון ה[[ויקי:הטיה_קוגניטיבית|הטיות הקוגניטיבית]] הרווחות בחשיבה האנושית וניסיון להמנע מהן בזמן קבלת ההחלטות. כך, למשל, מודעות ל[[ויקי:היוריסטיקת הזמינות|היוריסטיקת הזמינות]] תאפשר למי שמתכנן את הדיון להבין את המשמעויות של הצגת המידע בתחילת הדיון על ההחלטות שיתקבלו, לטובת יצירת תשתית מאוזנת לתהליך. * '''====הגישה ההבנייתית- קבלת החלטות כתהליך למידה====הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי{{הערה|[https://www.ecu.edu/cs-dhs/rehb/upload/Warstler_NCRCA-2012-Poster.pdf A Social Constructivist Approach to Ethical Decision-Making ]}} - קבלת החלטות כתהליך למידה''' - הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי נסמך על גישות המחברות את הנחות היסוד בדבר הקיום של [[פרדיגמות ארגוניות|פרידגמות]] או מיינדסט (mindset) ארגוני, את גישות הלמידה בפסיכולוגיה (למשל [http://basecamp.wiki.co.il/index.php/Zone_of_Proximal_development זו של לב וויגוצקי]), ואת ההבנות אודות הצורך ב[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ([[צבי לניר]] ואחרים).