הבדלים בין גרסאות בדף "גנאולוגיה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{תרשים|תרשים=תרשים:פער הרלוונטיות|הסבר=פער הרלוונטיות: מודל כרונולוגי מאפשר ליצור גנאולוגיה על מנת לפרוץ את חומות המובן מאיליו|מסגרת=|מוזח=כן|קישור=פער רלוונטיות}}'''גנאולוגיה''' היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את ה[[מערכת]] הקיימת. '''הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים:''' | |
| − | '''גנאולוגיה''' היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את ה[[מערכת]] הקיימת. '''הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים:''' | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == איך לעשות גנאולוגיה טובה == | + | #'''חשיפה של המובן מאיליו''' - הגנאולוגיה מציפה את הסיבות שבגללן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] לבר-דיון |
| + | #'''זיהוי צמתים מן העבר שלא נבחרו''' - הגנאולוגיה מאפשרת לנו לזהות גישות אלטרנטיביות אשר נדחקו הצידה בעבר בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן ועשויות לשמש אותנו כים. | ||
| + | |||
| + | חשיבה גנאולוגית בארגונים הכרחית לטובת הבנת ה[[מיצוב אסטרטגי|מיצוב]] (position) של הארגון והשינוי שחל בו עם הזמן, וכתשתית לעדכון היעדים והמטרות לאור שינוי הנסיבות (פנימיות וחיצוניות כאחד). החשיבה הגנאולוגית מאפשרת ריחוק מסוים מן התהליכים (הסתכלות על התהליך בעבר) באופן שמאפשר למידה משמעותית וביקורתית של הנעשה לצורך טיוב העשייה בהווה ובעתיד. | ||
| + | |||
| + | ==איך לעשות גנאולוגיה טובה== | ||
גנאולוגיה היא כלי מאוד משמעותי ביצירת תשתית לדיון אסטרטגי שמאתגר את הפרדיגמה הקיימת. כדי לא להשקיע את המאמץ לשווא כדאי לשים לב להיבטים הבאים: | גנאולוגיה היא כלי מאוד משמעותי ביצירת תשתית לדיון אסטרטגי שמאתגר את הפרדיגמה הקיימת. כדי לא להשקיע את המאמץ לשווא כדאי לשים לב להיבטים הבאים: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == מקורות החשיבה הגנאולוגית == | + | *'''גנאולוגיה איננה היסטוריה'''. גנאולוגיה ארגונית בוחרת סוגיה שנמצאת בליבת ה[[מבוכות|מבוכה]] האסטרטגית של הארגון, ומספרת את הסוגיה הזו לאחור, כלומר - איך הגענו לכאן. לכן, עשויות להיות מספר גנאולוגיות בדיון אחד. |
| + | *'''מה נקודת ההתחלה?''' - הבחירה בנקודת ההתחלה של התיאור קשורה בסוגיה. תמיד אפשר ללכת יותר אחורה, ולכן השאלה היא מתי ההליכה לאחור כבר לא מייצרת באמת ערך חיוני ללמידה. בצורה אחרת אבל להגיד - איזו נקודה מתחילה את העידן שאנחנו נמצאים בו (עידן יכול להכיל מספר תקופות). כך, למשל, גנאולוגיה של פעילות בתחום הסמרטפונים כנראה לא תתחיל בהמצאת הטלגרף אלא בעידן הסלולרי או אף מאוחר מכך. | ||
| + | *'''נסו להבחין בין תקופות''' - היכולת לשרטט תקופות מרכזיות בחיי הסוגיה/ארגון מאפשרת לדון היום במאפייני התקופה החדשה | ||
| + | *'''נסו להכיר באירועים מכוננים''' - מה האירועים שהשפיעו על התעצבות הגנואלוגיה הנבחנת? בחנו במבט אוחר האם למדנו מהם את הלקחים שהיינו אמורים ללמוד או שהפקנו לקחים שהיו נכונים לשעתם אך כיום מכבידים עלינו? | ||
| + | *'''התבוננו החוצה ופנימה''' - נסו לראות את הסיבות הפנימיות והחיצוניות שהשפיעו על הגנאולוגיה הנבחרת. בין אלו ניתן למנות מגמות כלכליות ועסקיות, טכנולוגיה משתנה, רגולציה, אסטרטגיה משתנה של החברה וכיוב'. נסו לראות אם יש קורלציה בין האירועים בפנים ובחוץ. | ||
| + | *'''מה היו הצמתים והאלטרנטיבות''' - נסו לאתר צמתים ו[[פוטנציאל|פוטנציאלים]] שנזנחו במעלה הדרך ולחשוב האם יש להן רלוונטיות כיום. | ||
| + | |||
| + | ==מקורות החשיבה הגנאולוגית== | ||
המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות [[פער רלוונטיות]] מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות. | המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות [[פער רלוונטיות]] מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות. | ||
| − | == לקריאה נוספת == | + | ==לקריאה נוספת== |
| − | * [[פוטנציאל]] | + | |
| − | * [[פער הרלוונטיות]] | + | *[[פוטנציאל]] |
| − | * [[ | + | *[[פער הרלוונטיות]] |
| − | * [[ההגות הפוסט מודרנית]] | + | *[[blog:נוכחות-ארגונית|נוכחות ארגונית בהווה]] - פוסט על העבר, ההווה והעתיד בחיי הארגון. |
| + | *[[ההגות הפוסט מודרנית]] | ||
| + | *תא״ל ערן אורטל, ותא״ל (מיל׳) מאיר פינקל, [[doalogue:wiki/גנאולוגיה|"כרייה יצירתית מן העבר"]] - מאמר על חקירה גנאולוגית בהקשר הצבאי | ||
| + | *[https://m.www.idf.il/media/cqlgakk1/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf מבוא לאמנות אופרטיבית] באתר צה״ל | ||
| + | |||
| + | {{קרדיט|כותב=יותם הכהן|שנה=2019|short url=https://doalog.co/genealogy|alternative-text=}}{{meta | ||
| + | |category=חשיבה מערכתית | ||
| + | |type=מתודה | ||
| + | |tags=חשיבה מערכתית,אמנות מערכתית,פוסט-מודרניזם | ||
| + | |featured=לא | ||
| + | }} | ||
[[קטגוריה:פוסט-מודרניזם]] | [[קטגוריה:פוסט-מודרניזם]] | ||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]] | [[קטגוריה:חשיבה מערכתית]] | ||
[[קטגוריה:גנאולוגיה]] | [[קטגוריה:גנאולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:47, 21 במרץ 2024
גנאולוגיה היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את המערכת הקיימת. הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים:
- חשיפה של המובן מאיליו - הגנאולוגיה מציפה את הסיבות שבגללן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את המובן מאיליו לבר-דיון
- זיהוי צמתים מן העבר שלא נבחרו - הגנאולוגיה מאפשרת לנו לזהות גישות אלטרנטיביות אשר נדחקו הצידה בעבר בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן ועשויות לשמש אותנו כים.
חשיבה גנאולוגית בארגונים הכרחית לטובת הבנת המיצוב (position) של הארגון והשינוי שחל בו עם הזמן, וכתשתית לעדכון היעדים והמטרות לאור שינוי הנסיבות (פנימיות וחיצוניות כאחד). החשיבה הגנאולוגית מאפשרת ריחוק מסוים מן התהליכים (הסתכלות על התהליך בעבר) באופן שמאפשר למידה משמעותית וביקורתית של הנעשה לצורך טיוב העשייה בהווה ובעתיד.
איך לעשות גנאולוגיה טובה
גנאולוגיה היא כלי מאוד משמעותי ביצירת תשתית לדיון אסטרטגי שמאתגר את הפרדיגמה הקיימת. כדי לא להשקיע את המאמץ לשווא כדאי לשים לב להיבטים הבאים:
- גנאולוגיה איננה היסטוריה. גנאולוגיה ארגונית בוחרת סוגיה שנמצאת בליבת המבוכה האסטרטגית של הארגון, ומספרת את הסוגיה הזו לאחור, כלומר - איך הגענו לכאן. לכן, עשויות להיות מספר גנאולוגיות בדיון אחד.
- מה נקודת ההתחלה? - הבחירה בנקודת ההתחלה של התיאור קשורה בסוגיה. תמיד אפשר ללכת יותר אחורה, ולכן השאלה היא מתי ההליכה לאחור כבר לא מייצרת באמת ערך חיוני ללמידה. בצורה אחרת אבל להגיד - איזו נקודה מתחילה את העידן שאנחנו נמצאים בו (עידן יכול להכיל מספר תקופות). כך, למשל, גנאולוגיה של פעילות בתחום הסמרטפונים כנראה לא תתחיל בהמצאת הטלגרף אלא בעידן הסלולרי או אף מאוחר מכך.
- נסו להבחין בין תקופות - היכולת לשרטט תקופות מרכזיות בחיי הסוגיה/ארגון מאפשרת לדון היום במאפייני התקופה החדשה
- נסו להכיר באירועים מכוננים - מה האירועים שהשפיעו על התעצבות הגנואלוגיה הנבחנת? בחנו במבט אוחר האם למדנו מהם את הלקחים שהיינו אמורים ללמוד או שהפקנו לקחים שהיו נכונים לשעתם אך כיום מכבידים עלינו?
- התבוננו החוצה ופנימה - נסו לראות את הסיבות הפנימיות והחיצוניות שהשפיעו על הגנאולוגיה הנבחרת. בין אלו ניתן למנות מגמות כלכליות ועסקיות, טכנולוגיה משתנה, רגולציה, אסטרטגיה משתנה של החברה וכיוב'. נסו לראות אם יש קורלציה בין האירועים בפנים ובחוץ.
- מה היו הצמתים והאלטרנטיבות - נסו לאתר צמתים ופוטנציאלים שנזנחו במעלה הדרך ולחשוב האם יש להן רלוונטיות כיום.
מקורות החשיבה הגנאולוגית
המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של מישל פוקו, שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות פער רלוונטיות מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות.
לקריאה נוספת
- פוטנציאל
- פער הרלוונטיות
- נוכחות ארגונית בהווה - פוסט על העבר, ההווה והעתיד בחיי הארגון.
- ההגות הפוסט מודרנית
- תא״ל ערן אורטל, ותא״ל (מיל׳) מאיר פינקל, "כרייה יצירתית מן העבר" - מאמר על חקירה גנאולוגית בהקשר הצבאי
- מבוא לאמנות אופרטיבית באתר צה״ל