חדשנות

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Massive X-Class Solar Flare.jpg


חדשנות (innovation) הינה היכולת לנוע לכיוונים חדשים ובלתי ידועים מראש, מתוך הסתגלות לסביבה או מתוך תהליכי עבודה וחשיבה פנימיים.

עידן החדשנות

Invention requires a long-term willingness to be misunderstood

Business Insider, Jeff Bezos

בעשורים האחרונים השימוש במושג חדשנות הופך לרווח מאוד בתוך השיח של ארגונים. עם זאת, אף שמושג החדשנות הינו כוכב עולה בשמי הניהול בעידן שלנו, דומה כי מעטים יודעים לרתום את משמעויותיו לצרכיהם.

לרוב, השימוש במושג זה במסגרות ארגוניות קיימות מתייחס לשיפור הקיים וליעולו, ולא לשינויים מהותיים. בשל דפוס זה, החדשנות המשמעותית מופיעה לרוב מחוץ לארגונים הממוסדים. אך למרות שלא ניתן לייצר או לשלוט בחדשנות, הנחלה של גישות, כלים ותפיסות מייצרת סביבה מעודדת חדשנות, באופן שמסייע לארגונים להסתגל ולפרוץ קדימה.


גרף של גוגל המציג את הירידה ההדרגתית בשימוש במונח 'תכנון' (planning) מול העליה המתמשכת בעיסוק ב'חדשנות'


למה החדשנות חשובה?

המורכבות הגוברת של העשייה הארגונית בעידן המודרני לצד עלייה בנגישות ובמגוון של אפשרויות פעולה מחייבים ארגונים לקדם חדשנות בכלל תחומי הפעולה. לחדשנות תועלות רבות, בניהן ניתן למנות את ההיבטים הבאים:

  1. פתרונות לקידום היעילות הארגונית – פתרונות חדשניים מאפשרים התגברות על חסמים מסורתיים בצורת העבודה, באופן שמשפר את התפוקות של ארגונים. כך, למשל, פתרון חדשני לניהול חדר מיון עשוי לשפר את מהירות הטיפול במטופלים.
  2. פיתוח האפקטיביות של הארגון בהתמודדות עם מציאות משתנה – חדשנות מאפשרת התמודדות טובה יותר עם לקוחות הקצה ועם אתגרי הליבה. חדשנות אפקטיבית מקדמת על כן גם את התוצאות. פתרון אפקטיבי עשוי לשפר לא רק את כמות, מהירות, ואיכות הטיפול, אלא גם את השלכותיו (בהמשך לדוגמה הקודמת – באופן שמוביל להפחתת תחלואה לאורך זמן באוכלוסיה).
  3. רתימת עובדים ומוטיבציה – מערכת חדשנית מצליחה לרתום את העובדים לקידום אתגרי הליבה באופן שמקדם את רתימת העובדים ואת תרומתם.
  4. חדשנות מלמטה למעלה – תרבות של חדשנות מאפשרת רתימה של נסיון וידע מ'רצפת הייצור' לפתרון בעיות ברמת הארגון. כך, למשל, פתרון במחלקה אחת עשוי להיות מוחל על הארגון כולו ולשפר הישגים במגוון תחומים.

עם זאת, קיימים חסמים מהותיים לקידום חדשנות בארגונים. חסמים אלו נעוצים במורשת ארגונית קשיחה, בהיעדר קשב מצד שותפים ומנהלים ובהיעדר כלים ותחושת מסוגלות מצד העובדים. האתגר הופך להיות סבוך עוד יותר כאשר מדובר בארגונים שצורת הפעולה שלהם היא רוטינית בעיקרה (ארגונים בהם מתקיימת עבודה במשמרות, עבודה אינטנסיבית מול קהל וכיוב') מאחר ואין שהות לפיתוח כלים ומענים חדשים. לאור האתגרים הללו פותחו בשנים האחרונות מגוון כלים להתמודדות עם חסמים אלו, כלים עמם נעבוד בסדנה.

חדשנות בתוך האופק וחדשנות כהיתוך אופקים

בהשראת החלוקה בין חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך, אנו בדואלוג מרחיבים את היריעה לבחינת שני היבטים מרכזיים של חדשנות בארגונים - חדשנות בתוך האופק ובהתמזגות האופקים. מדובר בשני סוגים שונים מאוד של חדשנויות, שבמצב רצוי מזינות זו את זו ויוצרות שלם של ארגון חדשני. אנו ממשיכים בכך את דרכו של ד"ר צבי לניר שחקר במשך שנים את נושא החדשנות בארגונים ובמערכות ואת הדרכים לעידודה וטיפוחה.

חדשנות בתוך האופק

האופק הינו מרחב הפעולה הקיים המתחם את יכולת החשיבה הארגונית. החדשנות בתוך האופק היא היכולת לזהות את הבעיות הקיימות בתוך התהליך הארגוני הקיים ולתת להן פיתרון חדש. לא פעם הצורה שבה מתבטאת חדשנות בתוך האופק מתוארת כחוויה של מציאות בתוך צינור שחייב להוביל אל עבר פתרון מסויים. החדשנות בתוך האופק מעלה רעיונות רבים, מנסה לממש אותם זה אחר זה, ובשלב מסויים מתמקד על פתרון שמראה אפשרויות הצלחה מיטביות. החדשנות בתוך האופק, ברמות משתנות, היא סם החיים של רוב הארגונים, מאחר והיא מאפשר את היכולת לפתור בעיות חדשנות בכלים חדשים. כדי לטפח סביבה מעודדת חדשנות בתוך האופק נדרשת נוכחות של שלושה מרכיבים:

  • חיכוך - המגע הישיר עם מרחב העבודה מייצר שני היבטים קריטיים לחדשנות בתוך האופק: (1) הכרה בבעיות הקיימות בנחיצות של מציאת פיתרון להם; (2) ידע מעשי ביחס לאופן שבו ניתן לפתור אותם.
  • נוכחות של מוקדי ידע זמינים - החדשנות בתוך האופק נובעת לרוב ממיצוי של ידע מעשי קיים בצורה חדשה למול בעיות חדשות. לא פעם הידע הרלוונטי מצוי במקום אחר בארגון, מאשר אלו שמצויים בחיכוך מיידי איתו, ולכן מרחב שיח בין מוקדי ידע מאפשר להרחיב את סל הכלים באופן שמייצר פתרונות חדשניים רבים.
  • מרחב המאפשר ניסוי וטעיה בתוך הארגון - יש עלויות רבות לפיתוח חדשנות בארגון. במקום לדבוק באופן הקיים של העבודה, חלק מן העובדים יוצאים למסע לבחינת אופנים חדשים. המסע הזה יקר מאוד מבחינת ההשקעה שלהם בו (כי הם עדיין לא יודעים מה הוא דורש). היכולת של הארגון לתעדף באופן רחב ולאפשר ליוזמות לצאת לפיתוח גם במחיר של טעות, קריטית ליכולת של הפרטים ליזום בכלל. לרוב, גם אם היוזמות הללו אינן מניבות תוצר ברור, תוצרי הלמידה שהן מפיקות משמעותיים מאוד מבחינת המשתתפים בתהליכים, בצורה שמקבלת ביטוי בצירים המרכזיים של העבודה.

רוב השיח על חדשנות בארגונים מתייחס לחדשנות בתוך האופק. גם כאשר משתמשים בביטוי השחוק "לחשוב מחוץ לקופסא" לרוב מתייחסים ל"להביא פתרון חדש ומובן לבעיות הקיימות שלנו". אך החדשנות בתוך האופק מתקשה מאוד להתמודד עם שינויים שוברי-מבנה, כאלו שלא ניתן להכניס לתוך המתווה של בעיה-פתרון. במצב זה נדרשת חדשנות בסדר שני, אותה אנו מכנים - חדשנות כהתמזגות אופקים.

דוגמה

המצאת נורת הלהט

חדשנות נורה אדיסון

המצאת נורת הלהט נחקקה כאבטיפוס של רעיון החדשנות. תומאס אדיסון, הממציא ההוזה, הוכיח לעולם שאפשר להאיר בכוח החשמל. הוא עשה זאת רק לאחר שכמעט התייאש מן היכולת לעשות זאת. בראיה היסטורית מפוקחת יותר, ניתן לראות כי רבים לפני אדיסון הוכיחו כי ניתן להאיר בכוח החשמל, ורבים ניסו לרתום כוח זה לתוך הקשר מסחרי. גדולתו של אדיסון ושל צוותו היתה בכך שהתמידו, הביאו רעיונות יצירתיים (חוטי הלהט הראשונים יוצרו בכלל מגזעי עץ במבוק!) ויצרו מוצר שמבטא את הרעיון. העובדה שרבים כל כך ניסו לפתור את הבעיה, והמבנה של בעיה-פתרון מכניס את המצאה זו לגמרי לתחום החדשנות בתוך האופק.

חדשנות כהיתוך אופקים

רעיון היתוך האופקים‏[1] מתייחס לרגע שבו מספר דרכי פעולה וחשיבה נבדלות מתחברות יחד לכדי קטגוריה חדשה ומשמעותית המשנה את כל האסטרטגיה ודרכי מימושה. למעשה, היתוך זה יוצר אופק רחב יותר המכיל נדבכים שלמים מן האופקים שהותכו. היתוך האופקים הוא פעולה שלא ניתן לחולל במודע אך ניתן לעצב סביבה ותנאים שעשויים בבוא העת את להביא לאירועים של היתוך אופקים. אירוע היתוך האופקים הוא למעשה מסגור מחדש ברמה האסטרטגית.

תנאים להיתוך אופקים

  • מרחב חיכוך בין אופקים - התנאי הבסיסי ביותר להיתוך אופקים הוא מפגש ער עם הקיום של אופקים מקבילים. השותפים בתהליך חייבים להכיר ברמה טובה את האופקים הללו,
  • קבוצת שינוי - קבוצה שנוכחים בה אנשים עם הבנה של מספר איזורים חיוניים בארגון או בסביבתו, וניחנים בחשיבה לא שגרתית.
  • יכולת שהיה בענן - הקבוצה הזו, ובמידה פחותה יותר - הארגון שמחזיק בה, חייב להיות מסוגל לשהות בעמימות הנדרשת כאשר מחזיקים לאורך זמן אופקים רבים הנראים כסותרים זה את זה, או לכל הפחות לא מתקשרים.
  • יכולת המשגה - כדי להבין מה קיים באופקים השונים, לתקשר את הקיים, ולייצר את הקטגוריה החדשה, נדרשת יכולת המשגה ברמה גבוהה.

דוגמה

יצירת האייפון

מכשיר האייפון לא הכיל טכנולוגיות מרכזיות חדשות. הוא אפילו לא המציא את הקטגוריה של מכשיר חכם (סמארטפון). הגדולה של המכשיר, ששינה את האופן שבו אנשים מתקשרים, וצורכים מידע וידע היתה בכך שהוא יצר קטגוריה חדשה כפועל יוצא ממפגש בין אופקים נבדלים. סטיב ג'ובס, בהצגת המכשיר, החל את הרצאתו בטענה שהיום יחשוף שלושה מכשירים - אייפוד חדש, מכשיר טלפון, ומכשיר לתקשורת אינטרנטית. למעשה, שלושת ההיבטים הללו, או שלושת האופקים הללו התחברו יחד, בנוסף למספר אופקים נוספים. ההמצאה של האייפון חייבה יצירת קטגוריה חדשה שארגנה מחדש פיתוחים טכנולוגיים רבים שקודמו עד אז באפיקים נפרדים, היבטים חברתיים, עיצוביים ואחרים, לכדי מושגים וחפצים המובנים לכל אדם.

תורת היחסות ו'אקדמיה אולימפיה'

חדשנות פורצת דרך איינשטיין תורת היחסות
המשתתפים הקבועים של אקדמיה אולימפיה - איינשטיין (מימין), סולובין והביכט

מן הראוי לבחון את האקלים שמתוכו צמחה תורת היחסות. בשנת 1902 החלה להתכנס בברן שבשוויץ חבורה שכינתה את עצמה "אקדמיה אולימיפיה". החבורה התכנסה לרוב בביתו של אלברט איינשטיין ועסקה בסוגיות שונות לגמרי מן הפיזיקה, הפילוסופיה והמתמטיקה. בין השאר החבורה עסקה ברעיון של גאומטריות לא אוקלידיות כפי שנהגו על ידי אנרי פואנקרה, וברעיונותיו של הפילוסוף ארנסט מאך אודות הרציפות של המרחב. רעיונות אלו, בשעה שנהגו, לא יושמו הלכה למעשה כדי לבנות אלטרנטיבה לבעיות של הפיזיקה הניוטונית אף שבעיות אלו היו נהירות כמעט במלואן לפואנקרה ומאך.

שלוש שנים לאחר ראשיתה של קבוצה זו (ב-1905), התחולל אירוע שמכונה בהיסטוריה של המדע "שנת הפלאות". במהלך שנה אחת, פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים פורצי דרך, בין השאר אודות תורת היחסות הפרטית (עם הנוסחה המפורסמת E=mc2). רעיונות אלו, מהווים התלכדות אופקים של כל הרעיונות האמורים לעיל שהגיעו מדיסציפלינות שונות (גאומטריה, פילוסופיה, פיזיקה ועוד).‏[2] בתהליך של אקדמיה אולימפיה מופיעים בצורה יפה מאוד ארבעת ההיבטים האמורים שמסייעים להתרחשות חדשנות כהיתוך אופקים:

  • מרחב חיכוך בין אופקים - זהות הנוכחים, שהגיעו מתחומים שונים (פילוסופיה, פיזיקה, הנדסה, מתמטיקה), וזהות החומרים שבהם עסקה הקבוצה, אפשרו את מרחב המפגש והחיכוך שנדרש בין האופקים השונים.
  • קבוצת שינוי - הקבוצה האמורה ליוותה את עשייתו של איינשטיין במשך תקופה משמעותית, והיוותה בפועל קבוצת שינוי ממעלה ראשונה.
  • יכולת שהיה בענן - הנושאים שבהם עסקה הקבוצה נגעו בחלקן לאותן שאלות שהפיזיקה התקשתה להתמודד עמן, ובחלקן האחר לשאלות ודיונים שלא היתה להם תכלית ממשית באותה העת. רק מתוך היכולת לשהות בעמימות הכפולה הזו יכלה להווצר הקפיצה שחיברה את השאלות יחד לכדי תיאוריה חדשה.
  • יכולת המשגה - קשה לדעת במה עסקה בדיוק החבורה, אבל רק משמה ניכר שהם חפשו דרך לעשות משהו שונה. על כל פנים, תורת היחסות, כתוצר של הקבוצה, היא המשגה ומסגור מחדש ברמה היסטורית.

מלחמת יום כיפור

חדשנות מלחמת יום הכיפורים צבא מצרים
סילוני המים לפריצת הסוללות - חדשנות טכנולוגית בתוך הקשר קטגוריאלי רחב

מלחמת יום הכיפורים הינו אירוע נרחב בעל רמות מאוד שונות של התייחסות. אף על פי כן, ניתן להתייחס בהכללה לשתי רמות של חדשנות בתוך המלחמה. בצד הישראלי של המלחמה, רווחה מציאות של חדשנות בתוך האופק. לקראת המערכה הממשמשת ובאה פותחו תכניות רבות ואף עוצבו כלים יעודיים (למשל - גשר הגלילים) שיאפשרו לצה"ל לנצח במערכה. דוגמא שולית אבל מעניינת היא הניסיון של ישראל לתפוס גשר מצרי על התעלה. לעומת זאת, החדשנות המצרית קשורה בחדשנות של התלכדות והיתוך אופקים. המצרים הבינו את הנחיתות שלהם בהיבטים רבים, ויצרו אופק חדש שבו גורמי הנחיתות שלהם מהווים את מרכיבי היתרון שלהם:

הדוגמה המוכרת והמשכנעת ביותר היא רעיון המלחמה של סאדאת למלחמת יום כיפור. לסאדאת לא הייתה יכולת להתמודד עם שני תחומיי יתרון דרמטיים של צה"ל – עליונות אווירית ועליונות כוח התמרון הממוכן. אילו סאדאת היה חושב טכנית, הוא היה פוקד על מפקד חיל האוויר שלו - נא התאם את עצמך עם טייסיך ליכולות חיל האוויר הישראלי, תציג לי תכנית לשיפור מואץ. אותו דבר היה פוקד על חיל השריון המצרי. אבל הוא פעל הפוך. הוא זיהה את המגבלה, המשיג אותה לעומקה ובנה תכנית על בסיס הכרת המגבלה. בתכניתו לא נדרשה כלל עליונות אווירית, כי בטווח הפעולה שלו, שתוכנן לחמישה עד עשרה ק"מ ממזרח לתעלה, מבנה הכוח של צה"ל הוא התבסס על תמיכת מערך ההגנה האווירית הצפוף שנבנה ממערב לתעלה. באותו הגיון מערכתי, גם לא נדרשה לו יכולת תמרון ממוכנת משופרת, כי לא ביקש לתמרן לעומק המדבר ובהתייצבותו להגנה ממזרח לתעלה שלל את כושר התמרון הממוכן הישראלי באמצעות מסת רגלים מצוידת בטילי נ"ט. זו תפיסה הסתגלותית מובהקת.

בניין הכוח: בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי, אלוף גרשון הכהן‏[3]

רק בתוך האופק החדש שהמצרים יצרו, נוצרו הבעיות והצרכים שיולידו את החדשנות אליה נדרשו בתוך האופק (כמו משאבות המים לפריצת סוללות העפר או עגלות החי"ר).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

דואלוג:ציטוט

ציטוטים בנושא חדשנות חדשנות

פוסטים נבחרים של צבי לניר בנושא חדשנות

פוסטים בנושא חדשנות בבלוג דואלוג


הערות שוליים

  1. המושג שאול מן מ'מיזוג האופקים' בהגותו של הפילוסוף גדמר בספר 'אמת ומתודה' בהתייחס לפרשנות ספרותית. לטענתו, באקט הפרשנות נוצרת התמזגות בין שני אופקים שונים לגמרי - האופק של הכותב והאופק של הקורא. לכן, לטענתו, הקריאה ופרשנות מעניינות כל כך - מאחר והן מחברות דורות שונים והקשרים שונים לכדי תופעה חדשה
  2. כדאי לעיין בדפים שהוקדשו לכך במהדורה האלקטרונית של הספר Einstein for Dummies של קרלוס ל. קאלה.
  3. בתוך דיונים בביטחון לאומי 28: בניין הכח של צה"ל, מרכז בס"א, מאי 2014

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=חדשנות&oldid=9536"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.