הבדלים בין גרסאות בדף "חוק קאמפבל"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 17: שורה 17:
  
 
== קרא עוד ==
 
== קרא עוד ==
 +
{{דואלוג-ציטוט|מדידה}}
 
* [[הערכה ומדידה]]
 
* [[הערכה ומדידה]]
 
{{בלוג|למדוד-או-להיות-אפקטיביים|הארגון-שלכם-מודד-את-עצמו-4-דברים-שכדאי-ל}}
 
{{בלוג|למדוד-או-להיות-אפקטיביים|הארגון-שלכם-מודד-את-עצמו-4-דברים-שכדאי-ל}}
 
{{הערות}}
 
{{הערות}}

גרסה מ־11:13, 24 באפריל 2019

חוק קאמפבל הוא טענה מעולם המדיניות הציבורית לפיה מדדים המשמשים לקבלת החלטות נוטים להשפיע על ההתנהלות החברתית באופן שהופך את המדד לגורם משחית ומשבש:

ככל שמשתמשים יותר במדד חברתי כמותי בתהליך קבלת החלטות חברתיות, הוא יהיה נתון ליותר ויותר לחצים משחיתים ויפתח נטייה להשחית ולשבש את המנגנונים החברתיים עליהם הוא היה אמור לפקח.[1]

החוק נוסח על ידי החוקר דונלד קאמפבל בשנת 1979.

הסבר

מדדים המשמשים לקבלת החלטות פועלים כתמריצים ניהוליים במערכות. במילים של גישת המערכות המדד הופך למושך (attractor) שמוביל אליו וסביבו את הפעולות השונות. התמריץ שהמדד מייצר אינו תמרוץ להתנהלות יעילה או אפקטיבית יותר, אלא תמריץ להשפיע על המדד. מאחר וניתן להשפיע על המדד באופן קשה, עקיף ובעל ערך (כלומר להשפיע על מה שהוא מבקש למדוד), או באופן מהיר, פשוט וכוזב, מערכות ייטו כמעט תמיד לאפשרות הפשוטה יותר.

דוגמאות

כמעט בכל תחום בעולם המדיניות שמעורבת בו מדידה שהיא שקופה לנמדדים ומהווה בסיס לקבלת החלטות, נראה את הביטויים של חוק קאמפבל, דוגמת המקרים המוכרים שלהלן:

  • מעצרים עד לתום ההליכים בעבודת המשטרה - בתקופת המפכ"ל דנינו בחרה המשטרה למדוד את האפקטיביות של המלחמה בפשע על ידי מדידת מעצרים עד לתום ההליכים. המעצר עד לתום ההליכים, באישור הרשות השיפוטית, מבהיר, לכאורה, כי לא מדובר במעצר שוא. בפועל, במקום שהמעצרים יהיו מדד למלחמה בפשע, הם הפכו לתמריץ לעצור כמה שיותר חשודים עד לתום ההליכים, מהלך שעלה למדינה ולחשודים בדמים רבים.[2]
  • מדד הדיוק של רכבת ישראל - כדי לשמור על רמת הדיוק של הרכבת, ממשלת ישראל עוקבת אחר מדדי הדיוק של הרכבות. לכאורה מדובר במדד שמשפיעה באופן ישיר על איכות השירות לנוסעי הרכבת. עם זאת, מאחר והמדד אינו משוקלל באופן ישיר עם שביעות הרצון של הנוסעים, או עם מדד הדיוק/איחור של הנוסע עצמו, נוצרו מצבים שהרכבת העדיפה לדלג על תחנות כדי לשמור על מדד דיוק גבוה. באופן זה, הנוסעים נפגעו פגיעה קשה מאוד (איחור של שעות במקום דקות) כדי לשמור על המדד.[3]
  • מדד המיצ"ב במשרד החינוך - מבחן המיצ"ב נועד לספק למשרד החינוך ולהורים מידע על הצלחת התלמידים בבתי הספר השונים, כביטוי לאיכות ההוראה בבית הספר. מאשר ונתוני המיצ"ב משליכים על האוכלוסיה שמבקשת להתקבל לבית הספר ועל התייחסות המשרד לבית הספר, נעשו במשך השנים מאמצים רבים ומגוונים מצד בתי הספר להשפיע על המדד, באופן ישיר (למידה מכוונת למיצ"ב על חשבון תכנית הלימודים) ובאופן עקיף (הוצאת תלמידים חלשים מהמבחן, וכיוב').[4]
  • מדדי מכר בחברות קמעונאיות - בחינה של סוכני מכירות על בסיס מדדי מכר בלבד, תגרום ככל הנראה לעליה במכירות, אך לא בהכרח ברווחים (למשל בשל מציאות over-sale שתוביל להחזרות לבסוף).

קרא עוד

דואלוג:ציטוט

ציטוטים בנושא מדידה מדידה

פוסטים בנושא חוק קאמפבל בבלוג דואלוג


הערות שוליים

  1. Campbell, Donald T (1979). "Assessing the impact of planned social change". Evaluation and Program Planning2 (1): 67–90
  2. פנחס יחזקאלי, דייג אוהב דגים? – על משטרה ופשיעה, אתר ייצור יידע, ינואר 2015.
  3. הרכבת לא עוצרת בתחנה - כי היא לא רוצה, Ynet, 12.07.18.
  4. "נהדק את הפיקוח": חשד כי מנהלי בתי ספר זייפו מבחני מיצ"ב, מעריב, 24.12.18.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=חוק_קאמפבל&oldid=8859"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.