שינויים

חשיבה מערכתית משלבת בין '''חשיבה''', כתהליך פנימי, אנושי, לבין '''ה[[מערכת]]''' - אוסף של גורמים הפועלים בעולם. כלומר, חשיבה מערכתית עוסקת באופן שבו אנו חושבים על מערכות, והיא מנוגדת לחשיבה שאינה אודות מערכות (למשל חשיבה לוגית פשוטה). מעצם ההגדרה, החשיבה המערכתית עוסקת, על כן בשתי גזרות נפרדות העולות לכדי שלם אחד: מצד אחד (ברמת '''החשיבה''') החשיבה המערכתית מבקשת לספק מענה לקשיים האנושיים המובנים לחשוב על מערכות מורכבות, ומצד שני (ברמת '''המערכת''') נדרשת לפתח כלים לניתוח של מערכות מורכבות.  ד"ר פנחס יחזקאלי [http://www.xn--7dbl2a.com/wiki/מושגים/חשיבה-מערכתית/ כותב] כי "חשיבה מערכתית הינה ההבנה שאנו פועלים במערכת מורכבת, הכפופה לתכונות ולחוקים של מערכות מורכבות, המאפשרים לנו יכולת ניתוח טובה שלה, של הסביבה המשימתית בה היא פועלת ושל מערכות יריבות בסביבה הזו. בניתוח זה ניתן להבחין בהשפעות הדדיות של מרכיבים שונים על המערכת כולה והתמודדות עם בעיות בצורה רב ממדית (פתרון בעיה לטווח ארוך ולא בצורה נקודתית), בין תחומית ואינטגרטיבית (פתרונה של אותה בעיה בצורה שתעלים אותה כליל מארגון שלם ולא רק ממערכת אחת בו)". יחזקאלי מדגיש בהגדרה זו את ההיבט התיאורטי של הסברת אופן הפעולה של מערכות מורכבות." הגדרה אחרת היא של תא"ל ד"ר שמעון נוה מציגה את החשיבה המערכתית כ"היכולת יכולת לחשוב ולפעול בהרמוניה בסביבה עתירת סתירות" (<ref>שמעון נוה, 2003'''אמנות המערכה - התהוותה של מצויינות צבאית''', 2001, ע' 206).</ref>. נווה, לעומת יחזקאלי, מדגיש את ההיבט היישומי של החשיבה המערכתית, כתנאי לפעולה במציאות מורכבות. ביסוד ה'''חשיבה המערכתית''' מצויה ההבנה כי לא ניתן לפתור בעיות מהותיות ב[[מערכת]] במערכת מתוך רדוקציה שלהן לגורמים. זאת משתי סיבות:

* '''האתגרים פרוסים על פני המערכת''' - מכלול הזיקות, ולא הגורמים השונים, מייצרים את התופעות הנגלות במערכת, ועל כן יש להתמודד עם הזיקות המערכתיות. תופעה זו מגולמת באמירה הרווחת ש"השלם גדול מסכום חלקיו".

הבנת האלמנטים הפועלים ומערכת הזיקות בניהם מצריכה מצד אחד יכולת סקירה רחבה ככל הניתן, ומצד שני יכולת לצמצם את כל המידע הרב לכדי ידע בעל משמעויות אופרטיביות. הטענה הבסיסית של ד"ר [[צבי לניר]] היא שאופי החשיבה האנושית הוא מערכתי ו[[סבוך]] בבסיסו ועל כן מתאים במיוחד להבנה של מערכות סבוכות. להלן כמה כלים ליצירת מבט מקיף אך פשוט אודות מערכת:* '''[[המשגה]]''' - ההמשגה, קרי - היכולת להפוך דפוסים מורכבים לייצוגים מילוליים פשוטים אך לא מקבעים מאפשרת לנו להתמודד עם הסיבוכיות הרבה. תהליך ההמשגה מצריך מרחב שיח בתוכו יווצרו ה[[מושג|מושגים]] החדשים. ההמשגה נעה כל העת בין '''הפשטה של היבטים קונקרטיים''' לבין '''קונקרטיזציה של המושפט'''. * '''חשיבה "[[ענן|עננית]]"''' - הסקירה של השלם המערכתי גורמת לחשיבה האנושית להכנס למצב "ענני" - יותר מידי אינפורמציה שקשה לאחסן אותה במגירות מוכנות מראש. על כן שלב זה קשה מאוד לחלק מן האנשים. אבל עם ההתעבות של הענן השהייה בענן אנו מבינים יותר ויותר קשרי גומלין בין האלמנטים והופכים את הענן לבר-נשיאה. החשיבה על הענן היא בהכרח '''חשיבה על השלם''' המערכתי וניסיון '''להבין את ההקשרים השונים''' של פעולת המערכת ו'''היחסים בין חלקי המערכת השונים'''. * '''[[המשגה]]''' - ההמשגה, קרי - היכולת להפוך דפוסים מורכבים לייצוגים מילוליים פשוטים אך לא מקבעים מאפשרת לנו להתמודד עם הסיבוכיות הרבה. תהליך ההמשגה מצריך מרחב שיח בתוכו יווצרו המושגים החדשים. ההמשגה נעה כל העת בין '''הפשטה של היבטים קונקרטיים''' לבין '''קונקרטיזציה של המושפט'''.

* '''[[מפה מושגית]]ומפות שחקנים''' - יצירה של מפות, בין אם אלו ממפות שחקנים, מגמות ווקטורים, ובין אם מיפוי של המושגים שלנו, מסייעת להתמודד עם המורכבות הקוגנטיבית. כך נוכל לצייר את מערכת הזיקות, לדון בה, ולבסוף לנוע אל עבר המסגרת הכללית הרצויה. המפה המושגית מסייעת לצייר '''ניגודים משלימים ומתחים מובנים''' בין רכיבי המערכת.* '''בחינה של [[היטלים]] שונים''' - הצגת הפרספקטיבות השונות להתבוננות במערכת מאפשרת הבנה טובה יותר שלה, שאינה מובנת מנקודת הסתכלות אחת.* [[המרפסת ורחבת הריקודים|'''עליה למרפסת''']] - החשיבה המערכתית מחייבת שהייה שמנוגדת לצורת החשיבה שלנו תוך כדי פעולה. לכן עלינו "לעלות למרפסת" כדי להתבונן במבט רחב יותר על הסוגיה ועל הפעולה שלנו בתוכה.

בהקשר הישראלי, ובייחוד בספירה הבטחונית קדמו את מושג החשיבה המערכתית ד"ר '''[[צבי לניר]]''' וד"ר '''שמעון נווה''' שפעלו יחד ב[[ויקי:מלת"ם|מלת"ם]] בשנות ה-90' וה-2000.