7,737
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==הרקע למודל==
אחד המאמרים שכותבי המסמך הסתמכו עליו, הוא מאמרה של דונלה מדווס (Donella Meadows)<ref>Donella Meadows, [https://donellameadows.org/archives/leverage-points-places-to-intervene-in-a-system/ Leverage Points: Places to Intervene in a System], The Sustainability Institute. 1999</ref> העוסק בנקודות מנוף לשינוי מערכתי. המאמר מפרט 12 סוגים של מנופים, מהגלוי ביותר, אך בעל ההשפעה הפחות ביותר, אל הנסתר אך המשפיע ביותר:
<div class="inverted example-block"># קבועים, פרמטרים (כמו סובסידיות, מיסים, תקנים) #העומק והגודל של המאגרים (באפרים) והמלאים המייצבים, באופן יחסי למהירות הזרימה שלהם#המבנה של המלאים ושל זרימת המשאבים החומריים (כגון רשתות תחבורה, מבני גיל אוכלוסייה).#משך השיהוי והעיכוב בהתייחס לקצב השינוי במערכת#הכח של מעגלי משוב שליליים בהתאם להשפעות (אימפקט) אותם הם מנסים לתקן. #הרווח הטמון בהמשכיות של מעגלי המשוב החיוביים #המבנה של זרימת המידע (למי יש ולמי אין גישה למידע)#החוקים של המערכת (כגון - תמריצים, ענישה, מגבלות מובנות) #הכוח להוסיף, לשנות, או לאפשר את ה[[ארגון עצמי|ארגון העצמי]] של מבנה המערכת#היעדים של המערכת #תפיסת העולם (mindset) או ה[[פרדיגמה]] שעל בסיסם ממכוננת המערכת על מטרותיה, המבנה שלה, הכללים שבה, העיכובים והפרמטרים שלה.#הכח [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות|לשנות פרדיגמות]]</div>=== ההשראה למבנה הקרחון ===
[[קובץ:Structural-Model1.png|ממוזער|המודל של פרוייד כפי שהופיע במקור. לא מתואר כ״קרחון״|219x219 פיקסלים]]
הרעיון של רמות גלויות וסמויות וההעמדה שלהן כקרחון שבו רב הסמוי על הגלוי אינה ייחודית למודל המתואר. למעשה, המודלים הרווחים של שיין (מודל הפירמידה של התרבות הארגונית) וכן ההעמדה המבנית והסטרוקטורלית של הנפש לפי פרוייד מציגית מבנים דומים למדי.
[[קובץ:הפירמידה של שיין.png|ממוזער|הפירמידה של שיין (העמדה כמשולש)]]אדגר שיין, ממייסדי התחום של הפיתוח הארגוני, הציג את השכבות של התרבות הארגונים באופן דומה למודל הטופוגרפי של פרוייד:
* בתחתית הנחות היסוד הסמויות * באמצע הערכים והנורמות* באזור הנגלה ההתנהגות הגלויה (artifacts).
המודל של שיין לא הוצג לראשונה כמשולש, אך ההתייחסות הרווחת אליו היא כאל פירמידה או משולש העומד על ראשו.
=== הרעיון של מודלים מנטליים ===
פיטר סנג׳י, מכותבי המאמר של FSG הקדיש לנושא המודלים המנטליים פרק שלם בספרו ״הארגון הלומד״ (1990).<ref>פיטר סנג׳י, הארגון הלומד, מטר: 2008. עמ׳ 181-211. </ref> הנושא של מודלים מנטליים (בתיאורים שונים) מצוי בחקר מעמיק גם בעולמות הפילוסופיה של המדע (ומגולם ברעיון ה[[פרדיגמה]] של קון) וגם בהיבטים חברתיים מגוונים.
==לקריאה נוספת==