שינויים

'''מודל פס הייצור '''(כמסגרת תפיסתית, מעבר לפס הייצור הממשי)''' '''הינו רעיון מארגן של חלק נכבד מה[[מערכת|מערכות]] המודרניות, המאפשר חלוקה לא [[שילוביות|שלובית]] אך [[יעילות|יעילה ]] של העבודה.

לפי '''מודל פס הייצור''', רוב רובם של בני האנוש מאיישים את רצפת הייצור. פועלי הייצור צריכים לדעת רק דבר אחד וזה מעט מאוד - להגיע בזמן ולאייש את המקום המיועד להם. מה שהם בתכלית פועלי הייצור אינם נדרשים לדעת הוא מה התכלית.  מעל עובדי הייצור נמצאים המהנדסים – מהנדסי המוצר ומהנדסי התהליך. אלו גם כן אינם צריכים לחשוב על התכלית אלא רק על המוצר עצמו בכללותו – הם המומחים ל"איך".  לבסוף נמצאים אלו שלמדו מנהל עסקים ומאיישים את הרמות הבכירות ואת מחלקת המכירות. הם אלו שאחראים להבין את התכלית, ה"לשם מה", באופן המבוסס על עולמות תוכן ממדעי החברה. בכללותו, התהליך הארגוני של פס הייצור הוא לגמרי [[מלמעלה למטה]] (Top-down): איש העסקים ייזום, המהנדס יתכנן ופועל הייצור ייצר. '''העולם של פס הייצור''' מהווה תשתית תפיסתית לניהול בארגונים רבים שאינם דומים כלל לפס הייצור. היעילות של מודל זה (שמתוארת לראשונה בפירוט בספרו המכונן של אדם סמית' "עושר העמים") היא היעד הנשגב של כל ארגון בתקופה המודרנית. הצלחתו של המודל נעוצה בכך שהוא מאפשר יצירה של [[פשוט|מערכת סגורה ופשוטה]] שניתן לעצב ולנהל באופן אופטימלי. האתגר שמודל זה מציב בפנינו נובע מהחלתו על מרחבים שהם בהגדרתם [[מערכת סבוכה|סבוכים]] ומחייבים [[חשיבה מערכתית]].