*'''[[פרובלמטיזציה]] ו[[המשגה|המשגת]] הבעייה''' - אי ההתכחשות לכך שקיימת בעיה - גם אם בשלב הראשון היא מוצגת כבעיה טכנית - מקרב את היכולת לעמוד מול הבעיה כבלתי פתורה ולהתחיל את הלמידה.
*'''הרחבת מרחב ה[[התמרה]] התפיסתי''' - ככל שנרחיב את מרחב השיח האנושי ומרחב הרעיונות שאנו נמצאים בו, נוכל לסגל אלטרנטיבות לחשיבה הקיימת. כך, למשל, הפריצה הגדולה של אלברט איינשטיין מיוחסת לתהליך הלמידה שהנהיג תחת השם [[wikipedia:olympia academy|אקדמיה אולימפיה]] בה נלמדו תחומי ידע שלא היה להם שום ייחוס לפיזיקה אך היוו לבסוף תשתית ל[[wiki:תורת היחסות|תורת היחסות]] (להרחבה ראה התייחסות נרחבת בערך [[חדשנות#תורת היחסות ו'אקדמיה אולימפיה'|חדשנות]]).
*'''פיתוח מרחב [[התנסות ]] מואץ''' - יצירה של מרחב [[התנסות ]] כדי לקדם אפשרויות פעולה חדשות, מעשיר את מרחב ההבנה, ומפתח בפועל אפשרויות פעולה אחרות בדרך של ניסוי וטעיה.
כל ההיבטים ההלו, המהווים בראיית דואלוג את [[המעבדה הדואלוגית]] (חיבור של למידה ועשיה) מאפשרים את רגע ההכרה, ואת תחילתה של [[למידה בסיסית]].