עיבוד תהליכי חשיבה

עיבוד תהליכי חשיבה הוא חלק הכרחי למיצוי ההבנות של הדיונים בארגון ולהצלחת התהליכים האסטרטגיים. תהליכי חשיבה הם חלק אינטגרלי מהאופן שבו ארגון מגבש את האסטרטגיה שלו בשגרה, באופן עתי ולמול שינויים שמחייבים התמקמות מחדש. לרוב התהליכים האלו מחברים בין דיונים או וסדנאות לבין עיבוד של התובנות לכדי מסד המאפשר המשך פיתוח ידע וקבלת החלטות.

למה בכלל צריך עיבוד?

תהליכי חשיבה מבוססים על איזון בין שתי יכולות קוגניטיביות - חשיבה גילויית וחשיבה ביקורתית. לרוב סוגי החשיבה האלו לא מתקיימים יחד באופן מיטיבי, ולכן אנו נוטים להפעיל מינונים שונים של אלו בנפרד. כאשר אנו מנהלים דיון במתווה של סיעור מוחות אנחנו מנסים להפעיל את יכולות הגילוי שלנו, שהן יותר אסוציאטיביות, ופועלות באופן מוצלח בחבורה. אלא שבתהליך הזה אנחנו מתקשים לעכל את כל הרעיונות שעולים ועל אחת כמה וכמה לתעדף אותם ולהפיק מהם את המיטב. אם אנחנו מפעילים באותו רגע את היכולת השיפוטית-ביקורתית שלנו אנחנו עשויים לחסום את יכולת הגילוי כליל.

תהליך העיבוד האוחר נדרש כדי לאפשר מיצוי של שתי היכולות - להתקדם בדיון הסיעורי, ולאחר מכן לעבד, לתקף, לתעדף ולבקר כך שנפיק תוצר שהארגון יכול להמשיך לפתח ולהעביר בהמשך גם לאפיקי ביצוע. העיבוד מפעיל יכולות אנליטיות שפועלות באופן מיטיבי לבד או בזוג, הוא מסייע לארגן את התובנות, לברור את המוצלחות, לנסח את הקשרים בינהן ולהתכונן לדיון הבא בתהליך.

עקרונות

• עיבוד הוא משימה עם אג׳נדה - תהליך העיבוד מערב ערכים, תפיסות ואמונות של המעבד.
• לשפוט את התובנות לפי הערך - אין הלימה בין חשיבות התובנות לנוכחות שלהן בדיון עצמו בהיבטי זמן, מלל או דובר.
• עיבוד ולא סיכום - העיבוד הוא לא רק ארגון של התובנות, הוא מאפשר גם להעמיק ולהרחיב את התובנות.
• עיקר וטפל - העיבוד חייב לשים את הדגש על מה שחשוב.
• עיבוד כחלק מתהליך - התכלית של עיבוד מוצלח היא לחבר בין הדיונים באופן שמאפשר להתקדם קדימה ולהתניע במהירות את הדיון הבא.
• מותר להשאיר הבנות על ריצפת העריכה - מטרת העיבוד היא לא זיכרון דברים אלא דחיפה של השלב הבא בתהליך.

התנאים לעיבוד מוצלח

• חומר גולמי - ככל שנצליח להפיק חומר גולמי איכותי יותר מתהליך החשיבה עצמו כך יקל עלינו לערוך עיבוד איכותי. החומר הגולמי יורכב מתמלול של הדיון (קל יותר ואפקטיבי יותר לתמלל את השיח ללא הדוברים - זה לא פרוטוקול דיון אלא זרם התודעה המשותף שלנו). צילום של לוח מחיק אם נעשה בו שימוש, וכן כל פריט מידע אחר שנוצר סביב הדיון.
• תשתית תובנות - יש ערך רב בקבלת תובנות מרכזיות מן המשתתפים במידה ויש להן תובנות מנוסחות. לשם כך כדאי ״לנער תובנות״ ישר אחרי הדיון, בשיחה קצרה (עד 5 דקות) עם משתתפים רלוונטיים.
• זמן מספק לעיבוד - תהליך עיבוד מחייב השקעה של זמן. דיון של שעה עד 4 שעות יצריך 2-4 שעות של עיבוד לאדם מיומן.
• לתת לתובנות לשקוע - יום או יומיים לאחר אירוע החשיבה לגשת לעיבוד. לא לעבד מאוחר מדי מאחר ואנו נוטים לשכוח את החידושים המשמעותיים והניואנסים שעלו (לערוך עד שבוע ממועד הדיון).

שלבים בעיבוד טקסטואלי

כאשר עוברים על הטקסט ניתן לעבוד באופן הבא:

1. המשגה - לסרוק את הטקסט כולו ולתת כותרת לכל תובנה. הכותרת צריכה להיות מושג עשיר שיאפשר בהצגת התובנה להסביר אותה בקצרה מבלי שנצטרך לחזור לטקסט הגולמי.
2. ארגון - לקבץ יחד את התובנות שקשורות זו לזו.
3. זיהוי התובנות והנושאים המרכזיים - לתת לקבוצות כותרות משל עצמן, או לבחור תובנה אחת עבור כל קבוצה שמייצגת את הקבוצה כולה.
4. לבחון את הקשרים, המתחים והחיבורים שניתן להבחין בהם - לנסות לנסח את מערכת הקשרים בין הקבוצות אם יש כזו.
5. התאמה להצגה - העברה של הקבוצות המרכזיות למדיום שניתן דרכו להציג את העיבוד (אם כהכנה לדיון אז על שקף או 2 שקפים במצגת), אם כבסיס לקבלת החלטות באופן טקסטואלי וכדומה.

שאלות מנחות לעיבוד

• על מה אנשים דיברו?
• מה התחדש מהדיונים הקודמים?
• מה לא מעניין יותר?
• מה לא הבנו?
• אילו תובנות ניתן לקבץ יחד?
• מה המתחים המובילים בדיון?

קרא עוד

• למידה בסיסית
• למידה ארגונית
• פיתוח ידע
• תהליך חשיבה אסטרטגי

פוסטים בנושא עיבוד תהליכי חשיבה בבלוג דואלוג