הבדלים בין גרסאות בדף "עיצוב המערכה"

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "עיצוב המערכה הוא מושג המתאר את התהליך המאפשר פעולה ארגונית רחבה, מתואמת ומשולבת לאורך זמ...")
 
 
(25 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
עיצוב המערכה הוא מושג המתאר את התהליך המאפשר פעולה ארגונית רחבה, מתואמת ומשולבת לאורך זמן במטרה להשיג תכלית [[אסטרטגיה|אסטרטגית]] מרחיקת לכת בסביבה [[סבוך|סבוכה]]. במידה רבה, עיצוב המערכה מוצלח מגלם את המימוש של שלושת עמודי התווך של דואלוג - [[אי וודאות|ניהול בתנאי אי וודאות]], [[פיתוח ידע]], ו[[מנהיגות הסתגלותית]] - ומביא אותם יחד לכדי שלמות של רלוונטיות ארגונית.  
+
{{טורקיז
==מקורות המושג==
+
|'''עיצוב מוצלח של המערכה הארגונית מהווה מימוש של [[:קטגוריה:עמודי תווך|עמודי התווך]] הנוספים של דואלוג - [[אי וודאות|ניהול בתנאי אי וודאות]], [[פיתוח ידע]], ו[[מנהיגות הסתגלותית]] - ומביא אותם יחד לכדי שלמות של רלוונטיות ארגונית.'''
מושג עיצוב המערכה יונק מן החשיבה הסובייטית של העשורים הראשונים של המאה ה-20 אודות ה"אופרציה העמוקה". נהוג לתאר את ראשית התפתחות החשיבה המערכתית למלחמת האזרחים האמריקנית<ref>צבי לניר, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf "מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית"], '''מערכות 352-353''', 1995, עמ' 5.</ref>, אך הרעיון הכללי של הפקדת מטרות האסטרטגיה בידי דרגים אופרטיביים, שיחלקו את המשימות בתורם על הדרגים הטקטיים, מיוחס לתאורטיקנים ואנשי-צבא גרמנים ורוסים, שפיתחו אותו הלכה למעשה (ובאופן בלתי תלוי) לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, במהלך שנות ה-20 וה-30 ועד מלחמת העולם השנייה<ref>שם, עמ' 6.</ref>.
+
[[קובץ:Oploud.png|70px|לא ממוסגר|מרכז]]
 +
|יישור = center
 +
}}
  
על רקע החשיבה הסובייטית משנות ה-30', עלה בשנים האחרונות תחום המערכה כתחום שמייצר את הגשר והקישור שבין הטקטיקה והאסטרטגיה ולהפך. הרמה הטקטית עוסקת בשאלות של מציאות: (תמרון והפעלת אש). השאלה היא כיצד מפעילים את הכוחות כדי לייצר מציאות פיזיקאלית מסוימת. הרמה האסטרטגית, לעומתה, עסוקה בשאלות מופשטות<REF>דוגמה לכך ניתן לראות בהגדרת מטרות מלחמת יום הכיפורים על ידי נשיא מצרים [[סאדאת]] - "לערער על תורת הביטחון הישראלית", בתוך אנוואר אל סאדאת, "סיפור חיי", עמ' 250-252.</REF>, שלרוב לא ניתן לתרגם אותן באופן ישיר לפעולה במרחב הטקטי. הרעיון המערכתי הוא זה אשר מייצר את מרחב הביניים אשר מסוגל לתפור יחדיו את שני המרחבים.
+
'''עיצוב המערכה''' הוא מושג המתאר את התהליך המאפשר פעולה ארגונית רחבה, מתואמת ומשולבת לאורך זמן במטרה להשיג תכלית [[אסטרטגיה|אסטרטגית]] מרחיקת לכת בסביבה [[סבוך|סבוכה]].
{{ציטוט|מרכאות=כן|
 
קבוצת קצינים בראשותו של רמטכ"ל הצבא האדום, [[wiki:מיכאיל טוכאצ'בסקי|מיכאיל טוכצ'בסקי]], החלה לעסוק בעיצוב הדוקטרינה הצבאית
 
לצבא האדום החדש. נקודת המוצא של הקבוצה בעבודתה הייתה כי יש צורך לא רק בתיקוני אד-הוק של תיאוריות הלחימה המוכרות להם
 
מהתנסותם בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, אלא יש לפתח תיאוריית מלחמה חדשה. החדשנות של אותה קבוצה מוסברת גם באווירה הכללית של ניתוץ מושגי העבר - אווירה שאיפיינה את שנות ה-20 בברית המועצות המהפכנית כמעט בכל תחומי הידע. באותן שנים עשו הסובייטים מאמץ גדול ליצור מדע, חשיבה ותרבות, ייחודיים משלהם. בהשארת כל אלה נוצרה התיאוריה של "האופרציה העמוקה".
 
בשפה העברית המושג "אופרציה מתרגם למושג "מערכה", ומכאן מתבקשת זהות בין "אופרציה" לבין "מערכת" או "מערכתיות"... ניתן למצוא בתיאוריית "האופרציה העמוקה" רעיונות שהיום היינו מכנים אותם כמערכתיים. לכן יש אפוא הצדקה לכנות את תיאוריית "האופרציה העמוקה" בשם תיאוריית "המערכה העמוקה". זו תיאוריה מערכתית במובן זה שהיא עונה על ההגדרה המילונית של "איכות של שלם שהיא מעבר לצירוף החלקים
 
המרכיבים אותו". גלומה בה ההנחה כי השלם האופרטיבי הוא יותר מסך כל החלקים הטקטיים המרכיבים אותו.
 
|מקור=[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית] - ד"ר [[צבי לניר]], עמ' 12.}}
 
  
ה[[התמרה]] של מושג המערכה לעולם הארגוני איננה מובנת מאיליה, ויש לה קונוטציות "בטחוניות" נוקשות ובעייתיות, אך ההיכרות שלנו בדואלוג עם אופן השימוש במושג בארגונים, מביא דווקא את המובנים הרכים והלא-היררכיים של עיצוב המערכה.  
+
ה[[התמרה]] של מושג המערכה לעולם הארגוני איננה מובנת מאיליה, ויש לה קונוטציות "בטחוניות" נוקשות ובעייתיות, אך ההיכרות שלנו בדואלוג עם אופן השימוש במושג בארגונים, מביא דווקא את המובנים הרכים והלא-היררכיים של עיצוב המערכה. '''הניסיון הבהיר לנו כי העולם של עיצוב המערכה הינו היישום המתקדם ביותר שאנו מכירים של חשיבה של מערכות [[סבוך|סבוכות]] (''complex system thinking'') בעולם הארגוני והניהולי, וההטמעה שלו בארגונים מאפשרת פריצה קדימה במישורים רבים'''.
  
 
==עיצוב, תכנון וניהול המערכה==
 
==עיצוב, תכנון וניהול המערכה==
 
נהוג לחלק את הניהוג המערכה לשלושה שלבים:
 
נהוג לחלק את הניהוג המערכה לשלושה שלבים:
===עיצוב===
+
===עיצוב המערכה===
 
השלב שבו מבינים מחדש את [[גבולות המערכת]] ומשרטטים אל תוכם את יעדי וגבולות המערכה. שלב זה הינו תפיסתי, ומתקיים לרוב במרחב חשיבה פתוח. בתהליך זה [[המשגה|נוצרים המושגים]] שישמשו את המערכת לפעולה שילובית (מייצרים את ההבנה המשותפת של האתגר והמענים) ובהמשך לתכנון התהליכים.
 
השלב שבו מבינים מחדש את [[גבולות המערכת]] ומשרטטים אל תוכם את יעדי וגבולות המערכה. שלב זה הינו תפיסתי, ומתקיים לרוב במרחב חשיבה פתוח. בתהליך זה [[המשגה|נוצרים המושגים]] שישמשו את המערכת לפעולה שילובית (מייצרים את ההבנה המשותפת של האתגר והמענים) ובהמשך לתכנון התהליכים.
===תכנון===
+
===תכנון המערכה===
בשלב זה אנו ההבנה והמושגים המשותפים הופכים לתכנון ארגוני ביחס למשימות שיש לקדם כדי להוציא לפועל את המערכה. שלב זה משפיע במידה רבה גם על יעדי המערכה משום שהוא מבהיר את מידת היכולת הארגונית לקדם את היעדים המערכתיים.  
+
בשלב זה ההבנה והמושגים המשותפים הופכים לתכנון ארגוני ביחס למשימות שיש לקדם כדי להוציא לפועל את המערכה. שלב זה משפיע במידה רבה גם על יעדי המערכה משום שהוא מבהיר את מידת היכולת הארגונית לקדם את היעדים המערכתיים.  
===ניהול===
+
===ניהול המערכה===
שלב הניהול מבטא את הרגעים שבהם המערכה מתנהלת בשיאה, ויש להכריע בפרקי זמן קצרים מאוד על המשך פיתוח התהליכים. שלב זה, שרלוונטי מאוד בחשיבה הצבאית (זהו השלב של הפיקוד תוך כדי הקרב) הינו לרוב פחות רלוונטי לחשיבה הארגונית, אך ניתן למצות מתוכו לא מעט אלמנטים שיסייעו גם לארגונים אזרחיים לפעול בשגרה.  
+
שלב הניהול מבטא את הרגעים שבהם המערכה מתנהלת בשיאה, ויש להכריע בפרקי זמן קצרים מאוד על המשך פיתוח התהליכים. שלב זה, שרלוונטי מאוד בחשיבה הצבאית (זהו השלב של הפיקוד תוך כדי הקרב) הינו לרוב פחות רלוונטי לחשיבה הארגונית האזרחית, אך ניתן למצות מתוכו לא מעט אלמנטים שיסייעו גם לארגונים אזרחיים לפעול בשגרה עוד יותר מכך במצבי משבר.
 +
<center>
 +
==טבלה של [[חשיבה מערכתית#שמעון נווה|שמעון נווה]] - בין עיצוב ותכנון (2005)==
 +
</center>
 +
{| class="wikitable" cellpadding="5"
 +
|-
 +
 
 +
!
 +
<center>'''עיצוב'''</center>
 +
 
 +
!
 +
<center>'''תכנון'''</center>
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
למידה
 +
|
 +
תכנון פעולה
  
 +
|-
 +
|
 +
מתייחס להקשר
 +
|
 +
מתייחס למצב
 +
|-
 +
|
 +
עניינו יצירת רעיון מארגן חדש
 +
|
 +
עניינו התאמת הקיים
 +
|-
 +
|
 +
עניינו הסדרה הגיונית של בעיות – problem setting
 +
|
 +
עניינו פתרון בעיות problem solving
 +
|-
 +
|
 +
יוזם מעבריות בין [[פרדיגמה|פרדיגמות]]
 +
|
 +
מתפקד בתחום גבולות פרדיגמה קיימת
 +
|-
 +
|
 +
הוליסטי ולא מפורט
 +
|
 +
מפורט אך לא שלם
 +
|-
 +
|
 +
רב-מימדי והטרוגני
 +
|
 +
חד-מימדי והומוגני
 +
|-
 +
|
 +
עניינו חשיבה ספקנית וביקורתית
 +
|
 +
מאפשר ניהוג ועדכון פעולה בתנאי לחימה
 +
|}
 +
 +
==מקורות המושג==
 +
מושג עיצוב המערכה יונק מן החשיבה הצבאית הסובייטית של העשורים הראשונים של המאה ה-20 אודות ה"אופרציה העמוקה". נהוג לתאר את ראשית התפתחות החשיבה המערכתית למלחמת האזרחים האמריקנית<ref>צבי לניר, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf "מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית"], '''מערכות 352-353''', 1995, עמ' 5.</ref>, אך הרעיון הכללי של הפקדת מטרות האסטרטגיה בידי דרגים אופרטיביים, שיחלקו את המשימות בתורם על הדרגים הטקטיים, מיוחס לתאורטיקנים ואנשי-צבא גרמנים ורוסים, שפיתחו אותו הלכה למעשה (ובאופן בלתי תלוי) לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, במהלך שנות ה-20 וה-30 ועד מלחמת העולם השנייה<ref>שם, עמ' 6.</ref>:
 +
{{ציטוטרץ|מרכאות=כן|
 +
תוכן=קבוצת קצינים בראשותו של רמטכ"ל הצבא האדום, [[wiki:מיכאיל טוכאצ'בסקי|מיכאיל טוכצ'בסקי]], החלה לעסוק בעיצוב הדוקטרינה הצבאית
 +
לצבא האדום החדש. נקודת המוצא של הקבוצה בעבודתה הייתה כי יש צורך לא רק בתיקוני אד-הוק של תיאוריות הלחימה המוכרות להם
 +
מהתנסותם בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, אלא יש לפתח תיאוריית מלחמה חדשה. החדשנות של אותה קבוצה מוסברת גם באווירה הכללית של ניתוץ מושגי העבר - אווירה שאיפיינה את שנות ה-20 בברית המועצות המהפכנית כמעט בכל תחומי הידע. באותן שנים עשו הסובייטים מאמץ גדול ליצור מדע, חשיבה ותרבות, ייחודיים משלהם. בהשארת כל אלה נוצרה התיאוריה של "האופרציה העמוקה".
 +
בשפה העברית המושג "אופרציה מתרגם למושג "מערכה", ומכאן מתבקשת זהות בין "אופרציה" לבין "מערכת" או "מערכתיות"... ניתן למצוא בתיאוריית "האופרציה העמוקה" רעיונות שהיום היינו מכנים אותם כמערכתיים. לכן יש אפוא הצדקה לכנות את תיאוריית "האופרציה העמוקה" בשם תיאוריית "המערכה העמוקה". זו תיאוריה מערכתית במובן זה שהיא עונה על ההגדרה המילונית של "איכות של שלם שהיא מעבר לצירוף החלקים
 +
המרכיבים אותו". גלומה בה ההנחה כי השלם האופרטיבי הוא יותר מסך כל החלקים הטקטיים המרכיבים אותו.
 +
|מקור=[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית] - ד"ר [[צבי לניר]], עמ' 12.}}
 +
===המערכה כגשר בין האסטרטגיה והיישום===
 +
בעשורים האחרונים רעיון עיצוב המערכה התייצב כתחום שמייצר את הגשר והקישור שבין הטקטיקה וה[[אסטרטגיה]] ולהפך. הרמה הטקטית עוסקת בשאלות של מציאות: (תמרון והפעלת אש). השאלה היא כיצד מפעילים את הכוחות כדי לייצר מציאות פיזיקאלית מסוימת. הרמה האסטרטגית, לעומתה, עסוקה בשאלות מופשטות<ref>דוגמה לכך ניתן לראות בהגדרת מטרות מלחמת יום הכיפורים על ידי נשיא מצרים [[ויקי:סאדאת|סאדאת]] - "לערער על תורת הביטחון הישראלית", בתוך אנוואר אל סאדאת, "סיפור חיי", עמ' 250-252.</ref>, שלרוב לא ניתן לתרגם אותן באופן ישיר לפעולה במרחב הטקטי. הרעיון המערכתי הוא זה אשר מייצר את מרחב הביניים אשר מסוגל לתפור יחדיו את שני המרחבים על ידי [[סיפור]] קוהרנטי ([[רעיון מארגן]]) שמסביר מה עושים כדי לקדם את הרעיון האסטרטגי המופשט.
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 +
* [[חשיבה מערכתית]]
 +
* [[שינוי ארגוני]] לאור רעיונות מתורת המערכה.
 +
* [[רעיון מארגן]]
 +
* מודל [[ניהול האפקט המערכתי]]
 +
* [[עיצוב-תכנון-ניהוג]]
 +
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/110253.pdf המצביא והתכנון המערכתי - בין הנדסה לארכיטקטורה] - [[גרשון הכהן]], מערכות 376, 2001.
 
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/6/112466.pdf עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות] - ראיון של ד"ר אסף חזני עם האלוף גרשון הכהן, '''מערכות 432''', אוגוסט 2010.  
 
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/6/112466.pdf עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות] - ראיון של ד"ר אסף חזני עם האלוף גרשון הכהן, '''מערכות 432''', אוגוסט 2010.  
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית] - ד"ר [[צבי לניר]], '''מערכות 352-353''', אוגוסט 1997.  
+
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית] - ד"ר [[צבי לניר]], '''מערכות 352-353''', אוגוסט 1997
 +
* [https://www.idf.il/media/7084/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf '''מבוא לאמנות אופרטיבית''']''', '''מרכז דדו לחשיבה בין תחומית, נובמבר 2016. 
 +
 
 +
* [http://smallwarsjournal.com/jrnl/art/operational-design-promise-and-problems Operational Design: Promise and Problems] - מאמר הסוקר את הפתחות מושג עיצוב המערכה, ואת ההזדמנויות כמו גם הקשיים הגלומים ביישומו.
  
* [http://smallwarsjournal.com/jrnl/art/operational-design-promise-and-problems Operational Design: Promise and Problems] - מאמר הסוקר את הפתחות מושג עיצוב המערכה, ואת ההזדמנויות כמו גם הקשיים הגלומים ביישומו.
 
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]]
 +
[[קטגוריה:מושגים]]
 +
[[קטגוריה:עמודי תווך]]
 +
[[קטגוריה:מערכה]]
 +
[[קטגוריה:תכנון אסטרטגי]]
 +
[[קטגוריה:אסטרטגיה ארגונית]]
 +
[[קטגוריה: חשיבה אסטרטגית]]
 +
[[קטגוריה:עיצוב המערכה]]

גרסה אחרונה מ־11:30, 26 במאי 2019

עיצוב מוצלח של המערכה הארגונית מהווה מימוש של עמודי התווך הנוספים של דואלוג - ניהול בתנאי אי וודאות, פיתוח ידע, ומנהיגות הסתגלותית - ומביא אותם יחד לכדי שלמות של רלוונטיות ארגונית.

Oploud.png

עיצוב המערכה הוא מושג המתאר את התהליך המאפשר פעולה ארגונית רחבה, מתואמת ומשולבת לאורך זמן במטרה להשיג תכלית אסטרטגית מרחיקת לכת בסביבה סבוכה.

ההתמרה של מושג המערכה לעולם הארגוני איננה מובנת מאיליה, ויש לה קונוטציות "בטחוניות" נוקשות ובעייתיות, אך ההיכרות שלנו בדואלוג עם אופן השימוש במושג בארגונים, מביא דווקא את המובנים הרכים והלא-היררכיים של עיצוב המערכה. הניסיון הבהיר לנו כי העולם של עיצוב המערכה הינו היישום המתקדם ביותר שאנו מכירים של חשיבה של מערכות סבוכות (complex system thinking) בעולם הארגוני והניהולי, וההטמעה שלו בארגונים מאפשרת פריצה קדימה במישורים רבים.

עיצוב, תכנון וניהול המערכה

נהוג לחלק את הניהוג המערכה לשלושה שלבים:

עיצוב המערכה

השלב שבו מבינים מחדש את גבולות המערכת ומשרטטים אל תוכם את יעדי וגבולות המערכה. שלב זה הינו תפיסתי, ומתקיים לרוב במרחב חשיבה פתוח. בתהליך זה נוצרים המושגים שישמשו את המערכת לפעולה שילובית (מייצרים את ההבנה המשותפת של האתגר והמענים) ובהמשך לתכנון התהליכים.

תכנון המערכה

בשלב זה ההבנה והמושגים המשותפים הופכים לתכנון ארגוני ביחס למשימות שיש לקדם כדי להוציא לפועל את המערכה. שלב זה משפיע במידה רבה גם על יעדי המערכה משום שהוא מבהיר את מידת היכולת הארגונית לקדם את היעדים המערכתיים.

ניהול המערכה

שלב הניהול מבטא את הרגעים שבהם המערכה מתנהלת בשיאה, ויש להכריע בפרקי זמן קצרים מאוד על המשך פיתוח התהליכים. שלב זה, שרלוונטי מאוד בחשיבה הצבאית (זהו השלב של הפיקוד תוך כדי הקרב) הינו לרוב פחות רלוונטי לחשיבה הארגונית האזרחית, אך ניתן למצות מתוכו לא מעט אלמנטים שיסייעו גם לארגונים אזרחיים לפעול בשגרה עוד יותר מכך במצבי משבר.

טבלה של שמעון נווה - בין עיצוב ותכנון (2005)

עיצוב
תכנון

למידה

תכנון פעולה

מתייחס להקשר

מתייחס למצב

עניינו יצירת רעיון מארגן חדש

עניינו התאמת הקיים

עניינו הסדרה הגיונית של בעיות – problem setting

עניינו פתרון בעיות problem solving

יוזם מעבריות בין פרדיגמות

מתפקד בתחום גבולות פרדיגמה קיימת

הוליסטי ולא מפורט

מפורט אך לא שלם

רב-מימדי והטרוגני

חד-מימדי והומוגני

עניינו חשיבה ספקנית וביקורתית

מאפשר ניהוג ועדכון פעולה בתנאי לחימה

מקורות המושג

מושג עיצוב המערכה יונק מן החשיבה הצבאית הסובייטית של העשורים הראשונים של המאה ה-20 אודות ה"אופרציה העמוקה". נהוג לתאר את ראשית התפתחות החשיבה המערכתית למלחמת האזרחים האמריקנית[1], אך הרעיון הכללי של הפקדת מטרות האסטרטגיה בידי דרגים אופרטיביים, שיחלקו את המשימות בתורם על הדרגים הטקטיים, מיוחס לתאורטיקנים ואנשי-צבא גרמנים ורוסים, שפיתחו אותו הלכה למעשה (ובאופן בלתי תלוי) לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, במהלך שנות ה-20 וה-30 ועד מלחמת העולם השנייה[2]:

קבוצת קצינים בראשותו של רמטכ"ל הצבא האדום, מיכאיל טוכצ'בסקי, החלה לעסוק בעיצוב הדוקטרינה הצבאית לצבא האדום החדש. נקודת המוצא של הקבוצה בעבודתה הייתה כי יש צורך לא רק בתיקוני אד-הוק של תיאוריות הלחימה המוכרות להם מהתנסותם בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, אלא יש לפתח תיאוריית מלחמה חדשה. החדשנות של אותה קבוצה מוסברת גם באווירה הכללית של ניתוץ מושגי העבר - אווירה שאיפיינה את שנות ה-20 בברית המועצות המהפכנית כמעט בכל תחומי הידע. באותן שנים עשו הסובייטים מאמץ גדול ליצור מדע, חשיבה ותרבות, ייחודיים משלהם. בהשארת כל אלה נוצרה התיאוריה של "האופרציה העמוקה". בשפה העברית המושג "אופרציה מתרגם למושג "מערכה", ומכאן מתבקשת זהות בין "אופרציה" לבין "מערכת" או "מערכתיות"... ניתן למצוא בתיאוריית "האופרציה העמוקה" רעיונות שהיום היינו מכנים אותם כמערכתיים. לכן יש אפוא הצדקה לכנות את תיאוריית "האופרציה העמוקה" בשם תיאוריית "המערכה העמוקה". זו תיאוריה מערכתית במובן זה שהיא עונה על ההגדרה המילונית של "איכות של שלם שהיא מעבר לצירוף החלקים המרכיבים אותו". גלומה בה ההנחה כי השלם האופרטיבי הוא יותר מסך כל החלקים הטקטיים המרכיבים אותו.

מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית - ד"ר צבי לניר, עמ' 12.

המערכה כגשר בין האסטרטגיה והיישום

בעשורים האחרונים רעיון עיצוב המערכה התייצב כתחום שמייצר את הגשר והקישור שבין הטקטיקה והאסטרטגיה ולהפך. הרמה הטקטית עוסקת בשאלות של מציאות: (תמרון והפעלת אש). השאלה היא כיצד מפעילים את הכוחות כדי לייצר מציאות פיזיקאלית מסוימת. הרמה האסטרטגית, לעומתה, עסוקה בשאלות מופשטות[3], שלרוב לא ניתן לתרגם אותן באופן ישיר לפעולה במרחב הטקטי. הרעיון המערכתי הוא זה אשר מייצר את מרחב הביניים אשר מסוגל לתפור יחדיו את שני המרחבים על ידי סיפור קוהרנטי (רעיון מארגן) שמסביר מה עושים כדי לקדם את הרעיון האסטרטגי המופשט.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. צבי לניר, "מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית", מערכות 352-353, 1995, עמ' 5.
  2. שם, עמ' 6.
  3. דוגמה לכך ניתן לראות בהגדרת מטרות מלחמת יום הכיפורים על ידי נשיא מצרים סאדאת - "לערער על תורת הביטחון הישראלית", בתוך אנוואר אל סאדאת, "סיפור חיי", עמ' 250-252.