הבדלים בין גרסאות בדף "SMART (יעדים ותכנון)"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
 
* '''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
 
* '''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
 
* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
 
* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים]]
+
[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים|טקסט=יעדי SMART|5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו. ]]
המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]]. היו גם הצעות שונות לגבי הנדבכים השונים (למשל להחליף את הריאליות הרלוונטית וכיוב'). כבר במאמר המציע את המודל נטען כי לא כל היבט בארגון יכול לעמוד בכל חמשת ההיבטים. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לעימות ומדידה. כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.
+
המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]] ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים. במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי קריטריונים השונים (למשל להחליף את ה'''ר'''יאליות (R) ב'''ר'''לוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את ה-A ב-'''A'''chievable, בר השגה).  
  
במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פועל רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
+
מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>
 +
 
 +
עם זאת, במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פועל רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
 
* '''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.   
 
* '''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.   
 
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.  
 
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.  
שורה 16: שורה 18:
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
* המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART:  ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''
+
* '''<span lang="he" dir="rtl">המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART:</span>'''  ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''
* מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART וחוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]
+
* '''מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART ו'''חוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==

גרסה מ־00:20, 30 במרץ 2018

SMART הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לקבוע יעדים ניהוליים:

  • Specific (ספיציפיים) - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
  • Measurable (מדידים) – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
  • Assignable (ברי הקצאה) – יש לציין מי יעשה אילו פעולות
  • Realistic (ריאליים) – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.
  • Time-related (מעוגנים בזמן) – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.
יעדי SMART
5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו.

המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת התכנון האסטרטגי ואת הגישה של ניהול מבוסס יעדים. במשך השנים עלו הצעות שונות לגבי קריטריונים השונים (למשל להחליף את הריאליות (R) ברלוונטית בהצעה שבתמונה המצורפת, ולעתים את ה-A ב-Achievable, בר השגה).

מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל[1] נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:

יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.[2]

כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.[3]

עם זאת, במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פועל רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות אסטרטגיות מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:

  • ספציפיות - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
  • מדידה - מאחר ואי הוודאות רבה, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
  • הקצאה - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון השילוביות כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
  • ריאליות - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.[4]
  • עיגון בזמן - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים אסטרטגיים לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.[5]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. Doran, G. T. (1981). There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives. Management Review, 70, 35-36.
  2. שם, עמ' 36.
  3. גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" (עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010)
  4. כמו שהיטיב לנסח בן גוריון בטקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים
  5. דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "לטווח הקצר, יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. לטווח הארוך עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=SMART_(יעדים_ותכנון)&oldid=8482"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.