7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
|מלמעלה=-13em
|class=strip nomobile}}
'''קבלת החלטות''' הינה אספקט מרכזי בבחינת מצב הניהול ה[[ניהול]] בארגונים. תחום הידע של קבלת ההחלטות מבקש לסייע למנהלים ונושאי תפקידים בכירים בהתנהלותם למול ההחלטות שיש לקבל, מתוך הצגת מודלים ראויים לקבלת ההחלטות מחד, לצד הצגת משגים נפוצים מאידך. לרוב, לתחום ידע זה מספר בעיות בסיסיות: חוסר רלוונטיות עבור מקבלי ההחלטות עצמם (שכמעט אף פעם לא פועלים לאורו), וחוסר תוחלת באותם מקרים שכן פועלים לאורו. זאת, לאור מספר הטיות בסיסיות הנובעות מהיעדר ההבנה של הצורך ב[[למידה בסיסית]] בתהליכי קבלת ההחלטות. ערך זה יבחן את מקורות תחום קבלת ההחלטות בארגונים ויציב אותו למול גישת הלמידה בתהליכי קבלת ההחלטות.
==רקע==
התמורות המשמעותיות בתחום קבלת ההחלטות מתחלקות לשלושה שלבים מרכזיים:
* '''השלב הרציונאלי''' - החל משנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20, ביקשו חוקרי קבלת ההחלטות להניח מסד ידע ומודלים שבאמצעותם יוכלו מנהיגים ומנהלים לקבל החלטות בתחום אחריותם באופן רציונאלי ככל הניתן. תחום זה נוצר בעיקרו באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ועד היום זוכה לדומיננטיות בשיח אודות קבלת ההחלטות. מודל זה נסמך בראש ובראשונה על הלוגיקה והסטטיסטיקה המציגות את האופן שבו ראוי לקבל החלטות, לכן מדובר במודלים נורמטיביים.
* '''השלב הפסיכולוגי''' - הפריצה המשמעותית של הפרופסורים [[ויקי:דניאל כהנמן|דניאל כהנמן]] ו[[ויקי:עמוס טברסקי|עמוס טברסקי]], היתה בכך שהם הצליחו להוכיח כי באופן בסיסי בני האדם אינם מחליטים כפי שראוי שיחליטו על פי המודלים הנורמטיביים. בהסתמך על תחומים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ניתחו כהנמן וטברסקי שלל משגים נפוצים ביותר בתהליכי קבלת החלטות. בהיותו מודל תיאורי (דיסקריפטיבי), תחום הידע שיצרו נעשה לרוב שימוש ביצירת מודעות למגבלות והטיות התפיסה האנושיות, על מנת לקרב את קבלת ההחלטות למודלים הנורמטיביים.
* '''הגישה ההבנייתית{{הערה|[https://www.ecu.edu/cs-dhs/rehb/upload/Warstler_NCRCA-2012-Poster.pdf A Social Constructivist Approach to Ethical Decision-Making ]}} - קבלת החלטות כתהליך למידה''' - הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי נסמך על גישות המחברות את הנחות היסוד בדבר הקיום של [[פרדיגמות ארגוניות|פרידגמות]] או מיינדסט (mindset) ארגוני, את גישות הלמידה בפסיכולוגיה (למשל [http://basecamp.wiki.co.il/index.php/Zone_of_Proximal_development זו של לב וויגוצקי]), ואת ההבנות אודות הצורך ב[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ([[צבי לניר]] ואחרים).
כיום, תחום זה עדיין נשלט ברובו על ידי הגישה הרציונאלית והפסיכולוגית. הבעיה היא שהמודלים הפסיכולוגיים והרציונאליים עוצבו רובם ככולם ביחס לשאלות בעלות רמת סיבוכיות נמוכה, ומספר משתנים מועט (כמעט תמיד נדונה בחירה בין מספר מצומצם של חלופות ברורות)<ref>Laure Cabantous,[http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour],'''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.</ref>. הגישה ההבנייתית, צמחה מתוך ביקורת על חוסר הרלוונטיות של הגישות הקיימות הן ביחס לתיאור האופן שבו החלטות מתקבלות במציאות, והן באשר לסיוע שגישות אלו מספקות לתהליך קבלת ההחלטות בארגונים.
==בין קבלת החלטות ללמידה==
===הגישה הנורמטיבית - [[המוצהר]] של קבלת ההחלטות===
לפי גישה זו, קבלת ההחלטות היא תהליך של ברירת חלופות במעין 'עץ לוגי', שבו הגורמים המקצועיים מציעים מספר תכניות/טיעונים והגורמים המדיניים/פוליטיים בוררים את החלופות. כדי שתהיה להם היכולת לעשות כן הם נזקקים להכיר את מירב המידע הרלוונטי לסוגיה, ועל הדרגים המקצועיים לספק להם מידע זה כדי שיוכלו להחליט כראוי. ההנחה היא שאם יהיה בידי הקברניט מכלול המידע הקיים הוא ידע להחליט באופן רציונלי.
בגישה זו קיימת הטיה עמוקה לכיוון המידע אך ניסיון לשימוש מושכל במידע הקיים לטובת קבלת ההחלטות. עם זאת, גישות מתקדמות יותר לקבל החלטות מציגות את העובדה כי בשאלות אסטרטגיות, לא פעם השאלה היא לא המידע, אלא המסגור של המידע, . במלים אחרות – הפיכת כיצד ניתן להפוך את המידע לידע אופרטיבי. כדי בכל זאת להצליח להפוך מידע להבנה ל[[תובנות|הבנה]] ולתכניות פעולה צריך לאפשר, לקדם ולחולל בפועל את מה שמכונה [[למידה בסיסית|למידה]]ארגונית.
=== [[הקיים]]: האופן שבו החלטות באמת מתקבלות ===
הטענה המרכזית מטעם מי שהיו שותפים לאורך זמן בתהליכים קבלת החלטות דנה בחוסר התוחלת של מודלים אלו לסייע בתהליך המורכב של קבלת ההחלטות. הפער בין [[סבוך|מורכבות הבעיות]] לבין הפשטניות של המודלים, הופכת אותם לחסרי משמעות. הבעיה היא שלא נוצר על ידי הנושאים במלאכה מודל חלופי שיצדיק את האופן שבו הם פועלים ויסייע להם לטייב את פעולתם.
* [[בלוג:למידה-היא-לא-מילה-גסה-הרהורים-על-פולמו|מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור]] - פוסט בבלוג דואלוג
* [[למידה בסיסית]]
== קישורים חיצוניים ==
* Laure Cabantous, [http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour], '''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.
{{מסגרת|
{{chang}}