7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הגישה ההבנייתית - קבלת החלטות כתהליך למידה
התמורות המשמעותיות בתחום קבלת ההחלטות מתחלקות לשלושה שלבים מרכזיים:
====השלב הרציונאלי====
[[קובץ:Manual_decision_tree.jpg|עץ קבלת החלטות|ממוזער|alt= עץ קבלת החלטות|244x244px]]
החל משנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20, ביקשו חוקרי קבלת ההחלטות להניח מסד ידע ומודלים שבאמצעותם יוכלו מנהיגים ומנהלים לקבל החלטות בתחום אחריותם באופן רציונאלי ככל הניתן. תחום זה נוצר בעיקרו באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ועד היום זוכה לדומיננטיות בשיח אודות קבלת ההחלטות. מודל זה נסמך בראש ובראשונה על הלוגיקה והסטטיסטיקה המציגות את האופן שבו ראוי לקבל החלטות, לכן מדובר במודלים נורמטיביים.
אחד הביטויים היישומיים של הגישה הרציונאלית הוא שרטוט של עץ קבלת ההחלטות לטובת הבנת המשמעויות של ההחלטות האפשריות, תוך בחינה של מספר צמתי החלטה בהמשך הדרך.
====השלב הפסיכולוגי====
[[File:Daniel KAHNEMAN.jpg|alt=דניאל קהנמן, קבלת החלטות|thumb|דניאל קהנמן]]
הפריצה המשמעותית של הפרופסורים [[ויקי:דניאל כהנמן|דניאל כהנמן]] ו[[ויקי:עמוס טברסקי|עמוס טברסקי]], היתה בכך שהם הצליחו להוכיח כי באופן בסיסי בני האדם אינם מחליטים כפי שראוי שיחליטו על פי המודלים הנורמטיביים. בהסתמך על תחומים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ניתחו כהנמן וטברסקי שלל משגים נפוצים ביותר בתהליכי קבלת החלטות.
בהיותו מודל תיאורי (דיסקריפטיבי), תחום הידע שיצרו נעשה לרוב שימוש ביצירת מודעות למגבלות והטיות התפיסה האנושיות, על מנת לקרב את קבלת ההחלטות למודלים הנורמטיביים. הכלים שניתן להפיק ממחקרים אלו מצויים בהיכרות עם מגוון ה[[ויקי:הטיה_קוגניטיבית|הטיות הקוגניטיבית]] הרווחות בחשיבה האנושית וניסיון להמנע מהן בזמן קבלת ההחלטות. כך, למשל, מודעות ל[[ויקי:היוריסטיקת הזמינות|היוריסטיקת הזמינות]] תאפשר למי שמתכנן את הדיון להבין את המשמעויות של הצגת המידע בתחילת הדיון על ההחלטות שיתקבלו, לטובת יצירת תשתית מאוזנת לתהליך.
====הגישה ההבנייתית - קבלת החלטות כתהליך למידה====
הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי{{הערה|[https://www.ecu.edu/cs-dhs/rehb/upload/Warstler_NCRCA-2012-Poster.pdf A Social Constructivist Approach to Ethical Decision-Making ]}} נסמך על גישות המחברות את הנחות היסוד בדבר הקיום של [[פרדיגמות ארגוניות|פרידגמות]] או מיינדסט (mindset) ארגוני, את גישות הלמידה בפסיכולוגיה (למשל [http://basecamp.wiki.co.il/index.php/Zone_of_Proximal_development זו של לב וויגוצקי]), ואת ההבנות אודות הצורך ב[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ([[צבי לניר]] ואחרים).
כיום, תחום זה עדיין נשלט ברובו על ידי הגישה הרציונאלית והפסיכולוגית. הבעיה היא שהמודלים הפסיכולוגיים והרציונאליים עוצבו רובם ככולם ביחס לשאלות בעלות רמת סיבוכיות נמוכה, ומספר משתנים מועט (כמעט תמיד נדונה בחירה בין מספר מצומצם של חלופות ברורות)<ref>Laure Cabantous,[http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour],'''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.</ref>. הגישה ההבנייתית, צמחה מתוך ביקורת על חוסר הרלוונטיות של הגישות הקיימות הן ביחס לתיאור האופן שבו החלטות מתקבלות במציאות, והן באשר לסיוע שגישות אלו מספקות לתהליך קבלת ההחלטות בארגונים.
==בין קבלת החלטות ללמידה==