שינויים

'''המודל הלוגי''' (מאנגלית: ''logic model'' או ''logic framework'' ולעתים גם ''theory of change'') הוא מודל לתכנון ולאחר מכן להערכת ביצועים הרלוונטי בעיקר במגזר החברתי.  המודל מתאר סכמה לינארית של התשומות, הפעולות, התפוקות והתוצאות/השלכות של פעולת הארגון. המודל נוצר מתוך צורך לטייב את תהליכי התכנון של ארגונים במגזר החברתי בחתירה ל[[השפעה]] (impact) ברורה, מתוך נטיה של ארגונים אלו להעריך את התפוקות שהוציאו לפועל ולא את התוצאות אצל מקבלי השירותים עצמם. המודל משמש לא פעם כתשתית לבקשת מענק מתורמים.  == המודל == === ליבת המודל ===המודל הוא למעשה תיאור של תהליך רציף את הקשר בין התשומות המושקעות בפרוייקט או ארגון, לבין התוצאות מהשקעה זו על פי הרצף הבא:# '''תשומות (inputs)''' - המשאבים המושקעים בפרוייקט. בתחום זה ניתן למנות את המשאבים הפיננסיים, משאבי הזמן וכח האדם, והקשב הניהולי הרלוונטי. # '''תפוקות (outputs)''' - הפעולות הננקטות על בסיס המשאבים. בתוך גזרת הפעולות רצוי לבחון בעיקר את המאמצים שחורגים מגבולות הארגון ופוגשים את קהל היעד של הפרוייקט. # '''תוצאות (outcomes)''' - התוצאות הנגזרות מן התפוקות שיצאו אל הפועל. התוצאות הן שינוי או הישג ממשי בעולם. ההיבט הלוגי שבמודל מבקש לבחון את הקשר שבין השלבים - האם ניתן להוציא אל הפועל את התפוקות על בסיס המשאבים הקיימים? האם התפוקות באמת יאפשרו הגעה לתוצאות המקוות?  === תוספות למודל ===עם השנים נוספו למודל נדבכים שונים, על גבי הליבה האמורה. בשקף המוצג למעלה ניתן לראות תוספת שגורה המבקשת להציג את '''הנחות העבודה''' בשלבים התוך-ארגוניים (תשומות ← תפוקות) ואת '''המשתנים המתערבים החיצוניים''' בשלב החוץ ארגוני (תוצאות). הנחות העבודה מאפשרות דיון ביקורתי בשאלה מדוע אנחנו מבקשים לפעול באופן מסויים, הדיון במשתנים החיצוניים מאפשר דיון ביקורתי באפשרויות ההשפעה בסביבה מורכבת.  == יתרונותיו המרכזיים של המודל ==יתרונותיו של המודל מגולמים בפשטותו ובשכיחות שלו ההופכת אותו לתשתית מוכרת ומוסכמת לדיון בארגונים. בנוסף הוא מאפשר מספר דיונים שהנם חיוניים בחיים הארגוניים:* '''חשיבה ביקורתית אודות הארגון''' - הקשר בין התוצאות התשומות והתפוקות מאפשר חשיבה על מאפייני היעילות של הארגון (האם אנחנו יכולים לעשות את מה שמצופה במשאבים הקיימים? האם ניתן לעשות יותר במשאבים אלו?)* '''הנכחה של אתגר התוצאות''' - ארגונים רבים, ובייחוד במגזר החברתי והציבורי, נוטים להתמקד בתפוקות ולא בתוצאות שתפוקות אלו אמורות לקדם. ברקע לכך העובדה שהתפוקות הן מרחב נשלט שניתן גם למדוד, לעומת מרחב התוצאות שאיננו נשלט, וקשה מאוד למדידה. למעשה, מדידת תוצאות מערבת כמעט תמיד [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] של האופן שבו מודדים את התוצאות. בשל כך, המודל מחייב ארגונים להציג את הקשר בין מה שהם עושים לבין התפקיד שלהם בעולם.

[[File:Wiki exampled Logic Model.png|thumb|400px343x343px|דוגמא של המודל הלוגי בהתייחס לפעילות ויקיפדיה]]

* '''סכמה לינאריתזיהוי של אימפקט כתוצר פעולה של ארגון אחד''' - המודל מתאר סכמה לוגית לינאריתהשפעות משמעותיות ב[[מערכת סבוכה|מערכות סבוכות]] מחייבת הירתמות של גורמים רבים, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלביםמעבר לגבולות הארגון וליצירת תנועה [[שילוביות|שילובית]]. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו על השפעה בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון בלוגיקת תשומות => תפוקות => תוצאות מקשה מאוד על החשיבה כיצד משתפים פעולה ברמת ה'''אקו-סיססטם''' להשגת [[התהוות|תופעות מתהוותאפקט]]שהוא שינוי עמוק במציאות. על רקע זה עולים בשנים האחרונות מודלים חדשים דוגמת רעיון הקולקטיב אימפקט<ref>ראה באתר שיתופים: [http://wiki.sheatufim.org.il/קולקטיב_אימפקט קולקטיב אימפקט] שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים</ref> המנוגד במהותו לרעיון המודל הלוגי. * '''קושי בסיסי במדידת השפעהתוצאות''' - למרות שהמודל מבקש לאפשר לדון בהערכת ההשפעה (impact) הרי שנושא מדידת ההשפעה בארגונים חברתיים עודנו בעייתי ביותר, בייחוד כאשר מדובר על השפעה חברתית-תרבותית (בניגוד למענה מיידי בסיוע). בשל כך, לרוב ארגונים חוזרים למדידה של תפוקות שאין להם בהכרח קשר לתוצאות בפועל. * '''סכמה לינארית במציאות שאינה לינארית''' - המודל מתאר סכמה לוגית לינארית שיש בה התחלה, אמצע וסוף, כאשר בפועל רוב הפרוייקטים הם מתמשכים, ובשל כך מערבים בכל שלב היבטים מכל אחד מן השלבים. בנוסף, החשיבה הלינארית מקבעת אותנו בתוך המצוי, ומונעת מאיתנו לדון ב[[התהוות|תופעות מתהוות]] שהנן חיוניות לתהליכי השפעה משמעותיים. * '''פער בין תפוקות והשפעה''' - המודל מבקש להבהיר כיצד התפוקות מייצרות השפעה (תוצאות) אבל בפועל קיים פער שלא ניתן לתאר לתיאור בין מה שהארגון עושה (תפוקות) לבין מה שקורה בפועל בשל מרכיבים(תוצאות). הסיבה לכך הם אוסף המרכיבים הבלתי צפויים וה[[כאוס| כאוטיים]] רבים שפועלים הפועלים במרחב. למעשה, המודל [[מרחב ההכחשה|מכחיש]] לגמרי את קיומה של [[ניהול בתנאי אי-וודאות|אי-וודאות ]] בתהליך התכנוןובהוצאת התכנון אל הפועל. בשל כך, ובפועל השימוש במודל עשוי להקשות על ההתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות כאשר אלו תתרחשנה, לטוב או לרע.

אם מטרת השימוש במודל הלוגי היא ניסיון להעצמת יכולת ה[[השפעה]] של פרוייקט או ארגון (כלומר - לא למטרה מצומצת של גיוס כספים או שיווק) אנו ממליצים על מספר תהליכים שעשויים להתמודד עם חלק מהמגבלות בצורה הקלאסית של המודל:.

אנו ממליצים לארגונים להוסיף בין התפוקות והתוצאות את שלב ה[[התהוות]]. הוספת שלב זה, מאפשרת להבין את לחשוב על הפער בין המעשים שננקטו, לבין התוצאה המקווה, ומתוך כך לחשוב אילו תהליכים צריכים לקרות כדי לאפשר את התוצאות.  למרות שההתהוות קיימת בכל שלבי העשייה, היא חיונית במיוחד בשלב זה, שכן מדובר באיזור שנמצא מחוץ לגבולות הניהול וההשפעה הישירה שלנו. כמובן ששלב ההתהוות בלתי ניתן לצפיה, אך הכנסתו לתרשים מאפשרת לנו לשים את עקרון [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] בליבת התכנון הארגוני.

* [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה והשפעה שונים בקרב ארגונים חברתיים. {{הערות}}