מהו ההון התרבותי של יזם מצליח?

אולי נתחיל את הסיפור עם הניסיון האישי שלי להמשיך את התפתחות הקריירה שלי ולמצוא עבודה בארגונים. תוך שאני מודע להון החברתי השלילי שלי ביחס לעבודה בתפקיד מוגדר במערך ארגוני ממוסד, לקראת כל ראיון אני למד את השפה הארגונית הרלוונטית ואת דרישות התפקיד המוגדרות. כך, אם נגיד לחור המנעול של התפקיד יש צורה של מעגל, אני מכווץ עצמי לעיגול וחותך את הקצוות המיותרים, או לסרוגין אם לחור המנעול של תפקיד יש צורה של ריבוע, אני מיישר את פאותיי בזויות של תשעים מעלות ומדביק לדמותי המקצועית קודקודים מלאכותיים. אולם בשני המקרים אני מחביא את עוצמותיי הייחודיות והופך את עצמי לאדם צר ודל מימדים.
מנגד, נראה כי לאדם כמוני עדיפה זוית חדירה חוץ ארגונית – זוית חדירה של קוסם או של טאלנט. כזה שיוכל לשלוף שפנים מהכובע ושלא יאלץ לתלות את המגבעת בלובי הארגון.
יתכן שעדיף לי לעבוד בפריסה ארצית ואף בינלאומית, להאביק ארגונים בתובנות מסוגים שונים ולהביא ערך רב ורב-ממדי בנגיעות חטופות. אולם מהו ההון התרבותי הנחוץ לשם כך? נראה כי הון זה בעל מאפיינים הפוכים מזה הנחוץ לעובד השכיר. יתכן שאתה צריך לפתח חזות של צייד-לקט? של נווד? של קוסם-שמאן? של מספר סיפורים?
אילו יכולות אתה צריך לפתח? ניווט? התמצאות התנאי אי-וודאות? נטילת סיכונים? העזה?
אגב, מבחינתי ומנסיוני המופאר בעולם האבטחה והביטחון – עוד זירת התנגשות בין הממוסד ליזמי, בין הגוף המאבטח ליזם המפגע – הון תרבותי משול למושג 'כבודה' – מה שאדם לובש, איך שהוא נראה, כיצד נראה התרמיל שלו, מה הוא נושא בתרמילו וכו'. הרי כבר בקורסי מאבטחים בסיסיים מלמדים אותך לבחון האם הכבודה תואמת את האדם שמולך – מטא-אינדיקטור ראשוני לחריקה במציאות. שכן אם הכבודה אינה תואמת את האדם יתכן שמדובר במסיכה שתפקידה להסוות כוונה חבלנית.
וביחס לשאלה הבסיסית שניצבת בבסיס פוסט זה – האם הכבודה שאתה נושא תואמת את היותך יזם? להמשך קריאה