מזה זמן מנסים לשלב בבתי ספר ובמסגרות חינוך שונות למידה באמצעות פרויקטים (Project Based Learning). הרציונל הוא לעורר בתלמידים את הדחף ללמוד מתוך התמודדות עם שאלות חקר פוריות, שאלות מעוררות חשיבה שאין להן תשובה אחת נכונה, ומצריכות מן התלמידים חקר על פני תחומי דעת מגוונים והתכנסות לייצור תוצר מוחשי. הנחת העבודה היא שלמרות שבדרך זו תהליך רכישת הידע הוא ארוך יותר, הידע הנרכש ייחרט בתודעת התלמידים. בנוסף, יתכן שיש בכך כדי לקרב בין ההתנסות החוץ בית-ספרית של התלמידים לבין אירוע הלמידה המתקיים בין כתלי בית-הספר.
גישה זו משלבת בין חווית למידה לבין אתגר ניהול פרויקטים. ובכך, גישה זו מאתגרת הנחות עבודה שגורות של למידה בבתי ספר – בכלל זה, את ההנחה שלמידה והערכה הם תהליכים פרטניים שיש להכיל על כל תלמיד בנפרד; את ההנחה שדמות המורה היא מקור הידע ואילו התלמידים צריכים להפנים ולהחצין את דברי המורה ואת יחסי התפקיד בין המורה לתלמידים. למעשה, למידה מבוססת פרויקטים משנה לגמרי את ההתרחשות בכיתה. התלמידים מתקבצים לצוותי עבודה והמורה הופך למנהל מחלקה של מחקר ופיתוח.
יחד עם זאת, יש לזכור שהיעוד המרכזי של מוסדות החינוך הוא הקניית ידע למוטביו ולא ייצור מענים חדשניים לבעיות העולם. ולכן, כל אפיזודה של למידה מבוססת פרויקטים חייבת להיות ארוגה בהקניית, בשיקוף ובחילוץ הידע אותו התלמידים נדרשו לרכוש על פי תכנית הלימודים.
במקביל, תהליך דומה עובר על עולם העבודה והארגונים של המבוגרים. קצב השינויים הפוקדים את עולם העבודה מערער על האופן הבסיסי ביותר בו הוא מאורגן, הן בממד החלוקה לפרופסיות, הן בממד המבנים הארגוניים של פירמות והן בממד החלוקה בין גורמים בשוק לספקים, ללקוחות וכו'. למעשה, גם עולם העבודה מתחיל להתארגן סביב פרויקטים. כך, בעלי עניין מגוונים מקטגוריות שונות ונפרדות נדרשים לשתף פעולה סביב פרויקט משותף, ללא היררכיה ברורה ולעיתים ללא זיקה ישירה וחד-חד ערכית לפרופסיה הרשמית שלהם.
מצב זה משרה ערפל ואי-וודאות ומצריך, גם בעולם המבוגרים, יכולות של התמודדות עם שאלות חקר פוריות תוך כדי התקבצות עצמאית לקבוצות עבודה. אולם, בשונה ממוסדות חינוך, היעוד המרכזי של התארגנויות מסוג זה בעולם העבודה הוא כן ליצור מענים חדשניים לבעיות העולם. ולכן, יהיה מדויק יותר לכנות את הגישה בהקשר זה "פרויקטים מבוססי למידה".
התבוננות במצב מערכות החינוך והתעסוקה עושה רושם שעולמות המבוגרים והילדים הולכים ומתקרבים. למעשה, מערכת החינוך וההכשרה לחיים מתעתדת לחנך ילדים-מבוגרים; ואילו ההתארגנויות החדשות בעולם העבודה זקוקות למבוגרים-ילדים שלא איבדו את סקרנותם ואת גמישותם במיצוי וברכישת ידע חדש, משותף ורלוונטי.
שלומות,
כמורה העובדת בבי"ס שמנוהל בדרך למידה זו (למידה משולבת פרויקטים)מזה שנים אחדות, אני מעלה את התהייה, האם אתם אינכם סבורים, שלצד הקניית חשיבה יצירתית והקניית כלים ללמידה, התלמידים מפסידים את הרצף הסיפורי בתנ"ך ובהסטוריה, כאשר הם מתמקדים בלמידת חקר ועומק בסוגיות מצומצמות? האם אין אנחנו בכך מצד אחד תורמים להם ובד בבד חוטאים להם כאנשים משכילים בוגרים??