שינויים

{{ציטוטים|אז איך עושים מדע מהפכני? ראשית צריך לחיות ברגע של משבר או שינוי עמוק, אחרת אין על מה לדבר. צריך גם להיות מוכנים להתוודע למשבר. שנית, כדאי להכיר תחומי דעת נוספים שאינם מתקשרים באופן ישיר לפרקטיקה המדעית... שלישית – וכאן המיתוס על התפוח של ניוטון די מסייע – צריך להיות פנוי ל[[חשיבה מערכתית]], חשיבה שהיא מעבר לפתרון חידות לניסוי המקומי.|[[יותם הכהן]]|[[בלוגblog:אפל-לאחר-גובס-הובלה-פרדיגמטית-והובלה/|אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה]]|||ltr=}}

{{ציטוטים|הבעיה של אפל מתחילה מכך שבעולם נדרש גם מדע נורמלי. גם לאחר יצירת הקונספט השילובי, יש צורך בלמידה ארוכה שתתאים אותו למציאות. אפל סברה שהלמידה בין דגמי האייפון היא תהליך שבו מביאים את גישת ג'וב למושלמות (perfection), ושלנצח ניתן לעצב את דעת הקהל ולא להיענות אליה. מי שביטא את הגישה ההפוכה בתכלית היא חברת סמסונג שהחלה בתהליך מואץ של ניסיונות. נסו לחשוב על כמה דגמים שונים של טלפונים חכמים של סמסונג אתם מכירים. הם יצרו אותם קטנים, ענקיים, שמנים, רזים, עם ובלי כפתורים, עם ובלי מקלדת, עד שבתהליך של ניסוי וטעיה הם יצרו ארבע קטגוריות בסיסיות – הסמארטפון הבסיסי (סדרת galaxy) שהוא גדול יותר ממה שג'ובס תכנן בתחילה (5 אינצ' מול 3.5); סדרת המיני (באיזור התכנונים של ג'ובס); סדרת הפאבלטים (note) – סמרטפונים ענקיים המכוונים לקהילה של צרכני מדיה ואנשים שעובדים מהסמרטפון; וסדרת מכשירים זולים ודלי ביצועים. בלמידה הזו, סמסונג עקפה את אפל בסיבוב, דווקא כי היא פעלה ללא [[חזון]] מערכתי.|[[יותם הכהן]]|[[בלוגblog:אפל-לאחר-גובס-הובלה-פרדיגמטית-והובלה/|אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה]]|||ltr=}}