שינויים

{{דף-ציטוט}}

{{ציטוטים|זה היה נראה כאילו הקרקע נשתמטה מתחתיך, בלי שיראה בשום מקום יסוד מוצק שעליו אפשר לבנות|אלברט איינשטיין|Albert Einstein: Philosopher-Scientist, p. 45.|||ltr=}}

{{ציטוטים|בכל אחד מן המקרים, הופיעה תיאוריה חדשנית רק לאחר כישלון מוצהר בפעילות התקנית של פתרון בעיות. יתר על כן, להוציא מקרהו של קופרניקוס... התרחשה התמוטטות זו... לא יותר מעשור או שניים לפני ההכרזה על תיאוריה חדשה. התיאוריה החדשנית נראית כתגובה ישירה למשבר. אנחנו רואים עוד שהבעיות שסביבן התרחשה ההתמוטטות היו כולן מן הסוג שהוכר זה זמן רב.|תומאס קון|[[המבנה של מהפכות מדעיות]], עמ' 131.|||ltr=}}

{{ציטוטים|לעולם לא תשנה דברים על ידי מלחמה במציאות הקיימת. כדי לשנות משהו, בנה מודל חדש שהופך את המודל הקיים למיושן.|ריצ'רד בקמינסטר-פולר||||ltr=}}{{ציטוטים|A new scientific truth does not triumph by convincing its opponents and making them see the light, but rather because its opponents eventually die, and a new generation grows up that is familiar with it.|Max Planck|Scientific autobiography, 1950, p. 33|||ltr=yes}}{{ציטוטים|אמת מדעית חדשה אינה מנצחת על-ידי שכנוע המתנגדים לה ומאלצת אותם 'לראות את האור', אלא כיוון שהמתנגדים לה מתים בסופו של דבר וגדל דור חדש שמקבל אותה כמובנת מאליה.|מקס פלנק|Scientific autobiography, 1950, p. 33|||ltr=}}

{{ציטוטים|אז איך עושים מדע מהפכני? ראשית צריך לחיות ברגע של משבר או שינוי עמוק, אחרת אין על מה לדבר. צריך גם להיות מוכנים להתוודע למשבר. שנית, כדאי להכיר תחומי דעת נוספים שאינם מתקשרים באופן ישיר לפרקטיקה המדעית... שלישית – וכאן המיתוס על התפוח של ניוטון די מסייע – צריך להיות פנוי ל[[חשיבה מערכתית]], חשיבה שהיא מעבר לפתרון חידות לניסוי המקומי.|[[יותם הכהן]]|[[בלוג:אפל-לאחר-גובס-הובלה-פרדיגמטית-והובלה/|אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה]]|||ltr=}}

{{ציטוטים|הבעיה של אפל מתחילה מכך שבעולם נדרש גם מדע נורמלי. גם לאחר יצירת הקונספט השילובי, יש צורך בלמידה ארוכה שתתאים אותו למציאות. אפל סברה שהלמידה בין דגמי האייפון היא תהליך שבו מביאים את גישת ג'וב למושלמות (perfection), ושלנצח ניתן לעצב את דעת הקהל ולא להיענות אליה. מי שביטא את הגישה ההפוכה בתכלית היא חברת סמסונג שהחלה בתהליך מואץ של ניסיונות. נסו לחשוב על כמה דגמים שונים של טלפונים חכמים של סמסונג אתם מכירים. הם יצרו אותם קטנים, ענקיים, שמנים, רזים, עם ובלי כפתורים, עם ובלי מקלדת, עד שבתהליך של ניסוי וטעיה הם יצרו ארבע קטגוריות בסיסיות – הסמארטפון הבסיסי (סדרת galaxy) שהוא גדול יותר ממה שג'ובס תכנן בתחילה (5 אינצ' מול 3.5); סדרת המיני (באיזור התכנונים של ג'ובס); סדרת הפאבלטים (note) – סמרטפונים ענקיים המכוונים לקהילה של צרכני מדיה ואנשים שעובדים מהסמרטפון; וסדרת מכשירים זולים ודלי ביצועים. בלמידה הזו, סמסונג עקפה את אפל בסיבוב, דווקא כי היא פעלה ללא [[חזון]] מערכתי.|[[יותם הכהן]]|[[בלוג:אפל-לאחר-גובס-הובלה-פרדיגמטית-והובלה/|אפל לאחר ג'ובס – הובלה פרדיגמטית והובלה בתוך הפרדיגמה]]|||ltr=}}

[[category:פרדיגמות]]

[[category:קוגניציה ארגונית]]