שינויים

{{ציטוטים|תכלית רעיון החזון הארגוני מכוונת למרחב זה - להוציא את הארגון מן ההווה, אל עבר דבר גדול יותר שאיננו יודעים באמת כיצד יראה. עם זאת, בלי דמיון משותף של האופן שבו הוא עשוי להיראות יקשה עלינו לעשות גם את הצעד הראשון.|יובל הולצמן|[[בלוגblog:נוכחות-ארגונית|נוכחות ארגונית בהווה]]}}

{{ציטוטים|דווקא במרחבי אי-וודאות חשיבותו של החזון עולה. חזון זה לא נובע מתמונת מציאות ברורה, אלא מהצהרת כוונות משמעותית ביחס למציאות המשתנה. כאשר המציאות הופכת סבוכה ואף כאוטית, לא נותר לארגון אלא להאמין בכחו לפעול ולהניע את המהלכים וכאן החזון קריטי להצלחה. במובן זה, החזון הוא בגדר רעיון מארגן ומחולל ממנו מתחילים ולא נקודת סיום. מבט מחודש זה, יבחן את החזון לא כתמונת מציאות שהארגון מחוייב להשגתה בצורה שבה נהגתה, אלא כברית ממושכת עם המציאות לקידום עניין מסויים. לכן החזון אינו רק מראה אלא גם חוזה. החזון הוא תנאי הכרחי לפיתוח תהליך משמעותי ומתמשך עם המציאות כהצהרת כוונות למולה, ועל כן הוא לא משמש רק פנימה אלא גם החוצה.|יובל הולצמן|[[בלוגblog:חזון-כברית-עם-המציאות|חזון כברית עם המציאות]]}}

{{ציטוטים|מי שחזון מעורר בו תשוקה גדולה או להפך מי שכל תשוקתו מגולמת במאבק למימוש חזון ממש לא זקוק לניסוח חזון – זה פשוט בוער בו כמו אהבה. האם שמע מישהו על סיפור אהבה שהתחיל בניסוח אלגנטי של חזון? אלא שבעולם העבודה ׳המקצועי׳ דורשים להשאיר את התשוקות בבית…|[[גרשון הכהן]]|[[בלוגblog:חזון|חזון חזון ואין חזון]]}}