שינויים

'''ניהול מבוסס מערכות''', או '''ניהול מערכתי''' הינה לבנה היא תפיסה ניהולית המשלימה את הניהול הפרוייקטאלי הקלאסי בעבודה במציאות הגישה הניהולית הרווחת ורלוונטית בהתמודדות עם בעיות וסביבות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]] ובמצבים של [[ניהול בתנאי אי-וודאות|אי-וודאות]]. הניהול המערכתי, מקדם גישה זו מבוססת על גיבוש [[מערכהחשיבה מערכתית|הבנה מערכתית]] למימוש של הסביבה ושל [[אפקטמיצוב אסטרטגי|מיצובו]] משמעותי במציאות של הארגון בתוכה תוך קידום [[מערכה]] ה[[רתימת שותפים|רתימהרותמת]] ושותפים רבים לטובת קידום [[שילוביותחזון]] של גורמים מגווניםוהשגת יעדים מרחיקי לכת.

הדימוי המארגן של הניהול הקלאסי, שיכונה להלן הניהול הפרוייקאליהפרוייקטאלי, הוא זה של המכונה. הניהול הפרוייקטאלי מבקש להביא את הארגון לרמת [[יעילות]] מכנית, שבה מתקיים מינימום פחת אפשרימינימלי, וכל רכיב מצוי במקומו וממלא ייעוד אחד ויחיד בתוך המכלול. המבנה ההיררכי הארגון בארגון תומך במבנה זה בכך שהוא מאפשר צמתי [[קבלת החלטות|החלטה ]] ספורים וברורים המייעלים מאוד את תהליך קבלת ההחלטות בשגרה (הסמכות ההיררכית מבטלת את הצורך להתייעץ ולדון על כל שאלה).

אך בעוד שהיעילות של הניהול הפרויקטאלי מצויה במיטבה ב[[פשוט|סביבות פשוטות המצויות תחת ההיגיון של הרביע ה'ידוע']] ב[[מסגרת קינפין]] (למשל - ב[[מודל פס הייצור|פס ייצור]]), היעילות של צורת ניהול זו דועכת ככל שרכיבי אי הוודאות ב[[מערכת]] עולים. במצבים אלו, היכולת לדון והיש להפעיל כלים מעולם ה[[המשגהחשיבה מערכתית|להמשיג את המצבחשיבה המערכתית]] הינה חיונית, אך המבנה הקיים כמעט ואיננו תומך בתהליכים אלולטובת יצירת הבנה של האתגר ופיתוח מענים מתאימים. בהיעדרםבהיעדר כלים מתאימים מסוג זה, ארגונים נתונים מועדים לפגיעתם של [[פער רלוונטיות|פערי רלוונטיות]] ו[[הפתעה בסיסית|הפתעות בסיסיות]].

על רקע זה, גישת הניהול מבוססת המערכות משלימה את המבנה וגישות הניהול הקיימות באלמנטים נוספים המחפים על בעיותיה של השיטה הקיימת ומביאה למיצוי לפיתוח ומיצוי הזדמנויות שאינן גלויות ב[[אופק]] הארגוני המוגבלשלרוב אינן מזוהות באופן פשוט.

הבעיה בצורת הניהול הזו, היא שהיא מתקשה מאוד להתמודד עם [[אתגר הסתגלותי|אתגרים הסתגלותיים]], המצריכים בחינה הוליסטית של המערכת. מבלי להיות מודע לאפשרות של אתגרים ממין שונה, מנהלים נקלעים לא פעם למקום שבו הם מבכרים את היעילות על פני ה[[אפקטיביות]] ובטווח הבינוני והארוך פוגעים בהשגת מטרות הארגון. '''הניהול המערכתי''' מבטא [[פרדיגמה]] ניהולית חדשה, הרלוונטית לפעולה ניהולית [[סבוך|במערכות סבוכות]] אשר תכליתה ניהול מוכוון אפקטים. לא התפוקות מצויות בבסיס העבודה, אלא השגת התכלית, וזו לרוב איננה תלויה במימוש משימה זו או אחרת, אלא בתזמור של מכלול של משימות. המוכוונות המתמדת לאפקט, מאפשרת להבין מה המשימות החשובות, ולתעדף אותן באופן מושכל.

'''הניהול המערכתי''' מבטא [[פרדיגמה]] ניהולית חדשה, הרלוונטית לפעולה ניהולית [[סבוך|במערכות סבוכות]]. לא התפוקות מצויות בבסיס העבודה, אלא השגת התכלית, התוצאות, ואלו לרוב אינן תלויות במימוש משימה זו או אחרת, אלא בתזמור של מכלול של משימות. המוכוונות המתמדת ל[[אפקט]], מאפשרת להבין מה המשימות החשובות, ולתעדף אותן באופן מושכל.  הפרדיגמה החדשה מצריכה לסגל סל כלים שלם שאיננו מצוי באמתחתו של המנהל הרגיל. כך, למשל, המנהל החדש נדרש ליצור לעצמו [[קבוצת למידה]] הסתגלותיתאסטרטגית, אל שניצבת מול הנטיה הקלאסית של המנהל לפעול לחשוב ולפעול לבד. המנהל צריך ללמוד כיצד לשהות ב[[ענן|עמימות]] אל מול הנטיה הנטייה לדעת ולהיות נחרץ. במובן הרחב ביותר, הניהול המערכתי מצריך לקדם [[מערכה]] - רתימה של גורמים רבים למאמץ [[חזון|חזוני]] משותף, בעוד שהניהול הפרוייקטלי אמון על מימוש הפרוייקט תחת מוטת השליטה של המנהל. ==ניהול של מערכת ולא של משימותיהול מבוסס מערכות==ניהול מבוסס מערכות מהווה אלטרנטיבה לניהול הפרוייקטאלי מבוסס המשימות. הוא מחליף את הטיפול הטורי במשימות שמקיימות במקרה הטוב קשר לוגי בין אחת לשניה (לאחר שטופלה משימה אחת ניתן לגשת לשניה) בריכוז אך לרוב פשוט מטופלות אחת לאחר השניה ללא תעדוף או הקשר. גישת הניהול הזו מתבטאת ביכולת לרכז מאמץ כל פעם במערכה המוכוונת לאפקט נתון. המערכות כולן מוכוונות מערכתי לטובת השגת אפקט רצוי ובמוכוונות לקדם [[אסטרטגיה]] רחבה יותר. המצב הנתון הוא שבכל במצב זה, בכל רגע נתון המערכת עסוקה בקידום מערכה אחת, ובפיתוח מערכות תשתית למערכות עתידיות. הידע הנדרש לקידום המערכות העתידיות נשמר ומאורגן באופן יעיל, כך שניתן לדון בכל שלב על מיצוי מערכה אחת, לאור אפקט מספק, ולנוע למערכה חדשה שתיבחר לאור בשלות התנאים.

* '''למידה אמפירית במקום מידע כמותני''' - בניהול מערכה יש צורך בלמידה אמפירית המבוססת על התרשמות בלתי אמצעית, לעיתים על ידי החושים ממש, של מצב המערכההמציאות. לשם כך, נדרשת חשיבה כיצד מעמיקים את ה[[חיכוך]] של המערכת ושל המנהלים בסביבת עם סביבת הפעולה(לקוחות, אתגרים, מתחרים וכיוב'). הצוות המוביל נדרש לנוע בין מרחבים כדי להבין את מצב השגת האפקט, כדי לייצר לפתח את ה[[בינה]] הנדרשתהידע הנדרש. הלמידה האמפירית, המאפשרת לגבש לפתח ולגבש [[מסגור מחדש|מסגרת]] אסטרטגית מעמיקה, עומדת מנגד למידע הכמותני שבכוחו רק לאשש או להפריך מסגרות קיימות.

רשתי/רוחבי - פועלים יחד

[[מערכת מושגית]] שרותמת יצירת היגיון שיאפשר לרתום רבים לטובת מאמץ משותף

למידה מתמשכת ועיצוב ו[[עיצוב]]

פיתוח ידע מתמשך לאור ניהוג המערכה הנוכחית ופיתוח הזדמנויות עתידיות

מדדים כמותניים שנגזרים הנגזרים מהפרוייקט