שינויים

ניהול מבוסס מערכות מהווה אלטרנטיבה לניהול הפרוייקטאלי מבוסס המשימות. הוא מחליף את הטיפול הטורי במשימות שמקיימות במקרה הטוב קשר לוגי בין אחת לשניה (לאחר שטופלה משימה אחת ניתן לגשת לשניה) בריכוז מאמץ כל פעם במערכה המוכוונת לאפקט נתון. המערכות כולן מוכוונות לקדם [[אסטרטגיה]] רחבה יותר. המצב הנתון הוא שבכל רגע נתון המערכת עסוקה בקידום מערכה אחת, ובפיתוח מערכות עתידיות. הידע הנדרש לקידום המערכות העתידיות נשמר ומאורגן באופן יעיל, כך שניתן לדון בכל שלב על מיצוי מערכה אחת, לאור אפקט מספק, ולנוע למערכה חדשה שתיבחר לאור בשלות התנאים.

<center>

<small>הקולונל הבריטי מרטין סטרג'ון מסביר מדוע האמנות המערכתית מהווה תחליף לניהול הפרוייקטאלי</small>

* '''לקיים בתדירות קבועה דיון מערכתי-הסתגלותי שבו תוברר המערכה הנוכחית והמצב הנוכחי בקידום האפקט'''. דיון זה יערך בפורום שיתעצב לאורך זמן ויכיל מינון נכון של מנהלים משתפי-פעולה ועובדים מובילים. מאחר ולא כל אדם מתאים לסוג זה של דיון, יש לאפשר את הברירה הטבעית שתשמור בתוך הליבה את החבורה שמאמינה בתהליך ובנחיצותו. במהלך הדיון ידון מצב המערכה הנוכחית ותעדוף המשימות הנדרש להשגת האפקט הרצוי.

* '''למידה אמפירית במקום מידע כמותני''' - בניהול מערכה יש צורך בלמידה אמפירית המבוססת על התרשמות בלתי אמצעית, לעיתים על ידי החושים ממש, של מצב המערכה. לשם כך, נדרשת חשיבה כיצד מעמיקים את ה[[חיכוך]] של המערכת ושל המנהלים בסביבת הפעולה. הצוות המוביל נדרש לנוע בין מרחבים כדי להבין את מצב השגת האפקט, כדי לייצר את ה[[בינה]] הנדרשת. הלמידה האמפירית, המאפשרת לגבש [[מסגור מחדש|מסגרת]] אסטרטגית מעמיקה, עומדת מנגד למידע הכמותני שבכוחו לאשש או להפריך מסגרות קיימות.

==טבלה מסכמת - ניהול פרוייקטאלי ומערכתי==

{| class="wikitable" cellpadding="5"