ביטחון לאומי

מהומות בלוד, שומר החומות. התמונה משותפת ברישיון Israel Police, CC BY-SA 3.0

בחזרה לאינקובציה

אני מניח שמי שעוקב כאן כבר ראה את התרשים הזה לא פעם ולא פעמים. צבי לניר הציב אותו כשהוא ביקש לתאר איך הפתעות

הפתעה: מנגנון ההכחשה של הטראומה

ב-7 באוקטובר הוברר לישראלים כי קיימת האפשרות שצה"ל יספוג תבוסה… הם הופתעו כשהסתבר להם שאין בכוחו של צה"ל להכריע ב-2 חזיתות בו זמנית,

ההדחה מבוצעת אוטומטית

אמנם רק 50 שנים חלפו בין לבין, אבל נדמה שלמדנו מעט מדי בין אירועי ה-6 וה-7 לאוקטובר. רשימת הכשלים המתפרסמת מדי יום מהדהדת

ההפתעה הבסיסית נוכח המלחמה בעזה

מילים וכאוס מילים של טעם הן דבר חסר ערך למציאות כאוטית. כאוס מחפש מעשים. רק אחריהן מגיעה ההבנה. אנשי כיתת הכוננות בישובים היו

היום שבו חרבה מדינת ישראל וקמה אומת הסטראטפ (או: עד מתי אוקטובר 73׳)

פוסט זה החל להכתב לפני שלושה שבועות ולא סיימנו אותו. לנוכח האירועים בחרנו לפרסם אותו במצבו הלא גמור. מי ייתן ונשלים אותו בעזרת

מנהיגות בעידן הפוסט מודרני – פיתוח מנהיגות בחיל המודיעין

בחודשים האחרונים היתה לנו הזכות ללוות את השלבים האחרונים בעיצוב של המאמר "מנהיגות בעידן הפוסט מודרני" שנכתב במרכז לפיתוח מנהיגות באמ"ן. ענבר שריפט

מות המהפכה 3/4: ילדי המהפכה

בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של

מות המהפכה 2/4: משבר פס הייצור והצורך בתכלית במערכת החינוך

האם יש סדר בכאוס? באופן מרתק, דווקא מהפכות ושינויים מערכתיים מקיפים נוטים להציג קווי דמיון רבים, יש שיגידו רבים מדי. ברמת המיקרו קשה

איך יוצאים מהטראומה? הרהורים בעקבות ראיונות זעירא

תהליך ההשגרה מוביל לכך שהרגשות העזים שלוו לזיכרון הקולקטיבי יִשְכֶכוּ (Alexander 2004: 23), ותתאפשר גם עלייתן של פרשנויות חדשות, חלקן חתרניות או חיוביות

תשובה לירון אזרחי – לא ברירה בין חלופות אלא היתוך לכדי הבנה חדשה

עם סוף אירועי צוק איתן פרסמנו ניתוח של הויכוח בין רביב דרוקר ויעקב עמידרור על כך ששניהם אינם רואים בקבלת ההחלטות תהליך של למידה אלא רק אקט של שיפוט. מתוך