אחד הדברים שארגונים, מנהלים ומנהלות עושים כדי לייצר לעצמם תחושת וודאות, גם אם רגעית, זה לעקוב אחרי המדדים של העסק. המדדים האלו יכולים להיות טבלת אקסל המרכזת את ההכנסות הרבעוניות, נתוני שימוש ממשפך ההמרות באינטרנט, מספר היחידות שיוצרו – כל ארגון עם מדדי התפוקה והתוצר שמתאימים לו. בעסקי הייעוץ אין המון מדדים כאלו (המדד של חשבון הבנק תמיד עובד…) אבל גם בדואלוג יש לנו מאמץ שיש לו מדדים מאוד ברורים. האתר של של דואלוג הוא חלק אינטגרלי ממי שאנחנו – הוא לא רק חלק ממשפך המכירה (הוא לא) וממערך השיווק שלנו, אלא נדבך משמעותי בניסיון שלנו להשפיע על תרבות הניהול בישראל. הרוב המוחלט של הא.נשים שעוברים באתר שלנו הם לא כאלה שירימו אלינו טלפון וזה בסדר גמור. אין לנו צורך להקפיץ להם בועית צ׳אט מציקה שתנסה להמיר אותם למשתמשים.
לאתר יש מדדים מאוד ברורים, משלב החיפוש ועד לשלב העזיבה. גם אנחנו לפעמים חוטאים ברצון לייצר וודאות ונכנסים כדי לראות את נתוני הביצוע שלו. זה מאפשר לנו לדייק חומרים, לזהות בעיות, אבל גם לאתר דפוסי שימוש. העובדה שבעברית יש מעט מאוד חומרים מקוונים בסוגיות שאנחנו עוסקים בהן (חשיבה אסטרטגית, ניהול באי וודאות, מורכבות) מאפשרת לנו להבין את דפוסי העניין המשתנים ביחס לסוגיות אלו.
למשל, באופן לא מפתיע במרץ 2020 זיהינו קפיצה של מאות אחוזים בחיפוש אחר חומרים הקשורים למושג ״ברבור שחור״ סביב העליה בעיסוק בנושא בשבועות הראשונים של התפרצות הקורונה במערב:
התקופה שלנו היא מעבדה אנושית אדירה ביחס לשאלות של אי וודאות בניהול, ולכן מעניין לראות את דפוסי השימוש בחודשים האחרונים.
אוגוסט הארור?
החודש הכי חלש שלנו כל שנה הוא אוגוסט. זה הגיוני – אנחנו אתר שפונה לעובדים בשעות העבודה, ועוסק באתגרים מעולם העבודה. כשלא עובדים יש פחות כניסות. אבל בחצי השנה האחרונה יש עליה מתמדת בכניסות (בלי שינוי משמעותי במיקומים בגוגל). כולנו נמצאים הרבה יותר מול מחשב, מחפשים הרבה יותר וגם מוצאים. בגלל שלא היה ממש אוגוסט השנה, אז גם אוגוסט הוא חלק מהמגמה הזו. אם נשווה בין אוגוסט 2019 לאוגוסט 2020 נראה עליה של 160% במספר הדפים שנצפו באתר במהלך החודש.
אי-וודאות in, אסטרטגיה וחדשנות out
עוד רובד של העמקה בנתונים יגלה לנו אילו דפים מככבים לטובה ולרעה בשינוי הזה:
(מהרשימה הוסרו דפים שאינם דפי תוכן וכן דפים חדשים שלא הופיעו בשנה שעברה)
כמעט שום דבר לא ממש מפתיע ברשימה הזו:
- עיסוק אינטנסיבי יותר בשאלות הנוגעות להתמודדות עם אי הוודאות של הקורונה – ניתן לראות עליה של פי 4 בעיסוק בנושא של ניהול באי-וודאות ובנושא של VUCA (למעשה זה אותו נושא). באותו אופן יש עליה של מאות אחוזים בעיסוק בנושאים של הפתעה בסיסית, הסתגלות, מנהיגות הסתגלותית, ברבור שחור, ומסגרת קינפין שהם כולם גישות, מושגים ומודלים העוסקים באי-וודאות..
- היערכות לשנה שבה הטכנולוגיה היא חלק מהותי מהפעילות – עליה של פי 4 בכניסות לערך על מודל SAMR העוסק בהטמעה של טכנולוגיות תקשוב, בייחוד בשדה החינוך.
- היצמדות לכלים תכנוניים שאמורים לספק וודאות – עיסוק מוגבר בנושא של הצבת יעדים סגורים ומדידים בגישת SMART ובתכנון בגישה של המודל הלוגי. בשוליים ניתן לראות התחלה של עניין בגישות יותר מודרניות וגמישות כמו זו של ה-OKR.
אבל תחתית הרשימה הכי מעניינת
כל התובנות האלו (כמו רוב התובנות שמגיעות ממדדים כמותיים) לא מחדשות הרבה. מה שכן חידש מבחינתנו היה הפער בין שני המושגים העולים (VUCA, ניהול באי-וודאות) לבין שני המושגים הכי יציבים (שבמובן יחסי אפילו ירדו): אסטרטגיה וחדשנות. בקבוצה איתם ניתן לראות גם את המושגים הבאים: חזון, חשיבה מערכתית, קבלת החלטות.
המשמעות מאוד ברורה: א.נשים לא חושבים שבמצב שהם נמצאים בו כיום אסטרטגיה, חדשנות או חזון יספקו ערך. אין להם ולהן קשב לכך, והם מעדיפים לשים יעדים ברורים וסגורים (SMART). כמה עשורים של זיהום מושגי סביב הרעיונות של אסטרטגיה, חדשנות וחזון עשו את שלהם – ברגע האמת מה שאנחנו הכי זקוקים לו לא זמין עבורנו.
בחזרה לאי הוודאות
במעבר מהעולם הצבאי לעולם האזרחי האסטרטגיה איבדה את הרכיב הכי משמעותי שלה. בעוד שבעולם הצבאי ניתן בקלות לטעון כי אסטרטגיה היא גישת חשיבה המסייעת להתמודד עם מצבים של אי-וודאות קיצונית, בעולם האזרחי התקבעה הגישה הרואה באסטרטגיה ״תכנון לטווח ארוך״. אם אכן זו התפיסה, ברור מדוע אסטרטגיה אינה נתפסת כערכית בשעה שלא ברור מה ילד יום. אבל בעבודה היומיומית עם ארגונים אנחנו פוגשים פעם אחר פעם את הערך הראשוני של אסטרטגיה – כזו שמאפשרת לארגון ליצור לעצמו בהירות דווקא בתוך הערפל, מתוך הכרה בערפל ולא מתוך התכחשות אליו.
באותו אופן, דווקא בזמנים המורכבים האלו, הערך של פתרונות חדשים ויצירתיים (המכונים חדשנות) הופך לצורך קיומי. כדי שהוא יתממש נדרש צורך גדול (הצורך הזה כבר נוכח) אבל גם מוכנות לגשש, לנסות ולטעות. יעדים מהסוג של SMART ותכנון במודל הלוגי לא יביאו אותנו לשם.
יש לנו משימה גדולה ומורכבת. לנו – לכל מי שפועל לנוכח האתגרים המורכבים והייחודים שאנחנו ניצבים מולם. אנחנו צריכים להחזיר את האסטרטגיה למרכז הבמה. אנחנו לא צריכים שידברו על אסטרטגיה. לא צריכים שיקראו לה בשמה, וגם לא עוד דיבור על חדשנות או חזון. שבענו מדיבורים ריקים. אבל אנחנו חייבים אסטרטגיה, וחייבים חדשנות וחייבים חזון. ואנחנו חייבים לכונן תרבות אסטרטגית שתדע כיצד מתמודדים עם האתגרים שעל הפרק.
הנושא של התרבות האסטרטגית בארגון שלכם מצריך חשיבה? מוזמנים ליצור איתנו קשר.
השאלות האלה מעסיקות גם אותנו. העניין הרב שעולה מהנתונים והעיסוק הגובר שלנו בניהול בתנאים משתנים גרם לנו לחזור ולעדכן את הערכים של אי וודאות ושל VUCA, במטרה להוסיף הבנות חדשות ולספק ערך משמעותי יותר. מוזמנים ומוזמנות להמשיך ולקרוא ונודה מאוד על פידבק (לא רק כמותי!) ביחס לערך, למובנות, ולנדבכים החסרים:
אודות המחבר
